בתשובה לזהר מיכלובסקי, 27/08/02 2:33
שאלה 87904
אשר לבשן • בתשובה לזהר מיכלובסקי יום ג', 27/8/2002, 4:59
איזה שילטון נשליט אחרי שנפיל את הכנסת?
תשובה 88071
זהר מיכלובסקי • בתשובה לאשר לבשן יום ג', 27/8/2002, 17:39
צריכה להיות מהפכה חברתית, שתשנה את שיטת הממשל:
לבחירות לנציגויות אזוריות. צריכים להתעצב מנגנוני פיקוח על הגוף המבצע. הגוף המחוקק, לשם שינוי, באמת ייצג את האינטרס הציבורי.

דרושה מהפכה חברתית נרחבת שתדרוש קריטריונים חדשים לגמרי לרמת התפקוד של נציג ציבור, הרבה מעבר למה שהיינו עדים לו אחרי בן גוריון ואשכול.
כלומר, דרושה גם מהפכה מנטאלית.
מבחינתי, תרבות ההפקר וההזנחה הישראלית היא בלתי מתקבלת על הדעת. כלומר העם צריך לדרוש ולמצוא את נציגיו האמיתיים, שאינם רק עסקני ציבור. (לדוגמא אחת חדשה- ראש איגוד הסטודנטים - איזו לקרית עם פה גדול שנקראת בפי התקשורת "עסקנית סטודנטים" כאלו סטודנטים הם סחורה. לא שמעתי באף ראיון את דעתה על משהו, חוץ משיש ביכולתה הכריזמטית לכווץ לכולם את הביצים, וללקק למי שצריך )

רוצה לאמר- הקריטריון הלאומי למנהיגות הוא חוצפה, ולא *ביצוע* שנובע מתוך שאיפות חברתיות ומוסריות כלשהן.
את זה צריך לשנות.
תשובה 88090
דובי קננגיסר • בתשובה לזהר מיכלובסקי יום ג', 27/8/2002, 19:42
ולמה את חושבת שבשביל השינוי המנטלי הזה צריך להפיל את הכנסת? למה לדעתך אין כבר כיום את הכוח בידי האזרחים לחולל שינוי שכזה? אם ניקח את דוגמת הסטודנטים - למה הם בוחרים כאלה אנשים מעאפנים כ"מנהיגיהם"?
תשובה 88111
זהר מיכלובסקי • בתשובה לדובי קננגיסר יום ג', 27/8/2002, 23:14
לא הסטודנטים בחרו את הבחורה הזאת, מכיוון שתהליך הבחירה הוא פנים מפלגתי:

אגודת הסטודנטים היא העתק מוקטן של היריבות המפלגתית, והקשר בינה ובין הסטודנטים הוא מקרי בהחלט.
מרוב יאוש- של בחירות לנציגויות בקמפוסים, רוב הסטודנטים או אדישים או מוותרים על העניין.
כל מני מתמודדים שבאמת רצים למען איזשהו אינטרס של סטודנטים לעולם לא יבחרו בתוך האגודה לתפקידים "גבוהים" יותר, אם לא יהיה כח מפלגתי -פוליטי מאחוריהם. משם זה כבר מנותק מן הסטודנטים והכל נעשה בתוך האגודה.

תנסה להזכר אם כסטודנט שמעת עליה פעם לפני שישבה מול המראיין הנוסטלגי בחגיגיות ובמבטים מלאי נחישות מנצחת ...באולפן לצידו של רוני מילוא - שמה היינו עושים ללא תרומתו האדירה למדינה? אני אף פעם לא שמעתי עליה, מכיוון שלא טרחתי להתענין בעניינים הפנים מפלגתיים של האגודה. ההתרחשות המומצאת כדוגמא הייתה הבאה: היאה הציעה בקמפוס את הסוכריות הכי גדולות ואדומות, וכרטיס כניסה לקולוסאום התרנגולת לסטו' חינם, וגם מכרה קיפוח חברתי וייצוג אותנטי של ליכודניקית ממש מהפנתרים השחורים שתעשה צדק חברתי. ואז ייצגה את החוג לראיית חשבון. אח"כ, בישיבות היא כיווצה לכולם את הביצים בדיבורים, וצעקה הכי חזק בהפגנות הקרקרים להורדת שכר הלימוד, וגם הציעה את תמיכתה הבלתי מסוייגת, בוא נאמר- ללימור לבנת. אז הקצ'קע לקחה אותה להרבה אירועים מפלגתיים וההיא רשפה עיניים והייתה אסרטיבית ברמות בינכוכביות, וכולם במרכז בליכוד כבר עשו כבוד ללוחמת השחרחורת שיש לה מראה אותנטי שמוכר את הרושם שבאה לעשות צדק, שגם מבינה עניין. והיא אכן 'מבינה עניין' טוב מאוד. והנה הלוחמת כבר יושבת לצד חיוכו הסנטימנטלי של מילוא, שנזכר בדרכו הוא במעלה המפלגתיות הסטודנטיאלית, ועל איך שגאל את ישראל

הניתוק בין האגודה לסטודנטים הוא דגם טוב לניתוק שיש בין העם למנגנוני השלטון: כל הפעילות היא פנים מפלגתית, ומרגע שנעשית פעילות בתוך המפלגה ('שנוי מבפנים') היא תמיד נעשית בתוך חוקי משחק אחרים לגמרי- אלה של כוחניות מפלגתית, וכל מאמץ רציני שנעשה מרצון טוב נופל בין הכסאות. זה חור שחור למוסר ולעשיה. יהיו הרבה מאוד אנשים שהאינטרס שלהם יהיה להסתיר דברים, למשוף לכוונים אחרים, להשיג משהו אחר באמצעות.
ממש כמו הנציגים השפויים הבודדים שרצים לבחירות בקמפוס: אלה שאינם באים 'מטעם' מפלגה נבלעים במטחנת המים הגדולה.

זאת הסיבה שאין בידי האזרחים את הכח- המערכת המפלגתית הנוכחית מעקרת כל פעולה ברת משמעות.
דגם העל: המאסטר של המפלצות שממיתות את העשייה החברתית בארץ, הוא המאבק על הקואליציה. עוד מימי בן גוריון המאבק הזה הוא מה שגובה פרוגרסיה הגיונית כלשהי.
דובי, תקרא כל ספר הסטורי טוב, על הפוליטיקה הישראלית (ספרו של דוד טל, אחזור מחר עם שמו, יש רבים אחרים) - יגולל לפניך את תולדות המאבק הקואליציוני-אופוציזיוני שהוא הוא עיקר ההתרחשות הפוליטית.

הבנת למה אנשים כאלה 'מעאפנים' הם המנהיגים: רק אדיוטים יכולים להיאבק שם בחשבם ברצינות שיש לכוחניות הריקה הזאת איזשהו ערך ציבורי, או לחילופין, הם מודעים היטב לתכלית היחידה שיש לפעילות זו- והיא כח לתועלת אישית. אלה אנשים עם חזון מוסרי וחברתי של לטאה סורית. (למה אני מעליבה את הלטאה?)
את זה יכולה להמחיש הדוגמא למסירותם הבלתי נלאית של חברי הכנסת לאינטרסים הקואליציונים, בכך שלעולם אינם מגיעים לישיבת ממשלה, או לוועדה חשובה שנ ח ק ק י ם בה חוקים של ממש ביחס לציבור, אלא אם כן משהו שילם להם 'דמי הצבעה'=שוחד, (שיכול להתבטא בצורות מרובות: אני כן/לא הצבעתי- אתה חייב לי, שמור לי ואשמור לך) על מנת להיות נוכחים ולהצביע (בעד או נגד) אחרת הם לא יגיעו, למרות שהם מקבלים על כך משכורות עתק, ואפילו יש להם הסעה לעבודה. המפלגה צריכה לסגור בתוכה שיש מספיק נציגים שיגיעו להצביע. בד"כ המליאה והוועדות ריקות, וכל מני חוקים שלא נסחרים בשוק הקואליציוני מופקרים לידי החכי"ם הדתיים, שהם היחידים שעושים את עבודתם למען הציבור שלהם- לפחות ברמה זו שהם נמצאים היכן שהם אמורים להמצא.
כך חיינו הם מסחר....שיכול להמשך מפני שהציבור ברובו תמים, (כמוך. ובצדק כי מי היה מאמין לכך שבאמת לאף אחד שם אין מצפון.) ומי שאינו תמים ,פשוט אין לו מושג איך לנצח את המערכת מוצצת הדם הזו. וגם במידה רבה של צדק- כמעט בלתי אפשרי להתנגד למערכת, מפני שהפוליטיקאים מן הסוג היחיד שישנו בארץ- שולטים בה. בד"כ מי שמנסה להתנגד מסומן כתמהוני, ואם תהיה לו הצלחה כלשהי שתסכן את הפוליטיקאי,אז לא ימנעו מלטרפד את המשך פעולתו , גם באמצעים לא-לגיטימיים.

שאל נא ידידי, ואענה
גמליאלי 88225
אביב, אייל • בתשובה לזהר מיכלובסקי יום ד', 28/8/2002, 15:27
אגב, על גמליאלי שמעתי הרבה לפני הבחירות המקומית (אוניברסיטת בן-גוריון). האשימו אותה בשחיתות, ניהול גרוע, ניצול כספי האגודה למטרות פוליטיות אישיות (בין השאר דובר על כך שהאגודה מימנה לה יועץ פוליטי אישי במשרה מלאה), וכדומה.

מה שקרה בהמשך לא היה יפה במיוחד, אבל למעט מידי סטודנטים היה אכפת, וגילה נבחרה לכהונה נוספת.

אני, ד''א, לא טרחתי להצביע ואני לא מכיר אף אחד שכן.
גמליאלי 88232
ערן בילינסקי • בתשובה לאביב, אייל יום ד', 28/8/2002, 15:41
מה שסופר לי, בעת סיום שביתת הסטודנטים של 1998 (או 1999?) שהנ"ל (מהליכוד) העלתה את הצעת האוצר (ממשלת ליכוד) לסיום השביתה, בלי בכלל להראות לשאר חברי הוועד את תוכן הצעה. חברי הוועד מחו בתוקף, אבל בסוף ההצעה התקבלה.
גמליאלי 88239
זהר מיכלובסקי • בתשובה לערן בילינסקי יום ד', 28/8/2002, 15:51
דובי, קיבלת תשובה לאילו משאלותיך?
גמליאלי 88254
כבר לא ב/ דובי קננגיסר • בתשובה לזהר מיכלובסקי יום ד', 28/8/2002, 16:22
אני לא דובי, אני ערן. רמז - תסתכלי על כתובת האימייל.
גמליאלי 88266
זהר מיכלובסקי • בתשובה לכבר לא ב/ דובי קננגיסר יום ד', 28/8/2002, 16:52
אני יודעת שאתה ערן, ופניתי לדובי לאור האימות שנתתם אתה ואביב אייל להשערותי.
גמליאלי 88867
דובי קננגיסר • בתשובה לזהר מיכלובסקי יום א', 1/9/2002, 19:28
אין לי מושג מה את חושבת עלי או למה, אבל אני לא חשבתי לרגע שאגודת הסטודנטים הוא מופת למשהו. זה ארגון שלא מעניין אותי, שלא משרת אותי ולא מייצג אותי בשום צורה. אבל מה הארגון אשם? אשמים הסטודנטים. הם אלו שלא מצביעים לאף אחד, ודי כבר עם הקונספירציות. אף אחד לא צריך קשרים בשום מקום כדי להצליח. אבל כשהאלטרנטיבה לתאים המפלגתיים זה תא שאמר שהוא "יעשה מסיבות יותר שוות" (באמת! היה כזה שנה שעברה. לא זוכר איך הם קראו לעצמם), על מה אנחנו מתפלאים?
גמליאלי 88252
זהר מיכלובסקי • בתשובה לערן בילינסקי יום ד', 28/8/2002, 16:16
משהו יכול להשיג את האימייל שלה? אשמח לשלוח לה את הלינק המדויק למה שאנו חושבים עליה.
גמליאלי 88291
אשר לבשן • בתשובה לערן בילינסקי יום ד', 28/8/2002, 18:57
סופר לי שאמא שלך ערביה ושקיבלת שעון מדוד בלס.
דרך אגב, קוראים לה גילה גמליאל.
גמליאלי 88295
ערן בילינסקי • בתשובה לאשר לבשן יום ד', 28/8/2002, 19:22
מי סיפר לך את זה (לגבי אמא שלי ובלס)?

לי סיפר את זה סגן יו"ר וועד הסטודנטים בטכניון, ביום שבו התקבלה ההחלטה. אפשר כמובן לברר את זה, עם נציגי הסטודנטים בוועד הסטודנטים דאז של אוניברסיטת בן-גוריון. את מוצאה של אימי אתה גם יכול לברר (ניו-זילנדי אגב), להוכיח שלא קיבלתי שעון מבלס אני לא יכול, שכן הדבר לא בהכרח תועד, לכן כאן חובת ההוכחה על מי שסיפר לך.
גמליאלי 88296
אשר לבשן • בתשובה לערן בילינסקי יום ד', 28/8/2002, 19:34
את הסיפור על אימא שלך סיפר לי השכן מלמעלה, ועל השעון השכן מלמטה. תן לי את ההוכחות שנתן לך סגן היו''ר, ואתן לך את ההוכחות של השכן מלמטה.
גמליאל 88300
אשר לבשן • בתשובה לאשר לבשן יום ד', 28/8/2002, 20:17
אני מתנצל אם פגעתי בך בהודעותיי, כמובן שהסיפורים בדויים.
נראה שאת הדיון בנושא ''מהי עובדה'' אמשיך בפעם אחרת.
גמליאלי 88302
אשר לבשן • בתשובה לערן בילינסקי יום ד', 28/8/2002, 20:18
אם חברי הועד מחו בתוקף, מדוע קיבלו את ההצעה?
גמליאלי 88308
ערן בילינסקי • בתשובה לאשר לבשן יום ד', 28/8/2002, 21:14
אם אינני טועה, היה לה רוב בועד, כלומר, לא בהכרח ''חברי הועד מחו'' אלא כנראה ''חלק מסויים מחברי הועד מחו''.
גמליאלי מכה שנית 109810
האייל האלמוני • בתשובה לאביב, אייל יום ד', 27/11/2002, 14:31
גמליאלי 168437
ערן בילינסקי • בתשובה לאביב, אייל שבת, 6/9/2003, 13:30
עוד על אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת באר-שבע, על גילה גמליאל ועל נשיא האוניברסיטה הפרופ' אבישי ברוורמן. "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...
תשובה 88235
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לזהר מיכלובסקי יום ד', 28/8/2002, 15:44
אי אפשר להריץ רשימה לא מפלגתית של סטודנטים שאיכפת להם? אם התיאור שלך נכון, רשימה כזאת צריכה לקחת את הבחירות בהליכה ובלי צורך במימון מאסיבי, כי אותו רוב מיואש ישמח להתנער מיאושו למען התקוה החדשה.
המאבק בשחיתות 88251
זהר מיכלובסקי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ד', 28/8/2002, 16:14
היו הרבה נסיונות, אבל בד"כ הם כושלים בהתחלה, ואינם אפקטיביים בהמשך. כי על מנת לשנות דברים צריך להשפיע ולבחוש בגופי השלטון: משרד האוצר, משרד החינוך והתרבות.. והגישה למקדשים אלו מתאפשרת רק לקדושים כמו גמליאלי..מטעמים מובנים. הרי אנשים שאכפת להם לא מתעסקים בסידורי טובות הנאה, מרמה וגניבת כספי ציבור.

נסיון שיכול להצליח הוא מאבק בשמו של כל הסקטורים: מה שסטודנטים עשו בארצות אחרות בשנות השישים. מאבק שלא ייצג רק את הסטודנטים יראה חזית של אנשים שבאמת אכפת להם, ובמסגרת רפורמה קונספטואלית נרחבת שאם תצליח, ירוויחו מכך גם הסטודנטים. בלי הבעה של אחריות אינטלקטואלית ביחס להפקרות הכללית- שזהו תפקידו של כל מאבק סטודנטים ראוי, לא יוכל לקום משהו רציני. (מכיוון שאז הסקטור הסטודנטיאלי מסתמן כעוד איליטה שדואגת רק לעצמה, ובצדק.)

אם המאבק יצליח על דרך האחריות האינטלקטואלית לחשוף את הלוקשים שנמכרים פה- וודאי שיצטרפו אליו האזרחים בהמוניהם.

אני מצפה לפריצתו של המאבק יום יום, ואהיה גאה מאוד אם יצא משורות הסטודנטים.
תשובה 88866
דובי קננגיסר • בתשובה לזהר מיכלובסקי יום א', 1/9/2002, 19:24
לא הבנתי מילה ממה שאמרת. אם תרגעי קצת ותנסי לנסח את עצמך קצת יותר בבירור, אולי אני אוכל "לשאול נא".
מהשברירים שכן הבנתי: אף אחד לא כופה שום דבר על אף סטודנט, למיטב הבנתי. אני לא חבר באגודת הסטודנטים, ולכן לא ממש אכפת לי, אבל פה בירושלים, למשל, עד לפני שנה וקצת שלטה "גלעד-אביב" באגודה. גלעד-אביב אינו משוייך לאף אחת מהמפלגות הגדולות (הוא למעשה שילוב של שני התאים של העבודה והליכוד, שוויתרו על הקשר למפלגות האם, וכיום כבר יש תאים שהחליפו אותם). לפיכך, נראה כי אילו הסטודנטים היו מעוניינים בכך, יש ביכולתם שלא לבחור בתאים מפלגתיים.

האשמה האמיתית, כמובן, נעוצה בכך שכל הקונספט של בחירות בקרב קהל מצביעים שמחזיק מעמד פחות משנתיים (שנה ראשונה אין לך מושג מה קורה, שנה שלישית כבר ממש לא משנה לך מי יבחר), הוא אידיוטי וחסר משמעות. אין לי מושג למי אני מצביע כשאני מצביע לתא, אין משמעות להבטחות הבחירות שלהם, ובטח שאי אפשר לדבר על אידיאולוגיה, כי אין לאגודת הסטודנטים שום השפעה על משהו יותר עקרוני ממחיר צילום צבעוני.

כל השוואה בין הבחירות לאגודת הסטודנטים לבין הבחירות לכנסת היא מופרכת מיסודה, ולפיכך אשאל שוב למה לדעתך צריך "להפיל את הבית" כדי להחליף את השלטון, ומי את בדיוק שתקבעי בשביל כלל המצביעים מה נכון ומה לא נכון.
תשובה 89244
טל כהן • בתשובה לדובי קננגיסר יום ג', 3/9/2002, 8:34
וזה המקום לשוב ולציין את אגודת הסטודנטים המצויינת (בזמני, לפחות) בטכניון, שהיא א-פוליטית לחלוטין ואף ''תא'' בה לא מייצג אף מפלגה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות