בתשובה לאיילת בועזסון, 01/08/02 8:03
אפרופו תרגומים 82465
ארז לנדוור • בתשובה לאיילת בועזסון יום ה', 1/8/2002, 23:16
לדעתי ארכאיות התרגום לפו הדב היא בעוכריו - כבדות, קריאה לא קולחת ואי התאמה למקור. כך גם לגבי הרוח בערבי הנחל בתרגום יונתן רטוש. בילדותי השתעממתי מהתרגום למרות שמאוחר יותר התרגלתי אליו.
לעומת זאת, התרגום של אהרון אמיר לעליזה הוא יצירת מופת.
אפרופו תרגומים 82470
טל כהן • בתשובה לארז לנדוור יום ו', 2/8/2002, 0:01
... למעט, כמובן, עברות השם (''עליזה'' במקום ''אליס'').
אנינות מיותרת 82472
אפופידס • בתשובה לטל כהן יום ו', 2/8/2002, 0:47
מדוע? וכי לא כתב לואיס קרול את הספר לילדים רגילים שקוראים על ילדה רגילה עם שם רגיל (ולא זר - למשל אלואיז)? האם לא ראוי לשמר את כוונתו?
במחשבה שנייה, מה אכפת לי? כבר אין לי במה להתעסק?

לילה טוב!
אנינות מיותרת 82473
טל כהן • בתשובה לאפופידס יום ו', 2/8/2002, 0:58
הספר נקרא על שם ילדה אמיתית.

אפילו ספרים עם גיבורים בדויים לא עוברתו באופן שכזה (למעט בדורות קודמים - כגון "רם ויעל", שתורגם משפת בריטאניה ע"י י.ע.ס. בשנת 1878 – ראה http://www.benyehuda.org/shakespeare/Ram00.html ). דוגמאות? מקס ומוריץ, אמיל (ההוא עם הבלשים), פיטר, לוסי, אדמונד וסוזן (אלה עם הארון), צ'רלי (ההוא עם השוקולדה), ואפילו לבוקא, נמצ'ק, צ'לה, ברבש, קולנאי וחבריהם מרחוב פאל (למיטב זכרוני, גם בתרגום הישן, "מחניים", נותרו השמות ההונגאריים).
וטרזן, לא לשכוח את טרזן 82477
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לטל כהן יום ו', 2/8/2002, 1:28
שלא להזכיר את קולונל שולץ.
אנינות מיותרת 82484
אשר לבשן • בתשובה לטל כהן יום ו', 2/8/2002, 2:08
בתרגום העברי הראשון נקראו מקס ומוריץ "שמעון ולוי", ובאחד המאוחרים יותר כונו "גד ודן".

"שמעון ולוי" יצא לאור בשנת 1898 בוורשה. אני עדיין מחפש אותו, זה היחיד מכל התרגומים של מקס ומוריץ שעדיין לא הצלחתי להניח עליו את ידי.
אנינות מיותרת 82485
אשר לבשן • בתשובה לטל כהן יום ו', 2/8/2002, 2:09
יותם הקסם הוא שם עברי.
אנינות מיותרת 83280
easy • בתשובה לטל כהן יום ג', 6/8/2002, 14:29
אבל ליסה, לוטי ואנה לואיז, כמו גם קונרד זכו לשמות עבריים - לי, אורה, פצפונת ודני.
אנינות מיותרת 83313
אשר לבשן • בתשובה לeasy יום ג', 6/8/2002, 16:55
ביידיש כונו מקס ומוריץ ''שמול און שמרקה''.
ג'ים קנופף זכה לשם ''ג'ים כפתורי''.
אנינות מיותרת 82494
ירדן ניר • בתשובה לאפופידס יום ו', 2/8/2002, 7:11
האם יש לך סיכוי לשמור את כוונתו של לואיס קרול, מבחינת התאמת הספר לקהל היעד? הרי יש בספר גם מסיבת תה; לילד אנגלי מהמעמד הנכון זה היה דבר מוכר וברור, אני מניח. האם בתרגום אתה אמור להחליף אותו ב"על האש" (ולצייר מחדש את האיור הקלאסי, בסגנון המקורי)?

אני יכול למצוא טעם מסוים ב"עברות", או "טרנסקולטורציה" למי שמעדיף מילים ארוכות, מהסיבות שאמרת; אבל אני חושב שהכף מוכרעת לטובתן רק אולי בספרים לפעוטות מאוד, מאוד קטנים. קהל היעד של אליס כבר מכיר את האפשרות שיש מקומות אחרים בעולם, והיו זמנים אחרים, ושם לילדים קראו בשמות אחרים והם היו עושים דברים אחרים. ואם הוא לא מכיר, לא מוקדם מדי לעשות לו היכרות עם העובדה הזו. הזרות דווקא יכולה, אני מניח, להשרות קסם שיפצה על אובדן הפמיליאריות.
אנינות מיותרת 82527
אפופידס • בתשובה לירדן ניר יום ו', 2/8/2002, 12:38
השתכנעתי ש"טרנסקולטורציה" אינה תמיד הפתרון המוצלח ביותר.*
עיקר טענתי הוא יותר הבחנה מאשר המלצה. ההבחנה היא ששימור המקור אינו זהה תמיד עם שימור מילות המקור בלבד,
שכן אז, עשוי זה להיות על חשבון כוונת כותב המקור (לטעמי – כותב הגירסא הראשונה).
מה ראוי לעשות? זה עניין של טעם - טעמו של המתרגם וטעמו של הקורא.
לי עצמי אין טעם מוגדר בנושא. לעיתים אעדיף הקפדה על צורת המקור, לעיתים דווקא "טרנסקולטורציה"
ולפעמים אף פשוט את הדבר המשוכתב היפה ביותר שיכול המתרגם המיומן להוציא תחת ידיו, ללא הגדרה מחייבת של אופי הקשר למקור.

העניין הוא ששיקול דעתנו העקרוני מוסח מעט בעניינים אלו בגלל תחושות לא לגמרי מודעות.
כוונתי היא לצורך להאמין שבמקור ישנה איזושהיא איכות ייחודית ושלמות הנפקדת מכל שִכתוב ותרגום.
ישנה גם מחוייבות צורנית הנוצרת לקסם התוודעותינו הראשונה ליצירה (ראה שיחתי לעיל עם נוגה).
בעייה שיכולה להיווצר בנושא זה היא איבוד קהלי יעד שיכלו ליצירה בזמן גירסה 0** ואובדים לה עם הזמן.

ובכל זאת בתחום הראוי: דבר לא ישיב את יפעת המקור, עזבנוה יום עזבתנו שלושה – גם העולם, גם השפה וגם מערכי נפשו של האדם מתמידים בתנועתם. מן הראוי הוא לענגם ולרצותם, והדרכים לכך מגוונות.

רק עתה, תוך חיפוש באייל, נוכח אני במאמרו של טל דיון 92 הנוגע גם בנושאים כאלו. מומלץ.

* קראתי שבאחד התרגומים הראשונים של התנך לאסקימוסית, תורגם "טלה" ל"כלב ים קטן". השאלה האמיתית היא כמובן מה היה עושה המתרגם המוכשר עם "אפופידס". זמנים יגידו.

** נראה כי כל ספק באשר לטיבו של עולמי המקצועי הנוכחי הוסר עתה.
אוף 82615
אפופידס • בתשובה לאפופידס יום ו', 2/8/2002, 20:45
בתגובה זו נפלו טעויות מספר טעויות.
למשל, ''מן הראוי הוא לענגם...'' מתייחס לבני האדם.
עם הקוראים הסליחה.
אוף 82616
אפופידס • בתשובה לאפופידס יום ו', 2/8/2002, 20:51
אני לא מאמין שזה קורה לי. גם בקודמת ישנה טעות בולטת. לא, אני לא שתוי, פשוט קצת לא מרוכז.
נראה לי שמספיק להיום.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות