בתשובה לשני, 23/08/00 16:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
''...ויש כאלה שיש להם מונופול על החוכמה ויודעים יותר טוב ממני, ויודעים יותר טוב ממך, מה טוב בשבילי, מה טוב בשבילך...'' |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל הכבוד! זאת התשובה! תראה לבליינית מה זה.. שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שלצטט שיר ששר עוזי חיטמן אליל הנוער, בתשובה לבליינית שבמקומות אחרים מזכירה את איוס ואיביזה נראה לי קצת בזבוז זמן ואפילו פתח ללעג, אבל תודה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים רבים וטובים בעולמנו אוהבים חצילים. אפילו כאלה שאני מעריך את שיקול דעתם. האם באי אוכלי חצילים, שאני מתעב משורש ועד גרעין, אני מפסיד משהו מ"החיים הטובים"? אני לא אוהב "לרקוד". מילה זאת מופיעה במרכאות, מאחר והקיפצוצים המוזרים הללו שאני רואה במועדונים אינם ראויים להכנס תחת כנפי ההגדרה של ריקוד. ניסיתי. לא אהבתי. ניסיתי שוב. עדיין לא אהבתי. ושוב. ושוב. רק מאחר ואני בהחלט אוהב ומוקיר את חברי. קטפת פעם תפוחים? זרעת אבטיחים? מה?! לא?! איך את יכולה ומר לעצמך שאת חיה את חייך במלואם? הטיעון, כמובן, מגוחך באותה מידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שאני יודעת מה טוב בשבילך. הצעתי שתרחיב קצת את מאגר החוויות שלך לפני שאתה מסתפק במה שיש לך, זאות עצה ידידותית וזה שתגלה שיש עוד דברים שכיף לך לא יוריד מההנאה שלך מהדברים שאתה אוהב כרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את לא מכירה אותי, לא יודעת מה אני עושה בשעות הפנאי, אולי אני בכלל חרשן מועדונים שמביא פצצות לגבות ורסיסים לריסים? אולי אני טייל מנוסה שטוחן הרים וגבעות? יאפי תל-אביבי ששותה רק גינס? הכל ביחד? כמה מהם? לא, את לא יודעת. את קבעת קטגורית מה טוב ומה לא. מי יודע, אולי בכלל הייתי בצמח השנה? אלון לוי הזכיר את אותם רגעים קטנים - אותם "רגעי קסם". הרגע בו הסתכלת על החבר שלך ושניכם פרצתם בצחוק היסטרי. הרגע בו תראי בפעם הראשונה את ביתך בת השלוש מולך אחרי שנעלה את נעליך ומרחה על עצמה איפור ושמה מבחר מהשרשראות והצמידים שלך. הרגע בו הבטת בעיני אמך וידעת שלא משנה מה יקרה, היא תמיד תתמוך בך. אלו רגעי קסם. והם לא מחייבים סביבה מלאכותית, דשא, מוסיקה רועמת או אנשים מסביב. רק קצת אבק של כוכבים שמתפזר כקונפטי מעליך. זהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עברנו ל"kodak moments"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את רוצה, תקראי לזה רגעי קודאק (בציניות משהו) או שתקראי לזה רגעי קסם או אפילו רגע עם דודלי. אם כל עולמך מסתכם בדשא של צמח אז צר לי לבשר לך אבל "צר עולמך כעולם הנמלה". הנני מכריז מעל במה זו *שאני* נהנה לקרא ספרים טובים, לרקוד במסיבה טובה, לצאת עם חברים, לטייל, ואפילו לכתוב באייל. אבל בהחלט נהנה גם מאותם רגעי קסם קטנים, אני מקווה שגם את. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העולם גם גדול יותר מככר דשא עמוסת קולות ואנשים. זה מה שכל המתווכחים איתך מנסים לאמר. אף אחד פה לא מנסה לאמר לך שזה לא כיף. הבעיה שלי עם מה שאמרת הוא שאת מנסה לאמר לי מה טוב בשבילי. ואולי לא יוריד מההנאה שלך מהחוויות הללו להכיר גם בהנאות הקטנות של אנשים קטנים אחרים. ואגב, יש גם אנשים שעצם השהות בקהל יכולה לגרום להם חרדה עצומה - האם, לשיטתך, הם לעולם לא ידעו הנאה מהי?.. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |