בתשובה לאנטילופה, 31/12/24 20:17
775754
לפי השם סמטת השימורים כנראה מדובר בתרגום של משה זינגר בהוצאת זמורה ביתן מ-‏1993.
אצלי זה עורר אסוציאציה למשהו קדום יותר, דוקא עם השם קאנרי רו עם טעם חזק של דיימון ראניון בעברית. חיפוש בגוגל מעלה שאכן היה דבר כזה.
אני לא זוכר אם זה היה חלק מאנתולוגיה של סיפורי ג'ון סטיינבק או ספר עצמאי. מופיע כהוצאה מ-‏1957. תרגום של א (דלדן) לבני, הוצאת כרמי את נאור. כרמי זה אליעזר כרמי שבהוצאתו ובתרגומו יצאו הרבה ספרי דיימון ראניון.
איך השפה הראניונית של המו"ל כרמי חלחלה לג'ון סטיינבק אני לא יודע. האם זה רק הדמיון המתעתע המערבב עם תרגומים אחרים באסופת סיפורים, השפעתו (שיפוץ ועריכה?) של מו"ל על מתרגמיו או שמדובר סתם בשם עט של כרמי עצמו? מי יידע?
ואולי זה רק המוטיב המשותף לראניון וסטיינבק של הומורסקה המתארת פיסת חיים אמריקאית של שנות השפל הגדול. קאנרי רו אינו מסתיר את העזובה והעליבות של החיים של מעמד העובדים האמריקאי, אבל אין בו עדיין את הזעם שחלחל בין דפי יצירות מאוחרות יותר כמו ענבי זעם וקדמת עדן.
775770
העמוד הראשון עם הכותרת, המתרגם ושנת ההוצאה, חסר, אבל אתה צודק, גם אני קראתי את הספר "קאנרי רו" בשנות השבעים והתרגום שונה במעט.
(בביזה גם "הפוני האדום + הפנינה" יין ישן ןמשובח.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים