|
||||
|
||||
גם את בנכונותך להכריע בכוח את המלחמה עם הפלסטינאית בסופו של דבר נאבקת על התודעה הפלסטינאית. מבחינתך אם תשקיעי מספיק כוח תגרמי לפלסטנאים לעזוב את דרך הטרור ולהסכים לחיות כאן בתוך ההגדרה שתשליטי עליהם. הם יצטרכו גם לעבור שינוי מנטלי קיצוני (או שאיננו קיצוני, אולי הם יחזרו למקומם הטבעי, או יוותרו על שאיפותיהם הלאומיות, או פשוט יגלו שהתודעה הלאומית שלהם היא תודעה כוזבת) בכל מקרה לא ברור לי מדוע הנסיון לעצב את התודעה הפלסטינאית באמצעות הפעלת כוח הוא לגיטימי ופטריוטי והנסיון ליצור תודעה פלסטינאית באמצעים אחרים הוא בגידה מבחינתך |
|
||||
|
||||
המטרה הישירה של פעולותי אינה התודעה הפלשתינית, אלא חיי אזרחי. אם הפלשתינים יעברו שינוי תודעתי עקב כך, הם יעשו זאת מתוך החשבון שלהם. הגישה שלי למצב, כלומר המוכנות שלי להפעיל רמה גבוהה של כוח על מנת להגן על חיי אזרחי, היא חלק מהנתונים שהם לוקחים בחשבון כאשר הם מגבשים את עמדתם. אולם הבחירה בסופו של דבר היא בידיהם. אין כאן פעילות חשאית ובחישה בתוך פוליטיקה של אחרים. לפיכך עיצוב התודעה הפלשתינית אינה מטרה שלי, וגם אינה "מעשה פטריוטי". כמו גם "הניסיון ליצור תודעה פלסטינאית באמצעים אחרים" אינו בגידה מבחינתי (איפה כתבתי שזה בגידה?) אלא רק מעשה לא לגיטימי ולא יעיל. |
|
||||
|
||||
ישנם הסכמי שלום עם ירדן ומצרים וישנם מאזני אימה ,שמעורבים בהם אינטרסים ממישורים שונים, בדרגים שונים עם סוריה איראן עירק ועוד. כל הפעילות המדינית העניפה הזו נועדה לשמור על שלום אזרחינו. האם מול הפלסטינאים אנו נידונים למלחמת הכול בכול תמידית ולא נותר לנו אלא האמצעי של של הפעלת כוח בלי תכלית כל שהיא. כוח שיופעל מאתה ועד עולם מפני שהוא הכרח של טבע האדם (הפלסטינאי או היהודי). האם יש מטרה שהפלסטינאים ''ישתכנעו'' יום אחד מהפעלת הכוח שלנו או שהמטרה האמיתי היא שהם יפלו לתוך המלכודת.ונוכל להביא לפתרון סופי באמצעות כוח. |
|
||||
|
||||
מה שאני מנסה לומר הוא שגם מול הפלשתינים מצב של מאזן אימה הוא אפשרי, ואנו בסך הכל צריכים להפעיל אותו. הפעלת הכוח העכשווית על הפלשתינים, היא באמת ללא תכלית משום שכוח זה לא גורם להם לפחד מאתנו. גם אנו עצמנו לא יודעים מהי מטרתנו ארוכת הטווח בהפעלת כוח זו. אולם אם נפעיל את הכוח עם תכלית, קרי - אם נחליט כמדיניות מוצהרת, שמטרת הפעלת הכוח היא שהפלשתינים יתיאשו מהיכולת להרוס את מדינת ישראל, הרי יש סיכוי טוב שנשיג את מטרתינו והעימות יפסק. אם לא נפעיל את כוחנו עם מטרה כפי שפירטתי לעיל, באמת יש סכנה שעצם התמשכות המצב תביא להצלחה, חס וחלילה, של איזה ''מגה פיגוע'' ואז באמת נתדרדר ל''פיתרון סופי באמצעות כוח''. ואגב, לדעתי שום דבר הוא לא ''הכרח של טבע האדם'' אלא הכל בחירה של האדם, גם הפלשתיני וגם היהודי. |
|
||||
|
||||
אז שוב חזרנו אל מטרה שהיא מאזן אימה ,שהיא מטרה ברמת התודעה והיא התכלית של הבחירה בהשקעת משאבים בשימוש ב''כוח''. לא ברור לי מדוע דרך פעולה אחת ''הפעלת כוח'' היא דרך פעולה לגיטימית ודרך פעולה שניה הפעלת אמצעים דיפלומטים על מנת ליצור תודעה פלסטינית מסוג אחר היא אינה לגיטימית. |
|
||||
|
||||
יש לנו כנראה בעיה בהגדרת הויכוח: מאזן אימה הוא אולי ברמת התודעה אולם זו תוצאה של מאזן הכוחות בשטח ומבחירתם החופשית של הצדדים לגבי הסיכון אותו הם מוכנים לקחת מול הסיכויים להגשמת מטרותיהם. וזו שפה לגיטימית לחלוטין מבחינת שני הצדדים. מה שנראה לי לא לגיטימי הוא להכנס בחשאי לפוליטיקה הפנימית של הצד השני ולחזק על ידי העברת כספים או חיזוקים אחרים, מפלגות או ארגונים המצויים באופוזיציה, כגון תמיכה בחמאס כדי שיהיה אופוזיציה לא"שף. (לא להאמין אבל נדמה לי שאנחנו המצאנו את החמאס). או למשל הצנחת מנהיג מבחוץ תוך שמספקים לו נשק וחיילים להשתלטות על השטח, כמו שעשינו עם ערפאת בהסכמי אוסלו. או שיתוף פעולה עם המרונים במטרה להשליט אותם על לבנון. בכל המקרים האלה היתה לנו הרגשה של "חכמים גדולים" המשחקים בפוליטיקה הפנימית של האוייב תוך ניצול מחלוקותיו הפנימיות לטובתינו, ובסופו של דבר תוצאות ההתערבות הזאת כוונה נגדנו, תוך שאנו מאבדים מכוח הרתעתנו ומעמידתנו המוסרית. זה סוג ההתערבות שנראה לי לא לגיטימי. |
|
||||
|
||||
אם את רוצה ליצור מאזן אימה את מצפה שבצד השני תהיה קבוצה חברתית שתבין את המסרים שאת משדרת.אם היא לא תבין את המסרים האלה ולא תהיה מסוגלת לפצח את התקשורת שאת משדרת דרך פעולות האלימות שלך תצטרכי לחזור על פעולות אלו שוב ושוב ולא תצרי מאזן אימה אלא תפעילי מנגנוני אלימות שוב ושוב שהם יקרים וזוללי משאבים בעיקרם. כך שגם אם את לא מתכונת לכך את מצפה שהצד השני יבין את האיומים שלך ואת הדרכים שאת נוקטת לממש. ובלי קשר אם תקום מחר מפלגה פלסטנאית שתקרא למימוש הלאומיות הפלסטינאית בארץ ישראל המזרחית- עבר הירדן האם תהססי מלתמוך בה. |
|
||||
|
||||
את מאזן האימה *כל* קבוצה בצד השני תבין. אם כי יכול להיות שיהיו ויכוחים מה המחיר שקבוצות שונות מוכנות לשלם כדי להשיג את מטרותיהן. גם בויכוח זה אני לא אתערב פוליטית, אלא אם ארצה לשכנע יותר מהאויבים שלי להרתע מתוקפנות כלפי, אפעיל יותר כוח, ואז באופן טיבעי יותר אנשים יחליטו שלא כדאי להם להלחם. גם החמאסניק הפנאט ביותר יודע לעשות את החשבון של אפשרות השגת מטרתו לעומת המחיר שהוא יאלץ לשלם. אפילו באסלם יש פטור ממלחמת ג'יהד אם אין לה סיכוי להצליח. אם נשתמש בכוח באופן מושכל כאשר מטרתינו האמיתית היא לשכנע את הפלשתינים שלא כדאי לתקוף אותנו לא נצטרך לחזור על פעולותינו. בעימותים בין שני צדדי, המצב בו צד אחד יכול לגרום לצד השני לשלם מחיר כבד עבור תוקפנותו בלי שהוא עצמו יאלץ לשלם מחיר יקר על כך, לא תמיד קיים. וזו הסיבה שמאזני אימה לא תמיד עובדים ויש מלחמות. למזלנו אנו יכולים לגרום לפלשתינים נזקים כבדים מאוד בלי שאנו נפגע באופן ממש. הבעיה שלנו (וזה כבר המזל שלהם..) שאנו עסוקים בשיקולי מוסרניות מטופשים כאילו אנו מודדים מרחקי ירי לדו קרב בין שני ג'נטלמנים אנגלים. אנו מתנהגים כאילו אין מצד הפלשתינים איום קיומי על חיינו אלא אנו עוסקים בימים אלו רק במשחקי כבוד מטופשים. אם תקום מחר מפלגה פלשתינית שתדגול במימוש הלאומיות הפלשתינית ממזרח לירדן אני אשמח בליבי, אחכה לראות את השפעתה על העם הפלשתיני ולא אתמוך בה בשקל אחד, וגם לא בהצהרה ידידותית אחת. הסיבות לכך הן :א. זה לא מוסרי ב. זה לא יעיל. אנשים שיהיו מוכנים להעזר באויבי עמם על מנת להשיג מטרות -ואפילו אם הם חושבים שזה לטובת עמם, הם אנשים שאי אפשר לסמוך עליהם. כמו כן, כל השפעה שתרכש על ידי כספים ולחצים זרים לא יהיו בעלי קיום לטווח ארוך. השינוי התודעתי שהערבים צריכים לעבור כדי להשלים עמנו הוא עמוק ויסודי ויהיה אמיתי רק אם הוא יקרה מבפנים. למה לי לרמות את עצמי? |
|
||||
|
||||
אם הבנתי אותך נכון אז תמונת עולמך היא כזאת: יש לך דרך פעולה והיא הפעלת כוח צבאי כדי לכפות את עמדותיך המדיניות על הפלסטינים ולגרום להם לקבל אותם. יש לך בטחון מלא בדרכך ואת "יודעת" שאם תצליחי להפעיל רמות כוח מספיקות בצורה יעילה למול הפלסטינאים הם יקבלו את עמדותיך.ואת לא תפגעי (או שהפגיעה תהיה מזערית) מה שמונע הפעלה יעילה של כוח הזה אלה הם שיקולי מוסרנות מטופשים שאנשים מסוימים בתוכך מחזיקים ובשל זה דרך הפעולה שלך נכשלת שוב ושוב במשך שלושים וחמש השנה האחרונות. ובקיצור האור קים בקצה המנהרה רק משהו מסתיר אותו. |
|
||||
|
||||
האידיאולוגיה נשמעת לי מוכרת אבל אני לא זוכר מאיפה. |
|
||||
|
||||
דוקא התרשמתי שאתה אינטילגנט, בעל כושר ניתוח טוב ויושר אינטלקטואלי, ושאפשר לנהל אתך שיחה עניינית. חבל. מצער לגלות שגם אתה שייך לאלה שכאשר נגמרים להם הטיעונים הענייניים הם מתחילים לקרוא בשמות. אם כי בצורה מתוחכמת משהו, יש להודות... |
|
||||
|
||||
מצטער עם נעלבת.ואפילו אבקש את סליחתך. אני האחרון שיעשה השוואות היסטוריות גורפות והאחרון שיטען שאפשר להכליל ממקרה למקרה. אבל את מתארת סיטואציה היסטורית שבו את טוענת שרק פתרון כוחני אפשרי וכל פתרון אחר הוא אינו ליגיטמי. ושוב יכול להיות שאני לא מבין את גישתך עד הסוף. ובאשר לפאשיזים סתם הערת בינים נדמה לי כי זה הספרדי לא רדף יהודים אולי בגלל שכמעט ולא נמצאו כאלה בחצי האי האיברי. וגם האיטלקי האנטישמיות לא היתה מרכיב מרכזי בו. |
|
||||
|
||||
היה לנו GeG, וארז כרובי ליבנה, ועכשיו גם אתה. מה קורה כאן, זה מין טרנד חדש של "מצטער, אבל אני באתי אחריך"? |
|
||||
|
||||
''אני מצטער משמע אני קים'' תרומתי הצנועה להגות המערבית ולזו היהודית המתחדשת. ואין לשכוח גם את הלאומיות הפלסטינאית. |
|
||||
|
||||
זה הלך הפוך: אני קיים, משמע אני מצטער. |
|
||||
|
||||
אחרי שהסתבר שאתה אשכנזי בנגוד למה שטענת כאן:http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=1082&rep=8... עלתה במידה ניכרת הסבירות לתרחיש בו יתגלה שהנך חנון. |
|
||||
|
||||
למה? כדי להוכיח שאינו חנון, מספיק להראות שהוא סטודנט. |
|
||||
|
||||
אני דיברתי על תרחיש וסבירות,ואצלך זו הוכחה,ידועה לך לוגיקה הזרה לי? |
|
||||
|
||||
השוטה לא טען שהוא אינו אשכנזי, אלא שהוא אינו ''סטודנט אשכנזי חנון''. מכיוון שהוא אשכנזי, ברור שהוא אינו סטודנט או שאינו חנון. אם הוא סטודנט, ודאי שאינו חנון. |
|
||||
|
||||
מומלץ לך ללמוד משהו על כללי דה-מורגן. ההודעה שלך העלתה במידה ניכרת את הסבירות לכך שאתה שר הבטחון. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |