 |
זה דיון צד, אבל בפסיכוזה יש את מדרג התובנה:
* אני מאמין שהקולות אמיתיים, מדברים אלי ואני עונה להם בחזרה
* אני מאמין שהקולות אמיתיים, אבל זה לא בסדר ולכן אני לא מעוניין לדבר איתם או שאני דורש מהם לא לדבר אלי.
* אני לא יודע אם הקולות אמיתיים או לא.
* תובנה אינטלקטואלית: אני מאמין שהקולות אמיתיים, אבל הרופאים אומרים שהם לא אמיתיים אז כנראה שהם לא. או - אני מאמין מאמין שהקולות אמיתיים, אבל לא הגיוני שיהיו קולות (לכאן שייך גם "אני מאמין שהדמויות אמיתיות, אבל אף אחד לא מזדקן") ולכן אני מסיק מכך שהם לא אמיתיים.
* תובנה מלאה (רגשית): דבר ראשון שמתרחש כאשר אני שומע קולות זה נבהל ומרגיש שמשהו מאוד לא בסדר קרה פה. זה היכן שנמצאים כולנו (אני מקווה): דמיין מה היית מרגיש אם אתה היית מתחיל לשמוע קולות ולראות דמויות - היית חושב, למשל, שמישהו חמד לצון והשתיל רמקול בסלון שלך ("אגודיסטוניות"); לחולה הפסיכוטי את זה - ההפרעה היא חלק מעולמו והוא שלם איתה ("אגוסינטוניות")
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש