בתשובה לערן בילינסקי, 15/07/02 23:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סטודנטים משלמים עבור לימודיהם ועובדים בזמן הלימודים לממן אותם ואת מחייתם. הם לא חיים על חשבון אף אחד, בודאי לא משלם המיסים. כמו כן, לימודיהם הם למען עיסוקם בעתיד (וגם מחקר בספרות זו עבודה מכובדת) לעומת תלמידי הישיבה שלומדים כל חייהם על מנת לא לעבוד ולא לשרת שום שירות לאומי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מחקר ביהדות זו לא עבודה מכובדת?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לימוד בישיבה זה מחקר ביהדות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההלכה היא עולם מתפתח. רבנים מפתחים אותה, דנים בה, מתאימים את ההלכה למודרנה, מתחבטים בשאלות קיומיות. אוספי השות"ים (שאלות ותשובות) הם נכס בכל בית יהודי- לשאול שאלות, למצוא תשובות או לתת במקום שטרם ניתנו תשובות, האם לא זו מהות המחקר? (אגב, אחוז קטן מאד מכלל הסטודנטים ממשיך למחקר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלימוד בישיבה היה תמיד נחלת מעטים ורק כאן הוא מוסד לכל הציבור החרדי על מנת להצדיק את השתמטותם וטפילותם. גם אם העיסוק בהלכה הוא כמו מחקר אקדמי, הוא לא צריך להיות ממומן ע''י המדינה ומשלם המיסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, בעצם למה לא? למה חקר ספרות באקדמיה זה "לגיטימי" וחקר יהדות בישיבה זה "לא"? בתשובה לרישא שלך אני חוזר על אמירתי הקודמת כי אין להפריז בשניים (כלומר, לא סביר שציבור שלם יעסוק בחקר ספרות או בלימוד בישיבה) אבל במידה נאותה, ואני לא הולך לתת מספרים עכשיו, אבל אני מקווה שאתה מבין למה אני מתכוון, אינני רואה מניעה בקיום שני המוסדות, בתמיכה מסויימת של המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיכה מסוימת, בסדר. אבל זה באמת כרוך בכך שזה לא יהיה ציבור שלם שכולו לא עושה שירות לאומי ולא תורם לשוק המקומי. חוץ מזה, המדינה צריכה להעדיף תמיכה בתחומי מחקר מדעיים וטכנולוגים כך שלימוד בישיבה, ככל שהוא נחשב למחקר, צריך לקבל תמיכה נמוכה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, עכשיו אפשר לקרוא לגילית ותתחילו לעבוד על פשרה? גילית, יש לך דקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. באופן עקרוני ובלי קשר לדת, מדעי הרוח *חייבים* להיות מתוגמלים בצורה הולמת. לא מס שפתיים אלא תמיכה אמיתית, שתאפשר למיטב המוחות להגות, ליצור, לתרום לנכסי המדינה הרוחניים. אתה יודע מה אני רוצה להיות כשאני אהיה גדולה? משוררת. ואני כבר גדולה. אני משלמת בימים אלו במיטב כספי על הזכות להוציא ספר בישראל. עזוב אותי, השולית- כמעט כל יוצר משלם. לו הייתי רוצה להיות אשת מחשבים דרכי הייתה קלה ומרופדת. לימודי הרוח הם לימודים חשובים לא פחות ממדעים. בפרט לימודי יהדות ותרבות- טכנולוגיה תקבל מסין אם לא תפתח כאן, לימודי יהדות ויצירה ישראלית-יהודית לא יצמחו בשומקום אחר. ב.לא חולקת על "ציבור שלם". התמיכה היא ראויה, הפטור הגורף אינו ראוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהצלחה עם הספר, אבל אם את משלמת את מיטב כספך על הרצון (ולא זכות, כמובן) להוציא ספר בישראל, הרי שהמשמעות היא שמדובר בהוצאה פרטית. הוצאה פרטית, כמובן, לא ממש תגיע לחנויות הספרים, ולכן הספר שלך, איך לומר, לא ממש יגיע לציבור הרחב. מוטב לך כבר לשלוח את שירייך ל"דג-אנונימי?", שם הם יזכו לקהל קוראים גדול יותר. העובדה שמשוררים היום לא בדיוק זוכים לעדנה היא בעיקר תעודת עניות לגרפומניה הישראלית (יהודית?), ועוד יותר מכך - לחוסר הנכונות של ישראלים לקבל ביקורת ("מה זאת אומרת אתם לא מוכנים להוציא את הספר שלי?!"). פגשתי פעם מישהו שהוצאת ספרים *הסכימה להוציא ספר סיפורים שלו*, אבל האדיוט הלך להוצאה פרטית, בגלל שההוצאה הרצינית לא הסכימה לכלול בספר גם את השירים של הבחור, ורצתה, חרפה שכזו, לבצע עריכה בסיפורים שלו. אגב, אמרתי כבר שאני רוצה להיות סופר כשאהיה גדול? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חורגת ממנהגי לא לדבר איתך, כי אם כשתהיה גדול אתה רוצה להיות סופר אז כדאי שתדע: ההוצאה שאני מוציאה בה היא ממש לא הוצאה פרטית. כל ספר ביכורים דורש השתתפות עצמית- בפרוזה אולי יש מקום (מזערי) להתווכח, בשירה אין בכלל אופציה של "ואו, יופי של ספר. אנחנו נפרסם". כדי שהספר הקטן שלי יגיע לסטימצקי ולדיונון אני חייבת גם לעבור סלקציה, עריכה וכו, וגם לשלם השתתפות עצמית. באותה הוצאה ממש, אגב (גוונים) מתלבטים בימים אלו האם כדאי בכלל לפרסם מעזבונו של יהודה עמיחי. זה לא ריווחי, אתה יודע. אני חושבת שזה מצב לא תקין. איך סופר מפורסם אמור להתפרסם אם הוא חייב כסף כדי להיות סופר? למה אין מקצוע כזה, "סופר"? או "משורר" או "הוגה דעות"? אני לא מאמינה בשוק כלכלי עסקי טהור, לדעתי חייב להיות מסלול המתגמל את הציירים, משוררים, תלמידי חכמים. אלו נכסים רוחניים בעלי חשיבות, במדינה צריכה לרצות בהם לא פחות ממהנדסים. צריך להגיד מחדש את המושג "תועלת". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לפחות מהיכרות עם אדם אחד שפרסם ספר ביכורים - לגבי פרוזה זה לא נכון. ב. אני לא חושב שאפשר להאשים את ההוצאות בכך. הבעיה, לדעתי, היא דווקא בכך שאין כתבי עת שמפרסמים שירה, שהם המקום בו, באופן טבעי, משוררים יכולים להתחיל לצבור הכרה ציבורית. אותה בעיה קיימת גם בפרוזה, כמובן. אין מקום רציני לפרסם בו סיפורים קצרים, ולכן כה רבים מתדפקים על דלתות הוצאות הספרים בלי שאף אחד יכיר אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנסיון בתחום: 1. על ספר ביכורים בפרוזה לא משלמים בד"כ - בהוצאות הגדולות. בקטנות, גם אלו שהם מכובדות ולא עסקיות, משלמים גם משלמים. 2. על ספר שירה ראשון משלמים כולם, בכל מקום, פרט לכמה יוצאי דופן ולכמה שמורות טבע קטנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משוכנעת שכבר דיברנו על זה פעם... תגובה 66870 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלינק לא עובד, אבל בכל מקרה- זו דעתי, היא לא חדשה. הגיוני שכבר אמרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 66870 הנה הלינק המתוקן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה אתה מדבר? ממתי מחקר בספרות, או כל מחקר אקדמי אחר ממומנים ע"י משלם המיסים? לרוב אלו מילגות (שגם בשבילן עובדים קשה). אין לי בעיה עם קיום שני המוסדות בתמיכת המדינה. יש לי בעיה עם פרזיטיות ושקרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האוניברסיטאות מקבלות גם תקציב ממשלתי, שהרי על כן יש לנו את הות"ת. יש לך אולי נתונים על שיעור התקציב הממשלתי במימון האוניברסיטאות באופן ישיר ובאופן עקיף (קרנות של המדען הראשי למשל, זה מה שאני מכיר), וחלקן היחסי במימון מחקר (לא לימודים)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אחוז גדול מאוד קורע את התחת למחייתו. גם בזמן הלימודים וגם אחרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמסתפק בחיי צנעה לא קורע שומדבר. מי שעני מקבל תמיכה מהממשלה. את שוכחת שהציבור החרדי הוא צרכני הרבה פחות. אגב, האחוז המבריק לא צריך לעבוד, מבריקי הישיבה ולא מבריקי האקדמיה. כמו שאמרתי, נכון שזה לא צריך להיות פתרון המוני.מעולם לא אמרתי שהוא הוגן, אמרתי רק שהמדינה אשמה בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לחזק את דברייך, האוניברסיטאות מוציאות הון עתק מתקציבן על טיפוח מדשאות, מימון שנות שבתון לפרופסורים שמשכורותיהם ודאי גדולות עשרות מונים ממשכורת של ראש ישיבה ובניית היכלי פאר מצופי שיש. הישיבות מעדיפות להפנות את התקציב הזה לסטודנטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדשאות ו"היכלי הפאר"1 נועדו כדי לאפשר סביבת עבודה נעימה גם לחוקרים וגם לסטודנטים. שנת השבתון של החוקרים אינה משמשת לרביצה בשמש, אלא למחקר (השבתון הוא מלימוד סטודנטים, לא מעבודה). מה לעשות - האוניברסיטה לא נועדה עבור הסטודנטים לתואר הראשון. היא נוצרה עבור החוקרים המתקדמים יותר. בגלל זה כישורי ההוראה של החוקרים אינם פונקציה מהותית בשאלת הקביעות שלהם, אלא איכות המחקר שלהם. ואת כל זה אני אומר בתור סטודנט לתואר ראשון שנדפק שנה הבאה כי כל המרצים החביבים עלי יוצאים לשנת שבתון. 1 לא יודע איך זה בת"א, אבל פה בירושלים הבניינים הם סבירים, לא הרבה יותר מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבין עשרות אלפי תלמידי הישיבה שלומדים בימינו בישיבות, כמה ספרים חשובים/מעניינים יצאו, נגיד, בעשור האחרון? אחוז קטן ממשיך למחקר, נכון, אבל מה קורה לשאר? נכון! הם הולכים לעבוד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |