|
||||
|
||||
השתכנעתי ש"טרנסקולטורציה" אינה תמיד הפתרון המוצלח ביותר.* עיקר טענתי הוא יותר הבחנה מאשר המלצה. ההבחנה היא ששימור המקור אינו זהה תמיד עם שימור מילות המקור בלבד, שכן אז, עשוי זה להיות על חשבון כוונת כותב המקור (לטעמי – כותב הגירסא הראשונה). מה ראוי לעשות? זה עניין של טעם - טעמו של המתרגם וטעמו של הקורא. לי עצמי אין טעם מוגדר בנושא. לעיתים אעדיף הקפדה על צורת המקור, לעיתים דווקא "טרנסקולטורציה" ולפעמים אף פשוט את הדבר המשוכתב היפה ביותר שיכול המתרגם המיומן להוציא תחת ידיו, ללא הגדרה מחייבת של אופי הקשר למקור. העניין הוא ששיקול דעתנו העקרוני מוסח מעט בעניינים אלו בגלל תחושות לא לגמרי מודעות. כוונתי היא לצורך להאמין שבמקור ישנה איזושהיא איכות ייחודית ושלמות הנפקדת מכל שִכתוב ותרגום. ישנה גם מחוייבות צורנית הנוצרת לקסם התוודעותינו הראשונה ליצירה (ראה שיחתי לעיל עם נוגה). בעייה שיכולה להיווצר בנושא זה היא איבוד קהלי יעד שיכלו ליצירה בזמן גירסה 0** ואובדים לה עם הזמן. ובכל זאת בתחום הראוי: דבר לא ישיב את יפעת המקור, עזבנוה יום עזבתנו שלושה – גם העולם, גם השפה וגם מערכי נפשו של האדם מתמידים בתנועתם. מן הראוי הוא לענגם ולרצותם, והדרכים לכך מגוונות. רק עתה, תוך חיפוש באייל, נוכח אני במאמרו של טל דיון 92 הנוגע גם בנושאים כאלו. מומלץ. * קראתי שבאחד התרגומים הראשונים של התנך לאסקימוסית, תורגם "טלה" ל"כלב ים קטן". השאלה האמיתית היא כמובן מה היה עושה המתרגם המוכשר עם "אפופידס". זמנים יגידו. ** נראה כי כל ספק באשר לטיבו של עולמי המקצועי הנוכחי הוסר עתה. |
|
||||
|
||||
בתגובה זו נפלו טעויות מספר טעויות. למשל, ''מן הראוי הוא לענגם...'' מתייחס לבני האדם. עם הקוראים הסליחה. |
|
||||
|
||||
אני לא מאמין שזה קורה לי. גם בקודמת ישנה טעות בולטת. לא, אני לא שתוי, פשוט קצת לא מרוכז. נראה לי שמספיק להיום. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |