 |
בשלווה יחסית אנחנו מקבלים את העובדות הבאות:
1. נתניהו לא קיבל מבג"ץ מנדט להחליט על מחליפו של בר אלא רק רשות לראיין מועמדים לתפקיד. אמנם היו מי שתמהו בשעתם על ההחלטה, אבל אפילו הם שכחו באיזה רב-מג עסקינן, כך שהשפן שנשלף בפעם האלף ואחת עדיין הצליח להפתיע גם אותם. אני לא יודע אם שופטי בג"ץ אמורים היו להתייחס גם לרקורד של נתניהו ולנסח את ההחלטה ביאיר בינך הקטן, או ששיקולים כאלה אינם נשקלים במשפט. משפטנית הבית עדיין בחל"ת?
2. נתניהו בחר במי שעל פניו נראה מועמד מתאים1. על עצם העובדה הזאת, שאמורה להיות מובנת מאליה כשמדובר בשב"כ ולא, נניח, במשרד לענייני פיסטוקים במלח, הוא זוכה לשבחים מכל עבר, מה שמזכיר לי שוב את משפט הפתיחה בתגובה 739590. על מה ימחאו לו כפיים מחר? על זה שהסתפק בהדחת היוהמ"שית וויתר על הוצאתה להורג?
3. נתניהו מיהר לשנות את ההחלטה, כלומר לוותר על מי שנראה לו כמו המועמד הטוב ביותר למשרת ראש השב"כ וזאת ככל הידוע בגלל:
4. השתתפות בהפגנה/ות נגד ההפיכה השלטונית, כלומר התייחסות לפיקוד על השב"כ כתפקיד פוליטי פר-אקסלנס.
5. ו/או: כדי לא להרגיז את האמריקאים (שספק אם היו מתרגזים בכלל אלמלא התבקשו לעשות זאת), כלומר הפסקנו להתרגש מהפיכתנו לרפובליקת בננות. כל אנשי ההדר והגאווה הממלכתית מגלים שוב את זקיפות הקומה הז'בוטינסקאית הידועה.
במקום הנקודות הכואבות האלה, עיקר ההתעסקות היא בשאלה הטכנית של הזיג-זג המהיר או בשאלה הרכילותית אם ההשפעה העיקרית לשינו ההחלטה הגיעה משרה, מיאיר או מטלי גוטליב. ___________ בהקשר הנוכחי החידה הזאת פתירה גם בהיעדרו של הקשה שחסרונו מורגש ומצער אותי שוב ושוב:
1 - מאיר (ההוא שזיין סוס חכם) החתרן עושה קסמים במפגשים עם טילים מגביהי עוף (5).
|
 |