בתשובה לשוקי שמאל, 28/11/24 20:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם אם נניח (את ההנחה המפוקפקת משהו) שפסק ההלכה של המנהיג הרוחני העליון, שכביכול אוסר על ממשלת איראן לפתח נשק גרעיני, מגיע מאיזה מקום אידיאולוגי (ולא מהשפה ולחוץ לאוזניים מערביות), התסריט של איראן גרעינית הוא לכל הפחות מאוד מדאיג. מדאיג, אפילו אם אתה מניח שהמדינה שזורקת עליך טילים בלי הרבה היסוס (למרות שהיא נפגעת מהמעשה יותר משהיא פוגעת בך) לעולם לא תעלה בדעתה להכניס איזה ראש נפץ בלתי קונבנציונלי לאחד מהם (כי להשלכות יש השלכות והרי האירנים ידועים בעולם כולו בדבקותם הכמעט פנטית ב״סוף מעשה במחשבה תחילה״!). לאיראן יש מספר קטנטן של פרוקסים במזרח התיכון: - חיזבאללה (לבנון) - מיליציות שיעיות בעיראק (כגון "אל-חשד א-שעבי") - החות'ים (תימן) - חמאס (רצועת עזה) - מיליציות שיעיות בסוריה - "גדודי אל-אשתר" (בחריין) - ועוד כסף וחימוש זורם מאירן לקבוצות הללו כבר שנים וכך גם צפוי להיות בעתיד. למרות היותם פרוקסים של אירן, אין לאירן שליטה מלאה (לפעמים אפילו לא משמעותית) על מה המג׳נונים האלה יכולים או רוצים לעשות כחלק מהריקוד הג׳יהאדיסטי של כת המוות אליהם הם שייכים. עם אירן גרעינית, זליגה (בכוונה או בטעות) של פצצות מלוכלכות (במקרה האופטימי) או נשק גרעיני של ממש (במקרה הלא בלתי סביר) הוא תסריט עם סטטוס קצת יותר ודאי מ״אפשרי״. לך תנהל דוקטרינת גרעין על בסיס הבטחה להשמדה הדדית עם אלה שמאמינים שהחיים הם רק חימום למופע האמיתי, ושהקרבה עצמית (ביחד עם הסביבה והמשפחה שלך) הוא כרטיס ה-VIP לגן עדן. הערכתי היא שעתידו של המזרח התיכון הוא הוספה של איזורים נרחבים לבניית מגרשי חנייה בערים המרכזיות. רק חבל שכבר לא יהיה בהם ממש צורך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עלי להודות שזה נימוק לא רע נגד מה שהצעתי בתגובה 772603. אני חושב שהסיכוי לזליגת נשק אטומי לפרוקסיס הוא קטן מאד, אבל מודה שהוא לא אפס. בכל אופן, אם אתה מניח שלאירן כבר יש נשק אטומי או שיהיה להם כזה בעתיד הקרוב, ההצעה בתוקף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהסיכוי לזליגת נשק אטומי הוא יותר מ״לא אפס״, בגלל אופי המשטר הנשען, לפני הכל, על פנטיות דתית. פנטיות דתית (כזו שדוגלת בהפצת הרעיון כי הוא טוב אוניברסלי לשיטתם) היא תמיד מרוץ אל התחתית בה נוצרים מאבקים פנימיים של מי ״פי אלף יותר עוצמה ונאמנות לרעיון״ בה לפחות חלקים מהתנועה מתנתקים מהמציאות ומהשלכות מעשיהם בעולם האמיתי. מקרה בו המנהיג העליון מתנגד לזליגה של נשק גרעיני, אבל מישהו/מישהם ממורמר/ממורמרים על רפיסות ההנהגה מול שני השטנים, נראה לי כמו תסריט לגמרי סביר. לכן יש אוסף של תסריטים אפשריים (ממדיניות מכוונת של הורדת הנשק ל״גנרלים״ בשטח ועד אובדן שליטה בניגוד למדיניות המכוונת) וביחד כל התסריטים האפשריים האלה, לדעתי, מצטברים לכל הפחות לכדי סיכוי לזליגת נשק אטומי לפרוקסיס שהוא גדול יותר מקטן ביותר. חוץ מזה, להחלטה של האיראנים על שימוש בפרוקסים, עם כל היתרונות שהוא מספק להם, יש מחיר. יש סיבה למה מדינות מודרניות מתעקשות על כוח צבאי אחד, בלתי מבוזר ועם היררכית שליטה ברורה. הרגע שאיראן שולחת את טובי אנשיה להוות גנרלים/מתווכים/מאמנים של כל המליציות הללו בכל פינה של המזרח התיכון, איראן משלמת על כך באובדן שליטה מסוים על אנשיה. זה טבע האדם שהאנשים הללו, שהם שליחים שלה בכל מיני פרוקסים למיניהם, יפתחו רגש הזדהות, שייכות ונאמנות למטרה של האירגונים הללו עצמם ושטובת האינטרסים של אירן פרופר היא לא הדבר היחיד שיניע אותם לפעולה. זה כביש דו סיטרי - איראן נהנת מכוח השפעה על מה שקורה במדינות האיזור, אבל הפרוקסים הללו בעצם קיבלו גם ״וקטור תקיפה״ וחודרים לפוליטיקה הפנימית של משמרות המהפכה ולחלקים מהנהגת המשטר. קונספירציה להעברת נשק גרעיני לפרוקסים היא לפחות אפשרות סבירה בקונסטלציה הזו. כל זאת אפילו תחת ההנחה שהמשטר עצמו לא יהיה מעוניין בהעברת נשק גרעיני לשליטה של ״גנרלים בשטח״ או לפרוקסים, הנחה שיש לי ספק אם אפילו היא נכונה. לכן, ההערכה שלי היא שסה״כ התסריטים מתאספים לכדי סיכוי הדומה למה שמניע אותך להתסכל תמיד ימינה ושמאלה לפני שאתה חוצה את הכביש. הסיכוי שתדרס הוא לא מאוד גבוה או ודאי, אבל הוא מספיק גבוה כדי לשנות את ההתנהגות שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים, למי שאין סבלנות, אפשר להסתפק בנשק להשמדה המונית בידי אל-קאעידה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |