 |
נכון, הבוז לחילונים בהחלט לא מאפיין את כל הדתיים. אני מאמין לך, אריאל, שאתה מכבד אותי, אבל לא בדיוק כפי שאני מכבד אותך.
לכבוד שאתה רוחש לי יש גבולות ברורים. אם היה מועבר חוק במדינה האוסר עליך לאכול מצות, או להתחתן בנישואין דתיים, הייתי נאבק לביטולו מתוך כבוד לזכויותיך ולתרבותך. אתה, לעומת זאת, כאדם דתי, תמכת (או בחרת בנציגים שתמכו) בחוקים האוסרים על מכירת חמץ בפסח ואינם מכירים בנישואין חילוניים, היות ואת התרבות שלי אתה אינך מכבד, כפי הנראה.
(ייתכן, כמובן, שאתה אחד מאותם ל"ו צדיקים שדווקא תומכים בזכויות האדם - והאדם החילוני בכלל זה - אבל אז אתה בוודאי יודע שאתה מייצג מיעוט מבוטל, ורוב הציבור הדתי בוחר כנציגיו אנשים שעמדתם בנושא זה הפוכה משלך)
דבר נוסף: אדם דתי יכול בהחלט לחשוב בעצמו. מה שהוא לא יכול הוא לקבוע עבור עצמו מה "נכון" "צודק" או "מוסרי" ומה לא - וזאת מפני שהוא מתחייב לקבל על עצמו את ההלכה היהודית כקובעת עבורו את כל הדברים האלה. אדם דתי לא יכול להחליט שברית מילה היא אקט "לא מוסרי" (כי ההלכה טוענת ההפך), ולא יכול להחליט שהצלתו של אפיקורוס מטביעה היא "מוסרית" (הרמב"ם טוען שמצווה להניח לו לטבוע, ואנחנו כידוע "כחגבים" בהשוואה אליו). אדם דתי הוא אדם שהעביר את תחום השיפוט המוסרי לקבלן חיצוני שיחליט בשבילו ("אאוטסורסינג" כזה) ולכך התכוון אביב בהערתו (כנראה).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש