|
||||
|
||||
בקיבוצים רבים נהגו להציג כ"יבול" השנה החולפת את התינוקות שנולדו במשק באותה השנה. מזכיר קרבנות למולך, לא יהדות (-: |
|
||||
|
||||
מלאו אסמינו בר, יקבינו יין בתינו הומים, הומים מתינוקות ובהמתנו פורה, מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה ואין, ואין עדיין... מאז היותי ילד קט (לפני מאות שנים), צרם לי הקטע הזה של התינוקות ההומים לתפארת מדינת ישראל. |
|
||||
|
||||
לי תמיד הפריע ''נלבישך שלמת בטון ומלט''. |
|
||||
|
||||
למה תמיד מצטטים "נלבישך שלמת בטון ומלט", ושוכחים את ההמשך: "ונפרוש לך מרבדי גנים" ? |
|
||||
|
||||
טוב, זה ההבדל בין אדם נשך כלב, וההפך. אבל מה שנכון, לא פיר להיות חכמים על ראיית עולם של דורות קודמים. אז מעכשיו (ולחמש הדקות הקרובות) זה לא יקרה יותר- בחיי זקנו של הנביא. |
|
||||
|
||||
מה גם, שנדמה לי שלא "בתינו" המו מתינוקות, אלא רק בתי הילדים, לא? |
|
||||
|
||||
מצטרפת למעיר. ביהדות, הרבה מאוד טקסים דווקא כן בעלי אלמנטים פגאניים. פדיון הבן, ברית המילה (ועל זה יכסחו אותי, אני מניחה), קניין האשה בחופה, מנהג בידוק הבתולים וכיוצא באלה. |
|
||||
|
||||
את לא כזו מעניינת. אינטלקטואל אמיתי כבר בירר את הסוגיות הללו לפני עשור, זה לא ממש בון-טון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |