בתשובה לדוד, 01/07/02 21:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא קראתי עד הסוף (כי ממש אין לי כוח, ולא נראה לי שמישהו כן קרא עד הסוף...), אבל: ידוע על שבט אחד, ששכחתי את שמו, שמיתוס ההיווצרות שלהם דיבר על מלך שירד מההר ולו שבעה בנים. שבעת הבנים הם הוריהם של שבעת הפלגים של השבט ההוא. כמה עשרות שנים לאחר שאנתרופולוג תיעד את המיתוס הזה, הגיע לשבט אנתרופולוג נוסף, וגם הוא תיעד את מיתוס ההיווצרות שלהם. אלא מה? בתקופה הזו, הושמדו שניים מהפלגים (ע"י האדם הלבן, כמובן). מיתוס ההיווצרות של השבט, פתאום, דיבר על חמישה בנים. אף אחד לא זכר אפילו שפעם היו שבעה בנים, ולאף אחד המעבר הזה לא נראה מוזר. זה דבר כזה שמאפיין חברות ללא תרבות כתובה - אפשר לשנות דברים, בעיקר מספרים, די בקלות. אז הסיפור התחיל עם עשרה אנשים, הפך למאה, מאתיים, אלף, עשרת-אלפים, מאה-אלף, חצי מיליון. עד שהמספר כבר היה חצי מיליון, אף אחד לא יכל להגיד שזה לא נכון (כי מי יגיד לבן שלו שהוא לא היה בארוע של המילניום?!). תמיד תזכור את האלטלנה: מספר האנשים שמצהירים היום שהם או הוריהם היו עליה, לו באמת היה עליה, היה מטבע את הספינה הרבה לפני שהיא פגשה פנים אל פנים את התותח הקדוש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כך כתוב בתורה: "כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך, למן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ, ולמקצה השמים ועד קצה השמים, הנהיה כדבר הגדול הזה, או הנשמע כמוהו? השמע עם קול אלוקים מדבר מתוך-האש, כאשר-שמעת אתה--ויחי. או הניסה אלוקים, לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה, ובמוראים גדולים: ככול אשר-עשה לכם ה' אלוקיכם, במצריים--לעיניך. "אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלוקים, אין עוד מלבדו. מן-השמיים השמיעך את-קולו, לייסרך; ועל-הארץ, הראך את-אישו הגדולה, ודבריו שמעת, מתוך האש. ותחת, כי אהב את-אבותיך, ויבחר בזרעו, אחריו; ויוציאך בפניו בכוחו הגדול, ממצריים. להוריש, גויים גדולים ועצומים ממך--מפניך; להביאך, לתת-לך את-ארצם נחלה--כיום הזה. וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים, בשמיים ממעל ועל-הארץ מתחת: אין, עוד. (דברים ד, ל"ב-ל"ט) מטרתן של מכות מצרים. בעוד הדתות מספרות לנו על איזה רופא אליל/ישו/בודהה ששמע את הבורא באיזה מערה - היהדות נותנת לנו עדות של מיליונים אשר נכחו במאורע ושמיעת השם הגדול והנורא. ובאותו ספר כתוב שהוא ניתן לאנשים שראו את הנסים הללו. זה מה שלא מצאנו בשום דת אחרת, ולזה אין תקדים בהיסטוריה האנושית. פירמידה הנה מבנה יציב ביותר אולם אם נהפוך אותה והיא תעמוד על קדקודה, היא תהיה מבנה חסר יציבות ממש כמו מגדל קלפים. הנמשל: היהדות טוענת שכל העם ראה את התגלות הבורא ובאותו מעמד קיבל את התורה ומשם הדת התפשטה ע"י העם עצמו כלומר התגלות ותפוצה רחבת בסיס כמו בפירמידה. לעומת זאת בנצרות, באיסלאם ובשאר הדתות מדובר על פירמידה הפוכה, כלומר אדם אחד או קבוצה קטנה שטוענים להתגלות האלוקים לאיש מסוים ומשם התפשטה דתם בתפוצה הולכת ומתרחבת (לרוב בכוח הזרוע), כך שאפילו אם אמנם מייסדי הדתות היו קיימים, מי ערב שהם לא דמיינו או בדו מליבם התגלות?! לעולם לא ניתן להוכיח זאת חד משמעית וכבר אמרה התורה: בעיניך ראית, העבר לבניך: "רק הישמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך: יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב." (דברים ג): "וזכרת כי עבד היית בארץ מצריים ויוציאך ה' אלוקיך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה, על כן ציוה ה' אלוקיך לעשות את יום השבת." (דברים, ב). לא את אבותנו כרת ה´ את הברית הזאת, כי אתנו אנחנו אלה פה היום כולנו חיים, פנים בפנים דיבר ה´ אליכם בהר מתוך האש.* כאן יש דבר מעניין ביותר: פנים בפנים, משמע שהייתה להם הרגשה שעומדים בפני ה´, ויש עוד כמה פסוקים חשובים ביותר. את הדברים האלה דיבר ה´ אל כל קהלכם, בהר מתוך האש, הענן והערפל, קול גדול ולא יסף. ויכתבם על שני לוחות הברית ויתנם אלי. ויהי כשמעכם את הקול מתוך החושך וההר בוער באש ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם ותאמרו הן הראנו ה´ אלוקינו את כבודו ואת גודלו אם כן מבואר כאן בפשטות שמשה חוזר על תגובת העם לגילוי האלוקי ובתגובה מבואר שזכו לראות את כבודו ואת גודלו. "ואת קולו שמענו מתוך האש" - היום הזה ראינו כי ידבר אלקים את האדם וחי...דברים פרק ה' פסוק ג'. ויהי ככלות משה, לכתוב את-דברי התורה-הזאת--על-ספר: עד, תומם. כה ויצו משה את-הלויים, נושאי ארון ברית-ה' לאמור. כו לקוח, את ספר התורה הזה, ושמתם אותו, מצד ארון ברית-ה' אלוקיכם; והיה-שם בך, לעד. אנחנו יודעים שהתורה אמת בגלל שכתוב בה שהרבה אנשים קיבלו אותה, והנתינה הייתה באותות ומופתים שראו מקבלי התורה. . שמירה מדוקדקת על העתקה מדויקת. הלכות כתיבת ספר תורה חמורות בספר תורה שאות אחת חסרה בו או אינה נכונה - פסול, (לא מדובר ביתרות וחסרות) אם אינו מוגה אסור להשהותו יותר משלושים יום, אלא יתוקן או יגנז. אם הספר פסול (באותו חומש) אי אפשר לקרוא בו בצבור. הסופר בכתיבתו חייב להעתיק מספר אחר. לברך על הקריאה. אות אחת - והספר פסול. טעות קטנה אחת ואין ראוי לקרות בו כל זמן שלא תיקנו אותו. אם כן המערכת מחייבת תיקון מידי כדי לאפשר להשתמש בו. מלבד זאת פשוט הוא שכל מציאות שתתהווה של שינוי נוסח, ישוו מיד עם שאר ספרים או עם הנוסח המרכזי. הראיה שההלכות נשמרו בקפדנות נגלית לעינינו באם נשקיף מעט על מצב ספרי התורה בימינו. לפני כאלפיים שנה יצאו ישראל לגלות, נתפזרו אט אט על פני כל מדינות תבל כשכל קהילה נושאת איתה ספרי תורה שמהן העתיקו הסופרים וכתבו ספרי תורה חדשים לאלפים, והאחרונים שבספרים חזרו עם קבוץ הגלויות החלקי בקום מדינת ישראל וראה זה פלא כל ספרי התורה מכל העולם זהים, אין בהם נפתל ועיקש כלל, מלבד ספר תורה תימני ששונה משאר ספרי התורה באות אחת. אין לך ראיה גדולה מזאת על הכח הפלאי של התורה לשמור על עצמה בצורה מדויקת ושלמה שבאלפיים שנה לפחות אף על פי שעלו וירדו מלכויות, שיטות ותיאוריות והבנת דרכי חיים, והתחדשו גזירות ורדיפות לבקרים, דבר אחד לא זז כלל ימינה ושמאלה - התורה. כחץ שנון פלחה בקרב הדורות בקו ישר מבלי שינוי כלל והוא המשלים ומאמת את ידיעתנו על נצחיות התורה שאינה כפופה לשנויי הזמן כלל, אפילו בהיותה בעולם החומר. המאמר הנ"ל מעובד מספר למען אחי ורעי ומהאתר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שהיתה באמת תקופת התנך וכמובן שלא המציאו סיפורי סבתא על התנך | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה כל כך קצרה למשהו כל כך ארוך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, תגובה 468064 זה דבר כל כך ארוך? הא-הא! הנה, תגובה 107084 - *זה* דבר ארוך! (וגם חשוב) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה השניה היא דפי זהב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר תגובות ארוכות תגובה 45987 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי דיון 2713, התגובה הארוכה שבכל דברי ימי האייל היא תגובה 248257. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |