בתשובה לשוקי שמאל, 26/12/24 22:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הייתי משנה את הניסוח: זאת פגיעה, אבל לא בול. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק הנושא שאני מנסה להתחמק ממנו. מי שרוצה ל"השכיל" בעצמו, יש בויקיפדיה האנגלית תאור די מפורט של מנגנון ההרס של החץ. מה שנוח לי לומר זה שעושה רושם שתעשיית הייצוא של טנ"ט הישראלית צפוייה לפרוח בעתיד הקרוב ביחס לתחרות. אבל יתכן שאני מושפע יותר מדי ממידע בתקשורת הישראלית שמקורו בגורמים בעלי עניין. קל לנחש איך הישראלים יודעים כמה טילי SM3 אמריקאים פגעו וכמה לא. מה שקשה יותר להבין (או ליתר דיוק להסכים), זה מדוע הצנזורה הצבאית אשרה לפרסם את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא מצאתי תיאור מפורט של מנגנון ההרס, תוכל לקשר? ב. אני מאד מתקשה להבין למה הכנסת את ה-sm3 לדיון המסובך מספיק לגבי החץ. הוא לא נראה רלבנטי כרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. Arrow (missile family) #Specifications [Wikipedia]. ב. ואו. אתה דוחף אותי לשדה מוקשים. ראשית לא אני העליתי אלא אפופידס. שנית, כאשר אתה עוסק בביקורת על מערכת נשק, אתה יכול לזעוק חמס ולירות לכל עבר ואתה יכול להשוות למערכות נשק מקבילות שיש בשטח. ג. אם לדעתי תשאל, התשובה אינה מצוייה בטענות מפוקפקות על הביצועים של מערכות נשק ישראליות, אלא בהתחמקות מן הדיון בשאלה איך אפשר לצאת מן המעגל הכופה עלינו לפתח ולהשתמש בהן. ד. אני מזכיר דוקא לך בפרט, שאיני סניגור אוטומטי של מערכות נשק ישראלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא הדיון בהשוואה בין מערכות ישראליות לאמריקניות מאפשר לי לצעוד לבטח בתחום שאינו בעייתי. א. עושה רושם שהמערכות האמריקאיות הלכו לכיוון של פיתוח הרבה מאוד וריאנטים של טנ"ט שכל אחד מהם מתמחה ביירוט סוג מאוד ספציפי של טילי תקיפה. מערכות כמו THAAD ו-AEGIS בנויות על מגוון רחב של אמצעי וטילי יירוט. ב. המערכות הישראליות הלכו על פיתוח מיירטים All-purpose המתחלקים לסיווג ברור של קטגוריות כלליות של טילי תקיפה. ג. קל להצביע על המגבלות של כיפת ברזל כאשר מדובר למשל בכטב"מים איטיים ומנמיכי טוס. במיוחד זה קל כאשר מתעלמים מכך שהביצועים של אמצעים מתחרים נחותים בהרבה ממנה. ד. עד כמה שאני מוסמך לשפוט, האמריקאים שוב הימרו על הפיתרון הפחות נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמו כדי לעשות דווקא יירוט מבצעי ראשון של מערכת THAAD כך נראה כנראה יירוט קינטי. כאשר פוגעים המטרה מתפרקת לרסיסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זה מתאר את מנגנון הפגיעה של חץ 2, לא חץ 3. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שמהרתי לחגוג "ניצחון" על האמריקאים. לתימנים יש בסה"כ 2 סוגי טילים בליסטיים. יתכן שאחד מהם (הפאתח 1), מצליח לאתגר את המיירטים יותר מקודמיו. יתכן גם שזה מה שגרם ליירוט ה-THAAD (שמתברר שיש לו הפלות מבצעיות נגד טילים חותיים כבר מ-2022). בכל אופן צריך לעקוב מה קורה עם היירוטים של הטילים הבליסטיים מתימן בהמשך. וצריך גם להזהר כי לא מפרסמים מדוייק מאיזה סוג היו המטרה והמיירט והיכן היה היירוט. השאלה אם יירוט קינטי (באמצעות KV) יכול להיות חלקי, נשארת פתוחה. הרושם שלי מהסרטון של יירוט ה-THAAD היא שזה לא סביר, אבל זו סטטיסטיקה עם דגימה אחת. המיירט הזה כל כך אנרגטי שהסיכוי לשרוד פגיעה שלו בלי להתפרק ומבלי שכיוון התעופה ישתנה מאד, נראה לי קלוש. אולי עם חץ 3 זה שונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל במעריב | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |