 |
אפשר להגיד את זה גם הפוך - מבנים חברתיים מעצבים דפוסי מחשבה והתנהגות של אנשים, ומשפיעים בהכרח על מעשיהם (שיוצרים את המבנים החברתיים וחוזר חלילה).
בכל חברה יש למשל אנשים שגונבים לחם. בחברות מסוימות הורגים את הגנב, באחרות כורתים לו את היד, באחרות זורקים אותו לכלא ובאחרות שולחים אותו לשיקום פלוס הסבה מקצועית, שלא יצטרך לגנוב. מה ששונה בין החברות האלה (על פני זמן ומקום) הוא ההסבר שנותנת החברה למעשה והדעה שלה על האופן היעיל לטפל בו.
דוגמה אחרת היא דפוסי החיזור, השונים מחברה לחברה - במאות קודמות החיזור התנהל בבית הוריה של הבחורה, ובדגש חזק על הצד המעמדי והכלכלי של הקשר הזוגי. במאה העשרים החיזור יצא החוצה, לבילוי בעיר ולצריכת תרבות ומותרות. הדרך שבה אנשים רואים את מוסד הנישואין השתנתה דרסטית במאה העשרים, למרות שנישואין היו ויהיו תמיד. ומותר להניח שהיא עדיין משתנה ועוד תשתנה.
לכן כשאת אומרת שזנות היתה ותהיה תמיד - אולי זה נכון, אבל יש יותר מדרך אחת להתייחס אליה, ויש קשת של גוונים בין לגיטימציה מוחלטת שלה לבין דחיקה שלה לשולי השוליים של החברה.
לגבי הגישות השונות בסוציולוגיה - על פי הגישה שלך, זנות היא שסתום לשחרור לחצים בחברה. גישה אחרת, פמיניסטית נאמר, תגיד שזנות היא כלי בידי הגברים לעשות רדוקציה ליחסי הכוח בין גברים ונשים ולתקף את מעמדם. גישה אחרת, ניאו-מרקסיסטית, תאמר שהזנות מדגישה את ההבט הכלכלי של יחסי המין, ובכך היא מרחיקה את האדם מביטוי ''אותנטי'' של עצמו ורגשותיו (ולא משנה כמה הוא יצרי). גישה פוסט-מודרנית תחשוב פשוט שקונדומים זה דבר נורא מצחיק.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש