בתשובה לGod eat God, 31/07/02 17:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שהמלבן שלך חסר משמעות; להלן סיכומו: מדע המדינה הוא חלק מהפיזיקה2. מדע המדינה מנסה לקיים תחזיות על פי כללים מאקרו-מאקרו-מאקרוסקופיים, והוא עובד. איך זה שכללי מדע המדינה פחות מורכבים מכללי הפיזיקה, ולמרות זאת הפיזיקה יותר מדוייקת1? כי מדע המדינה מתעסק גם ברצונם של אנשים, שאינו סיבתי, ולכן אינו חלק מהפיזיקה3. ------ 2 וואלה? אולי אתה מדבר על המוסד של אסימוב, אבל אין שום דבר במדעי המדינה של ימינו שניתן לרדוקציה אל הפיזיקה. 1 אולי *בגלל* שהפיזיקה יותר מורכבת? אף אחד לא סיבך את הפיזיקה להנאתו - יש מגוון גדול של תופעות ולכן צריך מספר גדול של כללים. מישהו בכלל יכול לתת לי כלל במדעי המדינה? אני חושד שאין דבר כזה. לכל היותר יש תאור סכמטי של תהליכים. זה שונה באופן מהותי בכל כלל פיזיקלי. 3 לעומת כל שאר כותבי האייל, חשבתי שאתה תהיה האחרון(...) לטעון שרצון איננו סיבתי. ------ ואני שואל, כמה זה שלושה חתולים פחות טעמה של כוס תה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא חסר משמעות, כי רוקנת אותו ממשמעותו! הרי לא אמרתי שמדע המדינה הוא חלק מהפיזיקה. ניסיתי להראות את האבסורד בהשקפה הזו. אנא קרא שוב. בנוסף, לא אמרתי שמדע המדינה לא עובד; אמרתי שאחד הנושאים המשפיעים על מושא מחקרו הוא הרצון הלא-סיבתי, וזו בדיוק הסיבה שמדע המדינה אינו מדויק (עובד, אבל לא מדויק) כמו הפיזיקה, והתגרתי בכול מי שיטען שיש סיבה אחרת לאי-הדיוק הזה (כי הרי אנשים כאלו יטענו כי מדע המדינה דן בפנומנה הסיבתית, כלומר *נתח* ממושאה של הפיזיקה. אז מדוע לשיטתם הדיוק בפיזיקה עולה על הדיוק במדעי המדינה, הדנים רק בחלק מהמורכבות?) לגבי הערה 1, בשום אופן לא טענתי שכללי מדע המדינה פחות מורכבים מכללי הפיזיקה, אתה נלחם בדחליל; טענתי *שלפי הסברה* שמדע המדינה דן בחלק מהפנומנה, כלומר *חלק* מהתחום בו דנה הפיזיקה, *מושאו של המדע הזה פחות מורכב*. לפי הסברה שטענתי שהיא מופרכת! קראת מה שכתבתי? אתה הרי נאבק כמעט בדיוק אם הדעה ההפוכה לי! ואיפה היית כשטענתי חזור וטעון כי הרצון החופשי מהגדרתו לא יכול להיות סיבתי?? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את מה שכתבת, אבל אולי הייתי מרומז מדי - שים לב לכך שבסופו של דבר אני מציג את טענתך: "כי מדע המדינה מתעסק גם ברצונם של אנשים, שאינו סיבתי, ולכן אינו חלק מהפיזיקה". לעומת זאת, אני עדיין חושב שהמלבן שלך חסר משמעות. הדחלילים הם הדחלילים שלך - אף אחד לא יטען שמדע המדינה הוא חלק מהפיזיקה, פשוט מכיוון שטענה זו ריקה מתוכן, ודומה לטענה שהספרות היא חלק מהפיזיקה (מדע המדינה והספרות הם אכן תופעות בעולם הפיזיקלי. אז מה?). כאמור, אתה טוען שההבדל המהותי בין הפיזיקה למדעי המדינה היא נוכחות רצון חופשי שאין לו סיבתיות. על כך יש לי שתי הערות, הראשונה לוגית והשניה מהותית: 1) באומרך שהרצון איננו נסיבתי (הבסיס לאמירה זו אינו רלוונטי כאן), קבעת את הפער הבלתי ניתן לגישור בין ה science ל humanities (במונחי הסברך לדובי). אלו בעצם שני ניסוחים שונים לאותו דבר, ואין מה להרחיב. 2) הבעיה האמיתית היא שבעצם אתה מנסה לקשר, גם אם על דרך השלילה, מושגים שלא קשורים זה בזה. הקשר היחיד הוא הקשר הטריוויאלי - מדע המדינה מתקיים בעולם הפיזיקלי, גם אם הוא בעצם אסופה של כתמי דיו על צרורות נייר. והנה הפואנטה: *נניח* (ואפשר להניח) שאני מאמין שהרצון הוא סיבתי, פשוט מכיוון שלאלקטרונים לא אכפת שהם בתוך מוח ולא בתוך חבילת מסטיקים. האם טענה זו גוררת תחזית שלפיה מדע המדינה ייתן תחזיות מושלמות, או לפחות מדוייקות כמו הפיזיקה? *לא*, כך שאפילו אני, שטוען שהרצון הוא סיבתי כמו כל תהליך פיזיקלי, לא מרים את הכפפה. מכאן, שאין קשר בין היות הרצון סיבתי או חופשי, לבין היות מדע המדינה לא מדויק, ולכן המלבן שלך חסר משמעות. אני לא רוצה להעליב, אבל להבדיל ממך, אני מספיק גמיש בכדי להבדיל בין הסמנטיקה, הלוגיקה ושאר מרעין בישין (ככה כותבים?) שמרכיבים איזשהו שלד שהיה אמור לכפוף אותי לאמירות מופרכות, לבין הגוף החי שהוא העולם. מכך לא משתמע שאני מפקפק בעקרונות הדטרמיניסטיים שמנחים אותי, אלא שאני מסוגל להבחין בכך שמדעי המדינה *הושתתו* על מערכת מסובכת מדי, כזו שלא מאפשרת כללים וחוקים שדומים לחוקים הפיזיקליים, ולכן כל ניסיון להגדיר את ה humanities לעומת ה science לא שונה מהנסיון להחסיר כוס תה משלושה חתולים, לפחות כרגע - ואתה מתעקש לתת תוכן לניסיון זה, אבל אתה לא תגיע אפילו למיאו וחצי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |