|
||||
|
||||
גם אני הייתי בטוח שאמא שלי מבשלת נהדר עד שהתגיסתי לצבא וגיליתי את המטבח של הקריה. |
|
||||
|
||||
גם לי זה קרה, ואני אפילו לא דמות פיקטיבית. |
|
||||
|
||||
טוב, אם אפופידס כתב כל כך יפה, גם אני ארחיב. בדיוק חזרתי מטיול בפאריז, שם הייתי עם שני חברים שיותר מבינים ממני באוכל. כל יום אכלנו ארוחות צהריים וערב בכל מיני מסעדות, או שקנינו כל מיני דברים צרפתיים בשווקים ואכלנו אותם על איי התנועה הרבים המפוזרים בחן רב ברחובות, או שישבנו בבתי קפה, והם אכלו מיני מתיקה בזמן שאני הסתכלתי על המכוניות העוברות ושבות. אני, לפי החלוקה המפורסמת, מאלה שאוכלים כדי לחיות - ולכן בשבוע הזה הזמנתי את המנות שהחברים שלי הזמינו (יקר! להערכתי האוכל עלה לי 300 יורו. גם השתייה שקונים במסעדות ובתי קפה ממש יקרה). אז ביום הראשון קנינו בשוק בגט טרי עם ממרח עגבניות, גבינה רקובה, משחירה ועבשה (אחד מהם בחר - להערכתי התפתלו בה תולעים) ואכלנו על מדשאה ליד הנהר.אחרי הצהריים אכלנו שיפוד של פירות ים על האש, ובצד היו כמה שבלולים טעימים. בערב אכלנו מולים. זה היום היחידי שאני זוכר מה אכלתי בו. מכל השאר הימים ביחד אני זוכר רק שאכלתי פונדו בשר. להלן המתכון: קונים סטייק לא מבושל, מדמם, חותכים אותו לקוביות, טובלים את הקוביות בשמן רותח לדקה ואוכלים. האמת שהבשר היה כל כך טעים שאכלתי חלק לא מבושל. הארוחה הייתה מלווה בתבשיל תפוחי אדמה, וכמה רטבים שאף פעם לא טעמתי, וחרדל, לדעתי אנגלי. זאת באמת הייתה הארוחה הכי טובה שאכלתי שם. אחרי שישה ימים כאלה נשברתי, והתחננתי שנלך לאכול במקדונלדס. פעם אחת, במקדונלדס. בדרך כלל אני נגעל מזה, לא אכלתי שם כבר שנים, כשעבדתי בתיכון במשך חודש בבורגר ראנץ' אכלתי בהפסקות חסה עם רוטב, כשאני כבר הולך למקדונלדס אני נהנה בעיקר מהצ'יפס, אני מאמין שהם לא מפרידים את הגבינה הצהובה זרחנית מהפלסטיק. לשתות אני יותר אוהב. אם קונים בחנויות, יש יין טוב וזול, או כל מיני דברים עוד יותר מעניינים. למרבה הצער, לא היה שם אבסינט, גם לא בדיוטי פרי, אז קניתי ויסקי. |
|
||||
|
||||
אני, לעומת זאת, לחדר האוכל הצבאי תמיד נכנסתי רעב, ויצאתי בלי תאבון. |
|
||||
|
||||
גם אני הייתי אחד היחידים בפלוגה שנהנה מן האוכל. אף פעם לא הבנתי איך זה שאישה מחוננת מבית תימני לא מצליחה אפילו לחמם שניצל סויה במיקרו באופן סביר. אין מה לדבר על הכנת או אף חימום ג'חנון שעשתה אחותה המוכשרת. ולא שהיא לא ניסתה להכין כל מיני דברים פשוטים ומתוחכמים, בהרבה התלהבות וחדוות עשיה ותמיד תוך ידיעה ברורה שהיא הצליחה גם הפעם. אחד השיאים היה שכמה מחבריו הערבים של אבי אמרו לו פעם כמה שהם רוצים לבוא אליו לבקר אבל זאת בתנאי שאימי לא תעשה קפה. נדמה לי שהוא ניצל זאת כדי להפטר לפחות מחלק מאורחיו. לצערו לא על כל האורחים זה פעל. ההשערה שלי היתה שזה בגלל התארים שלה. ככל שהם התרבו, כך פחתה איכות האוכל. עובדה, אחותה הגדולה, שסיימה בהצלחה כיתה ג' והפכה אז לאשת קריירה בתחום הנקיון, מבשלת עד היום בחסד עליון. --------מ.ש.ל.--------- |
|
||||
|
||||
שאתה ער ועוסק בחשיפה אישית,אולי תגלה מאיפה החצי השני? ניחוש: לפי ההומור של אביך-פולין.(ייקה בעדיפות שניה). הסבר:שתי פולניות בטיול באפריקה רואות ילדים סודניים.ילדים,אם לא תאכלו לא תקבלו קינוח. |
|
||||
|
||||
אבי (כמו גם אימי) יליד הארץ. מוצא משפחתו מעורב אירופי והוא אכן בעיקרו פולני ואולי גם קצת אוסטרי/רומני/רוסי ועוד משהו שאני לא זוכר. יש הבדלים בהומור גלויות מזרח ומרכז אירופה השונות? לילה טוב |
|
||||
|
||||
נו, לפחות לאמא שלך היו תארים להאשים, אצל אמא שלי זה הכל באשמתי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |