בתשובה למיץ פטל, 26/08/02 11:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם אתה טוען שהורה אחראי משגיח על ילדו 24 שעות ביממה בכל מקום ובכל מצב בו פועל כח המשיכה בסביבת ילדו? אם נגדיר (עפ"י המידע אשר מופיע בידיעה למעלה) את התנהגות ההורים הנ"ל כהתנהגות רשלנית, אנו נכניס לרשימת ההורים הרשלניים כמעט את כל ההורים כולם, כמעט ללא יוצאים מן הכלל. מקריות היא גם חלק מהמשוואה. אבל אולי אתה בוחן רשלנות אך ורק עפ"י מבחן התוצאה? תודה, אבל לא נראה לי שאני אתחיל לקרוא את הניו-יורקר (כסטודנט עני - אין לי כסף למנוי ואני גם לא מכיר את תוכן העיתון). אם כי אני כן חושב שנודף ריח צהבהב, פעמים רבות, מהעתונות הישראלית המיינסטרימית. דיווח עתונאי על כל תאונת דרכים ספציפית ופירוט על חייהם/פציעותיהם/יבבות קרוביהם של הנפגעים נראה לי אכן מיותר. על מעשי פשע כבר אמרתי את דעתי. מכובדנו בלינסקי הזכיר את אופי ה"סמוך" הישראלי הידוע. הוא יותר מצודק חלקית. אך בנוסף לאופי זה, אני מכיר אופי ישראלי נוסף אותו אני מכנה "מחדליזם". הישראלי אוהב לצעוק "מחדל!! מחדל!!". הישראלי פשוט חיב למצוא אשמה במישהו/משהו לכל רעה בעולמנו. לפעמים, דברים רעים פשוט קורים לבני התמותה, פעמים רבות ללא צדק. כזהו אופיו של העולם, הוא אכזר. אולי אותו הורה כן השגיח 98% מהזמן והמקרה המצער קרה בדיוק בדקה בה הוא היה שקוע בשיחה? הורה שיגיד שלא "חטא" בכך מעולם הוא או על-אנושי (סופר-DAD/MOM) או שקרן צדקני. האם אתה טוען שהמקרה (או מקרה מצער אחר) לא יכל היה לקרות גם אם ההורה כן היה משגיח באותה שניה? אני לא אוהב את הגישה אשר תופסת את ההורים כהורים גרועים כברירת מחדל. אין לנו זכות לשפוט במקרה זה (עפ"י המידע האמור) משום שאין לנו מידע מפליל מוצק. אם כבר להפוך את העניין הפרטי הנ"ל לעניין ציבורי, לא עדיף להשתתף בצער המשפחה במקום? לא מספיק שהם איבדו את ילדם הם גם צריכים להתמודד עם הקהילה הצדקנית המצקצקת בלשונה סביבם... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני אתחיל מהסוף: העניין שלי בידיעה הזו ובדומותיה אינו במציאת אשמים, ובוודאי שלא בקביעה שההורים נושאים באשמה למה שקרה. העניין שלי הוא במסקנות ובלקחים שאפשר להפיק ממקרה כזה. לפי גישתך, אין כאלה, כי "תאונות קורות. עולם אכזר". לדעתי, אם עצם הפרסום על התאונה הזו גרם לכמה הורים לחפש מפגעים דומים בבתיהם או בגן-הילדים של ילדיהם ולתקנם, אזי הוא כבר השיג מטרה חשובה. ואתה יודע מה? אני בטוח שהיו כמה הורים שזה גרם להם לעשות בדיוק את זה, ומעבר לכך – למרות שכולם מכירים את הגרביטציה, זה הגביר את המודעות שלהם, לפחות בטווח הבינוני, לאפשרות של תאונות כאלה. מעבר להשפעה על הורים (ומטפלים בילדים), לפעמים (אם כי לא באופן מובהק במקרה זה) ישנם לקחים שצריכים לבוא לידי ביטוי בתקינה או בחקיקה, ובעניין זה כבר דנתי בעבר: תגובה 26333 עכשיו להתחלה: הורה אחראי דואג להגן על ילדיו מפני סכנות, בהתאם לחומרתן. זה לא חייב להתבטא תמיד בהשגחה מתמדת. הדבר לא נמדד רק במבחן התוצאה, כי כפי שהזכרת, התוצאה נשארת מקרית בכל מקרה. אפשר שהורה יהיה בלתי-אחראי, אך במקרה (למעשה, בד"כ) לא תהיינה לכך תוצאות שליליות, ואפשר שהורה ינהג באחריות סבירה, אך בכל זאת יקרה משהו רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אך האם אתה מסכים ש*יכול להיות* שההורה לא נהג ברשלנות ובכל זאת מסך טלויזיה נפל על ראש תינוקו? "(אם כי לא באופן מובהק במקרה זה)" - זהו העיקר במקרה ספציפי זה. אנו לא יודעים שהמקרה הוא תוצאה של רשלנות ולא ברור לי מה המודעות אותה צריך לעורר *עפ"י מקרה זה*. אכן בכל זאת יכול לקרות משהו רע להורה המסור ביותר. אני לא חושב שזה נכון וצודק כלפי אותם הורים אומללים להשתמש במקרה המצער שלהם כדוגמא שלילית להתנהגות. מהי החקיקה אותה אתה מציע בהתיחס למקרה הספציפי? חקיקה כללית, הדנה בענייני רשלנות אמיתית של הורים (שהיא גם ניתנת להוכחה בבית המשפט) היא כמובן מבורכת ועל כך אין אנו חלוקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אנחנו לא יודעים שהמקרה הזה הוא תוצאה של רשלנות (אני העדפתי לדבר על חוסר-אחריות), אבל ברור לי שהמודעות שצריכה להתעורר היא, כפי שכתבתי, לאפשרות של תאונות מסוג זה. התוצאות המקוות של יתר-מודעות הן איתור מפגעים ומניעתם באופן מתמשך, וכשזה לא מתאפשר – השגחה יתרה בקרבתם. אני חוזר: לא הצעתי להעמיד את ההורים המסכנים בכיכר העיר ולצעוק עליהם "פויה!", ולא שום דבר שדומה לזה. אין קשר בין העובדה שאני חושב שיש טעם לדווח על התאונה לבין מידת אחריותם של ההורים – או של מישהו – להתרחשותה. קרא שוב: לא כתבתי שיש לי הצעה לחקיקה או לתקינה בעקבות המקרה הספציפי הזה. למעשה, כתבתי שאין צורך מובהק בתקינה או חקיקה במקרה זה (להבדיל, למשל, ממקרים של חנק בתוך מקררים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוכנעתי. אך עמדתי עדיין עומדת לגבי אלו, אשר בניגוד אליך, כן כבר החליטו שאותם הורים הם הורים איומים ומעונינים לצעוק עליהם "פויה" בכיכר העיר (או מעל דפי/מסכי התקשורת). אני גם חושב שהגישה שאומרת שלכל אחד זה יכול לקרות, דווקא היא אשר תגביר את מודעות/זהירות ההורים. ההורים אשר מצקצקים בלשונם ואומרים "אני הורה טוב, לא רשלני וזהיר, לכן לי זה לא יכול היה לקרות" הם אלו אשר יעשו לעצמם יותר הנחות. חשוב גם לזכור שיש דבר כזה - זהירות יתר. הורים היסטריים שבודקים יציבות מקלטי טלויזיה/ עציצים/ מרצפות/ חרסינות/ תמונות של מונה ולבנים מעל האח בכל בית אליו הם נכנסים עם ילדיהם, יגדלו ילדים ש*כנראה* סיכוי שרידתם גבוהה יותר אבל כמעט לבטח יהיו טמבלים לכשיגדלו. ----------- *הצגה זאת נשעתה ע"י אנשים אחרים ולא על ידך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהירות יתר היא לא היסטריה והקביעה ש''לבטח יהיו טמבלים כשיגדלו'' היא מגוחכת. מה גם שעדיף ילד טמבל על ילד מעוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקביעה שילדים לאמהות "פולניות" היסטריות יצאו טמבלים אולי אינה נכונה במאת האחוזים אבל היא רחוקה מלהיות מגוחכת. עדיף ילד נורמלי שהסיכוי שלו להמחץ הוא 0.0001% מאשר ילד שיתפתח כדפקט בסביבה בעלת עודף חרדה, שהסיכוי שלו להמחץ הוא 0.00001%. הברירה היא לא בין ילד מעוך לילד דפקט, זה לא מה שאמרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לאבחנה שבין האם הנעדרת והאם המגוננת (missing mother לעומת over protective mother) אלה מקרים שמתארים פתולוגיות. במקרה ה- over protective mother, האם לא תיתן לילד כלל להתבטא ותעשה הכל במקומו על מנת שלא יכשל ויתוסכל או שלא יפגע. בכך היא פוגעת בילד יותר משום שאינה מאפשרת לו שום התנסות בריאה. מכאן ועד להשלכת המצב הזה על אימהות זהירות יותר שלא יתנו לילדים להסתובב לבדם באיזורים שבהם יכולות להיות סכנות לילדים קיים מרחק עצום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההורה יכול להשאיר את הילד ללא השגחה ואפילו רצוי שיעשה זאת מפעם לפעם לשם הבריאות הנפשית שלו ושל הילד. כשהוא עושה זאת, הוא בסה''כ צריך לוודא שאין דבר שיסכן את הילד בהתרוצצויותיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת הוא יכול לפספס איזה עציץ שהסתברות הסיכון שלו היא רק 0.0000323%. גם עציצים בטוחים כאלה נופלים לפעמים על ראשים של תינוקות חפים מפשע להורים זהירים וחפים מפשע. אין אנו יודעים, יכול להיות שאותו הורה ווידא שאין דבר שיסכן את ילדו ובכל זאת קרה מה שקרה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |