|
||||
|
||||
לא מספיק לחקור את מקורות המיתוס או את השתלשלותו דרך תרבויות שונות בזמנים שונים. השאלה שאולי יכולה להיות יותר מענינית היא - מדוע בכלל יש מיתוס, מה גרם להתפתחות מודל של מיתוס בכל תרבות ותרבות, תהה המרוחקת והמבודדת ביותר. מכיוון שבזמן האחרון יש תימה מרכזית באייל שצצה כמעט בכל מאמר איזוטרי או פרוזאי, אז אני רוצה לקשר את המנטליות והקוגניטיבי גם לפה. בסופו של דבר, אם לא פה אז איפה כן, כי הרי פרויד היה זה שהכניס לנו לראש את חשיבות המיתוס בעיצוב התודעה שלנו (ולא משנה כרגע אם הוא צדק או שגה). יכול להיות שהמיתוס היווה שלב הכרחי בהתפתחות האבולוציונית של תודעה באדם. חשיבה מיתית נבנית על יכולות בסיסיות יותר, כמו חשיבה מטאפורית, יכולת להביע רגשות ורעיונות על ידי מחוות גופניות וכו'. היכולת המיתית דורשת כושר סימבולי, רמת הפשטה גבוהה יותר ממה שדרוש לכשרים מטאפוריים, למשל. יכולת מיתית אומרת גם קיום של שפה ויכולת ליצג משמעויות על ידי סמלים מופשטים. יותר מכך, עפ''י פרופסור דונלד, יכולת מיתית פרושה שהאדם פיתח יכולת של טקסים, להפנים מסורת שבעל-פה, ויכולת לקשר בין רגעים אפיזודיים ולבנות מהם מערכת על שלמה של סיפור ונארטיב מתמשך וחובק. כל היכולות הללו אומרות שדרוש מכניזם עצבי משוכל ומפותח מספיק כדי לתמוך בהם, זכרון, פיענוח, עיבוד ועוד. |
|
||||
|
||||
אבל לא ענית על השאלות שלך "מדוע בכלל יש מיתוס, מה גרם להתפתחות מודל של מיתוס בכל תרבות ותרבות". והאם כשאתה כותב ש"יכול להיות שהמיתוס היווה שלב הכרחי בהתפתחות האבולוציונית של תודעה באדם" אתה רומז שחשיבה מיתית היא נחותה מסוגי חשיבה אחרים שמהווים את התודעה שלנו? |
|
||||
|
||||
עפ"י התאוריה הזו, השלב המיתי הוא חלק מהאבולוציה של התפתחות המוח/נפש. זה לא ענין של סוגי חשיבה נחותים או עיליים אלא שאלה של נדבכים המאפשרים או בונים נדבכים מורכבים יותר. לכל שלב התפתחותי דרוש מכניזם מורכב יותר הן מבחינת המודולים שבמוח, מורכבותם, גודלם, הקשרים בניהם וכו' והן מבחינת היכולות המנטליות שהם מאפשרים. למשל - תולעת מגיבה לאור/חושך אך זו תגובה רגעית ומקומית ואין פיתוח של "נרטיב" לאורך זמן. כדי לקשר מקרה אחד של התחלפות אור/חושך למקרה נוסף יש צורך במערכת של זכרון, של אחזור, של קישור בין זכרונות, של סימון זכרונות, של cue (עברית?) שגורם לאיחזור רצף זכרונות וכיוב'. אם אתה רואה לאן זה מוליך אז אפשר לקשר בין הכושר העצבי של תולעת לזה של אורגניזם מפותח יותר. כיום, הכושר המיתי של האדם לא נעלם אלא הוא עדיין שורד בחשיבה שלנו, כמו גם הוא חלק מההתפתחות של תינוק, למשל. אבל החשיבה המיתית על כל מרכיבה (פרטתי בתגובה הראשונה) נבנית על יכולות בסיסיות יותר מצד אחד ומאפשרות בניה של יכולות מורכבות יותר מצד שני, קרי התרבות הנוכחית שלנו ש"מורידה" סמלים מהמוח של הסביבה ובונה בראשנו מערכת של סימונים, איזכורים ו-cue לתרבות החיצונית. כל זה נתמך על ידי מודולים מוחיים מודרניים שבנויים על מבנים ארכאיים. |
|
||||
|
||||
האמת היא, שפתאום אני קולט שלא ברור לי בכלל למה אתה מתכוון כשאתה כותב על "חשיבה מיתית" (התבלבלתי כל הזמן עם חשיבה מאגית). אתה יכול לנסות לספק הגדרה או תיאור? |
|
||||
|
||||
לא בדיוק התכוונתי ל"חשיבה מיתית" כמו שמקובל בדיבור, על משקל חשיבה מתמטית וכו'. כמדומני שהכוונה היא ל"כושר חשיבה מיתי". זאת היכולת של האורגניזם, שנובעת מהכשרים הפזיולוגיים שלו, לקיים, ליצור, לתפוס הפשטות של סמלים במסגרת רחבה. הכושר לאגד ארועים בודדים (זוכר את דוגמת התינוק, לינק למטה) לכדי מוטיב מתמשך, לייצג אותו בשפה וכל זה יחד עם היכולת להעביר את ה"סיפור" הזה מאדם לאדם כך שישנה המשכיות על ציר הזמן שלא תלויה בקיומו של המוח הספציפי שבהם נוצר ה"מיתוס". אגב, להעביר, לספר, לשמר את המיתוס זה לא דבר פשוט. גם פה דרושה דוגמת התינוק לעיל, של שיתוף קשב attention ועוד הרבה יכולות מנטליות וכשרים עצביים שונים. תגובה 80706 |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |