בתשובה לאריאל גיספאן, 18/08/00 15:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אדם דתי יכול לחשוב, אבל מסגרת החשיבה שלו מוגבלת. יש דברים שהוא לא יכול להתעסק איתם, ושהוא משאיר את הדיון בהם למורה הדת שלו. בקשר ל"הערות שיכולות לפגוע": כשיפסיקו ללמד בבתי הספר הדתיים שהחילונים כולם טיפוסים ריקניים, שכולם מעשנים סמים וכל הנשים החילוניות הן זונות, אתחיל לשקול התחשבות ברגשותיכם. התחשבות ברגשות היא דבר הדדי, אתה יודע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר, כי אותי לא לימדו שום דבר כזה. איפה שאני למדתי דווקא חינכו לכבוד הדדי ולא לזלזול בחילונים להיפך, המחנך שלי היה נוהג להעלות טענות של אנשי חינוך חילונים לגבי הנוער הדתי , וזאת מתוך רצון להשתפר, וכמובן שאף פעם לא אמרו לנו דברים נוסח ''מה הם מדברים בכלל, תראו איך הנוער שלהם נראה'' ואנא, אל תענה לי משהו נוסח ''עלי אתם לא יכולים לעבוד, אני למדתי בישיבה תיכונית'' כי אני למדתי בישיבת ''אור עציון'' ואני לא יודע מה הלך ב''נחלים'' אני מספר לך את הגישה בישיבה שלי לחילונים. יכול להיות שהדברים שאמרת באמת נאמרים במקומות נוסח ''מעיין החינוך התורני'', אבל אני לא רואה את עצמי כמשתייך לזרם כזה, או דומה לו ביהדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, הבוז לחילונים בהחלט לא מאפיין את כל הדתיים. אני מאמין לך, אריאל, שאתה מכבד אותי, אבל לא בדיוק כפי שאני מכבד אותך. לכבוד שאתה רוחש לי יש גבולות ברורים. אם היה מועבר חוק במדינה האוסר עליך לאכול מצות, או להתחתן בנישואין דתיים, הייתי נאבק לביטולו מתוך כבוד לזכויותיך ולתרבותך. אתה, לעומת זאת, כאדם דתי, תמכת (או בחרת בנציגים שתמכו) בחוקים האוסרים על מכירת חמץ בפסח ואינם מכירים בנישואין חילוניים, היות ואת התרבות שלי אתה אינך מכבד, כפי הנראה. (ייתכן, כמובן, שאתה אחד מאותם ל"ו צדיקים שדווקא תומכים בזכויות האדם - והאדם החילוני בכלל זה - אבל אז אתה בוודאי יודע שאתה מייצג מיעוט מבוטל, ורוב הציבור הדתי בוחר כנציגיו אנשים שעמדתם בנושא זה הפוכה משלך) דבר נוסף: אדם דתי יכול בהחלט לחשוב בעצמו. מה שהוא לא יכול הוא לקבוע עבור עצמו מה "נכון" "צודק" או "מוסרי" ומה לא - וזאת מפני שהוא מתחייב לקבל על עצמו את ההלכה היהודית כקובעת עבורו את כל הדברים האלה. אדם דתי לא יכול להחליט שברית מילה היא אקט "לא מוסרי" (כי ההלכה טוענת ההפך), ולא יכול להחליט שהצלתו של אפיקורוס מטביעה היא "מוסרית" (הרמב"ם טוען שמצווה להניח לו לטבוע, ואנחנו כידוע "כחגבים" בהשוואה אליו). אדם דתי הוא אדם שהעביר את תחום השיפוט המוסרי לקבלן חיצוני שיחליט בשבילו ("אאוטסורסינג" כזה) ולכך התכוון אביב בהערתו (כנראה). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |