 |
|
 |
||
|
||||
 |
מדוע לא יירט צבא ארה"ב חלק מטילי החות'ים עוד בתחילת מעופם מבלי שיופעלו האזעקות בישראל ואיך זה קשור להצבתה בישראל של מערכת ה-THADD? המשחתות האמריקאיות נושאות טילי יירוט מתקדמים מסוג SM, יקרים מן החץ, שכל אחד מהם עולה מיליוני דולרים. לאורך המלחמה נאלצו המשחתות האמריקניות לשגר כמויות גדולות של טילים כאלה כדי להגן על עצמן, על נושאות המטוסים, על ספינות סחר שהחות'ים ניסו לפגוע בהן וגם על ישראל. בנוסף, האמריקנים סייעו לישראל לבלום את המתקפות האיראניות באמצעות טילי SM. לחברה שמייצרת אותם יכולת לייצר מאות בודדות של טילים בשנה. ארה"ב לא נערכה לתרחיש של שתי מלחמות ממושכות במקביל, במקומות שונים בעולם - המלחמה באוקראינה והמלחמה במזרח התיכון. בנוסף ארה"ב שומרת כמה למקרה של התלקחות בין סין לטאיוואן, ובנוסף יותר מ-10 מדינות נוספות הזמינו מראש טילי SM. מערכת היירוט THADD לעומת זאת מיירטת טילים בליסטיים גם לקראת סוף המעוף שלהם, או במילים אחרות - אינה "חוסכת" את האזעקה - תמיר מורג |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד אפשרות. SM-3 [ויקיפדיה] במתקפת 14.4.23 דווח שהאמריקאים שגרו 8 טילים כאלו מספינות AEGIS (בים סוף אני חושב) עם 2 יירוטים מוצלחים. בהתחשב בכך שהטיל עולה פי 6 מהחץ-3, יחס יירוטים של 25% עשוי להיות מקדם מכירות שלילי. יתכן שהאמריקאים ישתדלו למעט בשימוש עד להכנסת שיפורים. לא יודע עד כמה הדיווח הזה אמין. % היירוט בנסיבות מיוחדות עשויים לרדת מאד ולא צריך להסיק מסקנות מדגימות בודדות. גם החץ-3 שלגביו דווח על 80-90% %-י יירוט, פספס פעמיים רצוף בימים האחרונים טילים בליסטיים מתימן. יש תופעה שכולנו ראינו אותה במטח הגדול האחרון מאיראן. היירוט של טילים בליסטיים הוא בעייתי מבחינה זו שחשובה לא רק הפגיעה עצמה אלא גם מיקום ואופי הפגיעה בטיל. הטילים הנפגעים לרוב מתפרקים וחלקיהם ממשיכים בנפילה חופשית לעבר היעד. אם ראש הנפץ לא נפגע הוא עשוי גם להתפוצץ במגע בקרקע. מסיבה זו נראה במטח האיראני, שלמרות שהיו יירוטים רבים, טילים רבים מאד המשיכו בדרכם. (למעשה כנראה שהיו אלה חלקי טילים שהתפרקו). זה לא סתם השערה בעלמא. העצמים שנצפו היו צפופים הרבה יותר מדי וחלקם גם נראו בוערים. מצד שני, צריך להעיר שנראה שגם ב-thaad לא נעשה שימוש עד עכשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיותר לציין שמפתחי החץ ודומיו ידעו ויודעים היטב שמטרת היירוט היא למנוע מראש הנפץ מלהגיע ליעדו ושכל פגיעה בטיל שלא משיגה זאת לא נחשבת כיירוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמזכיר לי סיפור מחיל האוויר מהמילניום הקודם, שבתרגול קרב אוויר טייס אף-15 שיגר טיל חי שפגע במטוס השני. הטיל השבית מנוע אחד וטייס האף-15 השני הצליח להנחית אותו בבסיס על מנוע אחד. מיד (לא אחרי 14 חודשים) נפתחו שתי חקירות. אחת לגבי עבירת הבטיחות החמורה של הטייס המשגר. השנייה לגבי הכשלון של טיל האוויר-אוויר, שפגע במטוס ולא הוריד אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. לא מכיר אותם. לא נראה לי שאפשר לכמת דבר כזה. פגיעה היא פגיעה. ברגע שהטיל התפרק, ביעדו הוא כבר כנראה לא יפגע. אם הרש"ק לא התפרק לגורמיו ומעשה שטן דוקא מנגנון הדריכה לא נפגע (זה משהו די סביר), מה אפשר לעשות? מיירטים כמו חץ 3 ועוד יותר ממנו SM-3 פוגעים בטיל מחוץ לאטמוספירה. הסיכוי ששברי טיל יגיעו מן האטמוספירה ועד הקרקע במצב שיגרום פיצוץ נראה לי שולי. אם מפעילי ה-SM3 מדברים על 2/8 יירוטים, 6 האחרים לא פגשו את המטרה שלהם. זה גם מסביר את השטח הרחב של אזעקות בגלל שברי טיל בליסטי. הם יכולים ליפול בכל מקום מתחת למסלול המתוכנן שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שאפשר לכמת. טיל הוא עמוד של 9 מטר, יש הבדל בין המטר הראשון למטר האחרון. ואם הסיכוי היה שולי לא היינו רואים את זה קורה כבר כמה פעמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי יש מקרה אחד (ביה"ס ברמת אפעל). מה שפשר להגיד בוודאות זה שיש במקרה זה חורים בעלילה. אם אתה בוחר להאמין לגרסת המיירטים, אז תופס מה שאמר הלשעבר צבי חיימוביץ: "אם ראש הטיל ממשיך במעופו, זו לא פגיעה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי משנה את הניסוח: זאת פגיעה, אבל לא בול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק הנושא שאני מנסה להתחמק ממנו. מי שרוצה ל"השכיל" בעצמו, יש בויקיפדיה האנגלית תאור די מפורט של מנגנון ההרס של החץ. מה שנוח לי לומר זה שעושה רושם שתעשיית הייצוא של טנ"ט הישראלית צפוייה לפרוח בעתיד הקרוב ביחס לתחרות. אבל יתכן שאני מושפע יותר מדי ממידע בתקשורת הישראלית שמקורו בגורמים בעלי עניין. קל לנחש איך הישראלים יודעים כמה טילי SM3 אמריקאים פגעו וכמה לא. מה שקשה יותר להבין (או ליתר דיוק להסכים), זה מדוע הצנזורה הצבאית אשרה לפרסם את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא מצאתי תיאור מפורט של מנגנון ההרס, תוכל לקשר? ב. אני מאד מתקשה להבין למה הכנסת את ה-sm3 לדיון המסובך מספיק לגבי החץ. הוא לא נראה רלבנטי כרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. Arrow (missile family) #Specifications [Wikipedia]. ב. ואו. אתה דוחף אותי לשדה מוקשים. ראשית לא אני העליתי אלא אפופידס. שנית, כאשר אתה עוסק בביקורת על מערכת נשק, אתה יכול לזעוק חמס ולירות לכל עבר ואתה יכול להשוות למערכות נשק מקבילות שיש בשטח. ג. אם לדעתי תשאל, התשובה אינה מצוייה בטענות מפוקפקות על הביצועים של מערכות נשק ישראליות, אלא בהתחמקות מן הדיון בשאלה איך אפשר לצאת מן המעגל הכופה עלינו לפתח ולהשתמש בהן. ד. אני מזכיר דוקא לך בפרט, שאיני סניגור אוטומטי של מערכות נשק ישראלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא הדיון בהשוואה בין מערכות ישראליות לאמריקניות מאפשר לי לצעוד לבטח בתחום שאינו בעייתי. א. עושה רושם שהמערכות האמריקאיות הלכו לכיוון של פיתוח הרבה מאוד וריאנטים של טנ"ט שכל אחד מהם מתמחה ביירוט סוג מאוד ספציפי של טילי תקיפה. מערכות כמו THAAD ו-AEGIS בנויות על מגוון רחב של אמצעי וטילי יירוט. ב. המערכות הישראליות הלכו על פיתוח מיירטים All-purpose המתחלקים לסיווג ברור של קטגוריות כלליות של טילי תקיפה. ג. קל להצביע על המגבלות של כיפת ברזל כאשר מדובר למשל בכטב"מים איטיים ומנמיכי טוס. במיוחד זה קל כאשר מתעלמים מכך שהביצועים של אמצעים מתחרים נחותים בהרבה ממנה. ד. עד כמה שאני מוסמך לשפוט, האמריקאים שוב הימרו על הפיתרון הפחות נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמו כדי לעשות דווקא יירוט מבצעי ראשון של מערכת THAAD כך נראה כנראה יירוט קינטי. כאשר פוגעים המטרה מתפרקת לרסיסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זה מתאר את מנגנון הפגיעה של חץ 2, לא חץ 3. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שמהרתי לחגוג "ניצחון" על האמריקאים. לתימנים יש בסה"כ 2 סוגי טילים בליסטיים. יתכן שאחד מהם (הפאתח 1), מצליח לאתגר את המיירטים יותר מקודמיו. יתכן גם שזה מה שגרם ליירוט ה-THAAD (שמתברר שיש לו הפלות מבצעיות נגד טילים חותיים כבר מ-2022). בכל אופן צריך לעקוב מה קורה עם היירוטים של הטילים הבליסטיים מתימן בהמשך. וצריך גם להזהר כי לא מפרסמים מדוייק מאיזה סוג היו המטרה והמיירט והיכן היה היירוט. השאלה אם יירוט קינטי (באמצעות KV) יכול להיות חלקי, נשארת פתוחה. הרושם שלי מהסרטון של יירוט ה-THAAD היא שזה לא סביר, אבל זו סטטיסטיקה עם דגימה אחת. המיירט הזה כל כך אנרגטי שהסיכוי לשרוד פגיעה שלו בלי להתפרק ומבלי שכיוון התעופה ישתנה מאד, נראה לי קלוש. אולי עם חץ 3 זה שונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל במעריב | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |