|
||||
|
||||
הזכרת לי את דבר קטן וטוב / ריימונד קארבר. זהו אני חושב הסיפור המפורסם ביותר שלו. גם אני קראתי אותו לראשונה בנוסח שהתפרסם בקובץ הסיפורים שנקרא "על מה אנו מדברים כאשר אנו מדברים על אהבה". יותר מאוחר התברר שיש נוסח ארוך יותר ושונה מאד שהתפרסם באסופה "קתדרלה" כשנתיים מאוחר יותר. שני הנסחאות תורגמו לעברית (לא לפי סדר הופעתן). קריאת שתי הגרסאות חושפת סוד מרכזי של "על מה אנו מדברים ...". מדובר ביצירה ספרותית קולקטיבית של שני יוצרים: המחבר ריימונד קארבר והעורך שלו גורדון ליש. העריכה של ליש היתה עמוקה ונרחבת, עד כדי כך שהיא עצבה ושנתה מאד את הסיפורים ובפרט את 'דבר קטן וטוב'. לסיפור הזה שלושה חלקים שגורדון ליש קיצר וקיצץ מאד (בפרט את החלק השלישי), בצורה ששם הסיפור מאבד את הקשרו ולכן היה צורך לשנות את השם. (בקובץ 'על מה אנו מדברים ...' הוא נקרא 'האמבטיה'). אין לי ספק שלגורדון ליש יש חלק גדול מאד בכך שקארבר נחשב ליוצר אמריקני חשוב כל כך בסוף המאה ה-20, אבל בהרבה סיפורים, ובפרט ב'דבר קטן וטוב' הוא משנה ללא הכר את מה שקארבר כתב. ב'דבר קטן וטוב' בנוסח קארבר+ליש לב הסיפור הוא בחלק השני המציג את העדר הקשר האמפטי בין בניאדם. האהבה והדאגה של האם לבנה המאושפז בבית החולים מתבטאת בכך שהיא לא מוזכרת בטקסט. ואילו מי שקורא את 'דבר קטן וטוב' לפני העריכה של ליש עם החלק השלישי הארוך והמלא, מגלה שקארבר בעצם רצה לכתוב על מחילה. זה מגיע לשיא בסוף הסיפור כאשר האופה מגיש לזוג האבל לחמניות חמות וטריות במחווה של 'קורפוס כריסטי' נוצרי. (הלחמניות הן אותו 'דבר קטן וטוב' הנזכר בשם הסיפור המקורי). |
|
||||
|
||||
לא הכרתי, אבל לפי מה שאתה מתאר זה משנה לחלוטין את הסיפור. ''האמבטיה'' מסתיים בנקודה שגורלו של הילד לא ידוע בעוד שמדבריך משתמע שב''דבר קטן וטוב'' הילד מת. ככלל, הסיפורים של קארבר מתארים מערכות יחסים כושלות, תקועות, לא מספקות וחסרות תקווה. הבעיה היא שבחרתי השנה לקרוא יותר מדי ספרים שדכאו אותי. אני צריך למצוא חומר קריאה יותר אופטימי, שמח ואולי אפילו מצחיק. |
|
||||
|
||||
אבל זאת בדיוק הנקודה שרציתי להדגיש. גרסת האמבטיה היא יותר גורדון ליש מריימונד קארבר. בגרסה ה''מקורית'', הילד (סקוטי) מתעורר מתרדמתו, זועק זעקה נוראה ומת מיד. החלק השלישי המלא מתאר את הביקור של ההורים הזועמים אצל האופה שהטריד אותם בטלפון בדרישות תשלום על עוגת היומולדת שהזמינו. כאשר האופה שומע על מה שקרה הוא מיד מבקש מן ההורים מחילה על מעשיו וככפרת עוונות מזמינם לטעום ממאפיו. אקט המחילה הנוצרית מתממש כאשר האופה מגיש להורים האבלים 'משהו קטן וטוב' - לחמניות חמות וטריות מן התנור. השוויתי את האקט הזה לטקס ה'קורפוס כריסטי' בו הנוצרים אוכלים בצק המסמל את גופו של הצלוב שבגופו כיפר בעד חטאי בני האדם. ללא העיבוד המודרני והחילוני של העורך, קארבר היה מצטייר עוד יותר כממשיך דרכם של צ'כוב וטולסטוי, בסיפוריהם הקצרים ולא ככהן הגדול של הסיפור האמריקני הקצר. בכל מקרה אני ממליץ לקרוא גם את הגרסה הארוכה והפחות ערוכה. היא תורגמה לעברית ואאז''ן קראתי אותה באוסף סיפורים שנקרא גם הוא 'משהו קטן וטוב'. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |