|
ילדים להורים גרושים לעיתים חולקים מציאות שבה הם דתיים ולא דתיים בפרקי זמן קצרים, והזכרונות נגררות אחר התקופות הלא ברורות. קשה לנחש מה יהיו דעותיו הפוליטיות או הדתיות בהמשך חייו. די סביר שהוא ימרוד בדת ופוליטיקה המשפחתית הדומיננטית אבל לפעמים זאת השתקפות של הוריו. אימי המנוחה שלא הייתה דתייה טרחה באופן עקבי להזכיר לי בכל פעם שהפוליטיקה עלתה ברקע שהשמאל - מפלגת העבודה - היו הוגנים איתה (לא פירטה) בהרבה ממפלגות הימין שלא היו הוגנים איתה. אבי שכן היה דתי, הפציר בנו שלא להצביע בכלל, ולדעתי זה לא היה בגלל טעמים דתיים אלא מטעמים חברתיים. ז״א שהימין לא היה אצלנו ברירת המחדל להצבעה ולהצביע לשמאל היה בו מן הכבוד להצביע למפלגה עם יציבות מוסדית שלא זוהתה עם הימין. לילידי שנות ה-70, ההצבעה הראשונית בשנות ה-90, היא הצבעה כמו אהבת נעורים, וקשה היה לצעירים - כמוני למשל- שלא להצביע למרץ או לרפול או לרבין. נכון שלאחר מכן כל העסק התחרבש לאור הטרור, אבל קשה היה מאוד באותה תקופה לשנות צד - וזאת הסיבה שלא שיניתי את דעתי - כמו שהיום אנשים ׳מתפכחים׳ על ימין ושמאל.
מתוך התבוננות, ׳בקיאותי׳ שהיא יותר ספרותית במקורות, היא מעין חיטוט בעבר והיא לא נובעת מידיעות שרכשתי בילדותי. אני זוכר דברים ולומד אותם שוב כדי להעלות אותם על הכתב והכל בכפוף למגבלות הקשות של המקורות מול המחקר העיוני הביקורתי, ובכפוף לכך שאני רוחש כבוד למדעים על פני המקורות. כמו שציינת, לא תמיד מה שנראה בהכרח הוא בהכרח בגדר ההכרח.
|
|