בתשובה להפונז, 23/12/24 16:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השאלה היא מה המטרה שלך. להפיל את ממשלת הימין או לזכות לייצוג בכנסת של מה שתארת כשמאל הקיצוני. במבט מבחוץ, לחלק מאנשי השמאל הזה, עדיף לשבת בכנסת כאופוזיציה לא אפקטיבית מאשר להיות חלק מן השלטון. במבט מבחוץ, הרשימה של יאיר גולן היא איזוטרית: רשימת שלום עכשיו בראשות גנרל או סוציאליזם ארכאי שדוגל במה? בהעברת עוד משאבים למצביעי הימין בפריפריה או במגזר החרדי? זה נראה קביל כמפא"י הגדולה. זה נראה כמו בדיחה עם מנדטים בודדים. אני לא חושב שליאיר גולן יש שאיפה עמוקה להחליף את שולה אלוני או יוסי שריד ולהתחרות עם חד"ש על הקול של גדעון לוי. כשאני רואה את יאיר גולן עם אפרת רייטן, נעמה לזימי וגלעד קריב, זה מזכיר לי את רשימת רפול (ואני עוד אחד ששמע ששלושת הנזכרים נחשבים פרלמנטרים טובים). נ.ב. העובדה שחה"כ מיכאלי אינה מתפטרת ומעבירה את מושבה לח"כ שיתפקד באמת כח"כ, מלמדת שמלכתחילה לא היתה ראוייה להיות חברת כנסת, שלא לדבר על ראש רשימה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
להביא מצביעים מהגוש הליברלי לקלפי זה תנאי הכרחי בלהפיל את ממשלת הימין. גנץ, אייזנקוט ואפילו לפיד הם הרבה יותר מדי מרכז לדעתם של כמה וכמה מנדטי שמאל טובים. הדבר האחרון שתרצה זה שהם יישארו בבית כמו בבחירות הקודמות. ולזה גולן מביא מענה אפקטיבי לדעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כנראה זקן מדי מכדי להסתגל לחליפות העתים ולהבין מדוע מצביעי מפא"י נקראים ליברלים. אני מציע לחזור להתמקד ביעד שהצעתי, ניצחון בקלפי. מה על כפות המאזניים? חלקי מנדט יהודי שיברחו לחד"ש מול מספר מנדטים לא ידוע של בוחרים צפים שיחשבו שהאופוזיציה המפולגת והמסוכסכת הולכת להפסיד שוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כל כך מבין למה חלום המפלגה הגדולה של כולם-כולל-כולם זה הפתרון והאופציה המועדפת עליך. מעבר לענין העקרוני שכל אחד יש לו ערכים קצת אחרים, ולכן חלק יעדיפו את ליברמן וחלק את יאיר גולן, ההיסטוריה הוכיחה שהמפלגה הגדולה בראשות גנץ קרסה והתקפלה בהובלתו בבחירות 2020. נכון שראשי האופוזיציה צריכים להיות מתואמים ולעבוד ביחד, אבל את זה אפשר לא רק מבנה של מפלגה גדולה. וכמו שאני מכיר שמאלנים - הרבה יותר קל להם להישאר בבית כשמנהיג המפלגה הגדולה לא מספיק קרוב למפרט המדויק שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אסביר שוב. זה עניין פסיכולוגי. צריכים ליצור מומנטום של הולכים לנצח. ("ישראל רוצה שינוי - אהוד ברק" 1999). אתה כל הזמן מדבר על קולות הבייס (ליברלים, זקני מפא"י, מצביעי שמאל ומרץ). אני מדבר על מצביעים "צפים" שאוהבים להצביע למי שינצח. חלק מהדברים שלך על מצביעי השמאל בעבר הם נכונים. יתכן שההימור על אופציית הניצחון יסתיים בתבוסה. פוליטיקה אינה חברת ביטוח. דבר אחד בטוח: אי אפשר לנצח ע"י חלוקה מחדש של קולות 30-40 המנדטים של מצביעי הבייס של השמאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הערך של ״הולכים לנצח״, שנניח מצליח להביא מצביעים, אם אחרי הבחירות הקונגלומרט לשעתו מתפרק חיש מהר וחלקים ממנו מאפשרים למפלגה שכביכול לא ניצחה להרכיב קואליציה? בשיטת הבחירות בישראל, בחירות זה לא כמו תחרות אורווויזיון. אחרי שמכריזים על מנצחים ומפסידים של הבחירות, המרקחה הפוליטית רק מתחילה. רשימות שהרכיבו בשיטת הפרטצ׳ יוצרות עבור הבוחר אי ודאות לגבי מה יעשה עם הקול שלו. כשהרשימה הגדולה עשויה טלאים טלאים, קולות של רבים יכולים ללכת לכיס של הקואליציה לה הם רצו להתנגד. מי שמצביע לרשימת סלט שהיא לא מפלגה אידיאולוגית יציבה, עם מוסדות יציבים ומערכת פוליטית מלוכדת, זרק את הקול שלו על שולחן רולטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''השאלה היא מה המטרה שלך. להפיל את ממשלת הימין או לזכות לייצוג בכנסת של מה שתארת כשמאל הקיצוני.'' להפיל את ממשלת הימין או לזכות לייצוג בכנסת יכולים להיות אמצעים למימוש המטרה, אבל אני מאד מקווה שלא המטרה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |