|
1) המערכות האמונות על כשרי הפשטה ויכולות מחשבה נשגבות (לפי תאורך) נסמכות על המעכות הארכאיות. ללא פעילות מערכות הליבה אין בכלל פעילות. המוח פועל כמערכת של מערכות. קח למשל ראיה - אזורי הראיה הם חלק מהמערכות הארכאיות, הפנימיות. ללא פעילותן ינותק הקשר שלך עם העולם (גם שאר החושים פועלים, סכמתית, בצורה דומה, עד כמה שאני יודע). חשיבה מופשטת לא מתקיימת סתם כך באויר - מופשט משמע קודם צריך משהו קונקרטי שממנו בונים את המופשט.
2) רחמים הם אולי הצד ההופכי של התאוריה שהבאתי. רחמים ואלימות לשם עצמם דורשים הכרה עצמית - אני זה הגוף הזה שיש לו יכולת לתת נדבה או סטירה. הכרת האחר - ההוא זה הגוף ההוא שיש לו הכרת עצמיותו ולכן הוא יסבול מהסטירה או יהנה מהתרומה. הכרת העצמי גם יכולה להוביל לזה שאני אתו לו סטירה וכן אני אחזק את עצמי כנגדו, ואם אני אעורר בו פחד מהסטירה אז אני אוכל לשלוט עליו או לסחוט ממנו כל מני דברים עתידיים - דבר הדורש כושר חיזוי, ניבוי, סימולציה. זה, על קצה המזלג, חלק מהרעיון שהבאתי, הדחפים הרצחניים נשענים אולי על בסיס של כשרים עצביים ומכאן מנטליים.
|
|