|
||||
|
||||
מלאו אסמינו בר, יקבינו יין בתינו הומים, הומים מתינוקות ובהמתנו פורה, מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה ואין, ואין עדיין... מאז היותי ילד קט (לפני מאות שנים), צרם לי הקטע הזה של התינוקות ההומים לתפארת מדינת ישראל. |
|
||||
|
||||
לי תמיד הפריע ''נלבישך שלמת בטון ומלט''. |
|
||||
|
||||
למה תמיד מצטטים "נלבישך שלמת בטון ומלט", ושוכחים את ההמשך: "ונפרוש לך מרבדי גנים" ? |
|
||||
|
||||
טוב, זה ההבדל בין אדם נשך כלב, וההפך. אבל מה שנכון, לא פיר להיות חכמים על ראיית עולם של דורות קודמים. אז מעכשיו (ולחמש הדקות הקרובות) זה לא יקרה יותר- בחיי זקנו של הנביא. |
|
||||
|
||||
מה גם, שנדמה לי שלא "בתינו" המו מתינוקות, אלא רק בתי הילדים, לא? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |