|
עפ"י התאוריה הזו, השלב המיתי הוא חלק מהאבולוציה של התפתחות המוח/נפש. זה לא ענין של סוגי חשיבה נחותים או עיליים אלא שאלה של נדבכים המאפשרים או בונים נדבכים מורכבים יותר. לכל שלב התפתחותי דרוש מכניזם מורכב יותר הן מבחינת המודולים שבמוח, מורכבותם, גודלם, הקשרים בניהם וכו' והן מבחינת היכולות המנטליות שהם מאפשרים.
למשל - תולעת מגיבה לאור/חושך אך זו תגובה רגעית ומקומית ואין פיתוח של "נרטיב" לאורך זמן. כדי לקשר מקרה אחד של התחלפות אור/חושך למקרה נוסף יש צורך במערכת של זכרון, של אחזור, של קישור בין זכרונות, של סימון זכרונות, של cue (עברית?) שגורם לאיחזור רצף זכרונות וכיוב'.
אם אתה רואה לאן זה מוליך אז אפשר לקשר בין הכושר העצבי של תולעת לזה של אורגניזם מפותח יותר. כיום, הכושר המיתי של האדם לא נעלם אלא הוא עדיין שורד בחשיבה שלנו, כמו גם הוא חלק מההתפתחות של תינוק, למשל. אבל החשיבה המיתית על כל מרכיבה (פרטתי בתגובה הראשונה) נבנית על יכולות בסיסיות יותר מצד אחד ומאפשרות בניה של יכולות מורכבות יותר מצד שני, קרי התרבות הנוכחית שלנו ש"מורידה" סמלים מהמוח של הסביבה ובונה בראשנו מערכת של סימונים, איזכורים ו-cue לתרבות החיצונית. כל זה נתמך על ידי מודולים מוחיים מודרניים שבנויים על מבנים ארכאיים.
|
|