 |
|
 |
||
|
||||
 |
"אני מקווה שאף אחד לא ייפגע אם אומר שמבחינת לוחמים עזי נפש, חדורי אמונה ונכונות לסכן את נפשם אין לנו יתרון על אויבינו, וזאת לשון המעטה" - נכון, אבל כמה חיסרון בתחום הזה היינו יכולים לספוג ועדיין לשרוד? (תוהה באמת.) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני די בטוח שאין אחד מהמסכימים לטענה המובאת פה שמכירים את צהל מספיק טוב ומקרוב כדי לקבוע קביעה כזאת. ובטח שלא מכירים את חיילי האויב, בלבנון או בעזה. התחושה המובאת פה נובעת בעיקר מתמונה כללית שעולה מכלי התקשורת, בניתוח ביקורתי של התמונה הזאת קל להבין שלאויב קל יותר לשדר מצג שווא כזה כי למזלנו אנחנו חיים בסביבה יותר ליברלית. בשורה התחתונה לדעתי הטענה מבוססת על נתונים מוטים שלא משקפים את המציאות כמו שהיא באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בד"כ אני לוקח חופש מהאייל בשבתות, אבל נקלעתי הנה ויש משהו שאני רוצה להבהיר מעל לכל ספק בלי לחכות, למרות שהוא לא עונה על תהייתך. שאלת התרומה היחסית של מאן דהוא, או של מגזר מסויים, היא שאלה שיש טעם לעסוק בה בהקשרים מסויימים, כמו ההקשר של הפתיל הזה (למשל בגלל הודעות כמו תגובה 7730841 או תגובה 770875 ודומותיה, אבל אסור לשכוח שמהצד השני של המטבע יש משקל חשוב מאד למידת ההשקעה - במובן ברחב - הנדרשת לאותה תרומה. מה שאני מנסה לומר זה שגולנצ'יק שמסכן את חייו ואוכל הרבה חרא ראוי מבחינה זאת להערכה גדולה לאין שיעור יותר מאותו תלפיונצ'יק גאון שהמציא את פצצת האנטי חומר ׁׁ(ששמה בישראל, אגב, הוא שישח), ואפילו מטייסי הקרב של השנים האחרונות, שמידת הסיכון שלהם פחותה בהרבה משלו2. אני מבין שמהודעותי השונות היה עלול ליווצר הרושם שאני מזלזל בתרומתם של החפ"שים הקרביים, וההיפך הוא הנכון. אין בי אלא הערכה רבה והכרת תודה עצומה לכל מי שמוכן לסכן את חייו תוך כדי שמירה (גם) על חיי שלי. את ההסתייגויות אשמור לפעם אחרת. ___________ 1- אני אוחז בדעתי שהאינטרפרטציה שלי היתה הדרך הסבירה ביותר לפרש את הכתוב שם 2- בהקשר זה אני רוצה להביע את שאט נפשי מהרעיון לתת לחרדים אפשרות לשרת שרות לאומי במקום שרות צבאי, ולא רק בגלל שהרעיון עושה חוכא ואיטלולה מהטענה שיש לגייס אותם כי לצה"ל חסרים חיילים אלא גם במבחינה ערכית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבהרה: הנחת הבסיס שהטייסים תורמים יותר אינה מובהקת, לומר דבר כזה מרמז על חוסר הבנה של מלאכת המלחמה וגבולות הגזרה של היחידות השונות בצהל. סביר שההנחה הזו נובעת משאיפה, מודעת יותר או פחות, להנציח את הפילוח למעמדות, להעלות ערך האחד ולהוריד את ערכו של השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר ממה? להגיד שטייס קרב לא תורם יותר מלוחם זה פוסט מודרניסטי מדי. לפי קו המחשבה שלך תוכל להגיד שטייסת לא תורמת יותר מחטיבה. אבל כשמשווים לוחם מול לוחם זה לא כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהושפט הרכבי אומר שהגורם המשמעותי לניצחון או כישלון הוא עוצמת האש שבידי הצדדים, מה שמעמיד טייס עם טונות ח''נ בעדיפות על כל איש ח''יר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. לכן אמרתי שיש כמה אספקטים, האספקט הזה נראה לי פחות משקף את תרומת הטייס/לוחם. זה כן רלוונטי לחלק המשימות המורכבות שיש לצהל. פחות רלוונטי לפעולות קומנדו כירורגיות שעבורן נמצא את היתרון הגדול של צהל על פני רוב הצבאות האחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי בעיה להעמיד טייס מול לוחם . אני מבין שכרגע בראש שלך מדובר בסוג של אקסיומה, אשמח אם לשתי דקות תעמיד את זה באמת כשאלה. לדיון כזה יש כמה אספקטים, חשוב לי לומר לפני שמבחינתי מה שחשוב זה מה שהאדם מביא מעצמו במסגרת האפשרויות שלו. ולעניין, אם ניקח את מגוון המשימות החשובות בעלות רמת מורכבות גבוהה, חלקן יכולות להיות מבוצעות על ידי טייסים וחלקן על ידי לוחמי קומנדו . הדרישות הגבוהות ביותר היום בפועל יהיו מהלוחם ולא מהטייס. זה אחד האספקטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רשאי כמובן להתכתב עם מי שבא לך, בכל מקום שבא לך ועל כל נושא שבא לך1, אבל אני רוצה לנקות את ידי מאשמת ההיסטוריון העתידי (ג'פטו 6) ולהזכיר שבפתיל הזה שאני פתחתי התייחסתי למידת הסיכון של הטייסים ותו לא. _________ 1- ולראיה הנה אתה מתווכח עם טלי גוטליב על מבדקי טייס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גילוי נאות by proxy כיאה ל 423.. מבחינתו עדיף להיות מכחיש סדרתי מאשר להודות בטעות. מקליד ++ האם אני באמת חושב שהערך המוסף של תלפיונית ממוצעת גבוה מזה של כמה וכמה לוחמים ביחד? כן. ++ ואז ++ אני רוצה לנקות את ידי מאשמת ההיסטוריון העתידי (ג'פטו 6) ולהזכיר שבפתיל הזה שאני פתחתי התייחסתי למידת הסיכון של הטייסים ותו לא ++ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בפתיל הזה שאני פתחתי" - איזה פתיל פתחתי כאן מלבד זה שתחילתו ב תגובה 773771 ? התכוונתי דווקא לפתיל הזה כי מי שענה על התגובה שפתחה אותו היה מישהו שאין לי עניין התייחס להודעותיו מעבר לתיקונים והבהרות שיעזרו להיסטוריון העתידי, וזאת מהסיבה שיש יותר טעם לדבר עם החתולה שלי מאשר איתו, והיתרון שלה הוא שהיא פחות גסת רוח ממנו1. לכן כתבתי שם רק הבהרה קצרה וקיויתי שבזאת אסייים את השתתפותי בפתיל. אבל אני מודה שהייתי צריך להבהיר ברחל ביתי הקטנה על איזה פתיל אני מדבר. גם אני לא תמיד שם לב לפרטים המדוייקים בהודעות שאני קורא. אם יש מלבדך מי שמפקפק בכך שאני עומד מאחרי אם אני באמת חושב שהערך המוסף של תלפיונית ממוצעת גבוה מזה של כמה וכמה לוחמים ביחד? כן." הריני מבהיר שהוא צודק ואני באמת לא עומד מאחריה; ניסיתי את זה כמה פעמים ויצאתי פראייר. לעומת זאת אני בהחלט לא חושב שהטענה שגויה, ואם מישהו - שגמר בהצלחה את כיתה ד' כך שאתה פסול - רוצה לחלוק על דעתי נא לשלוח את הודעתו כתשובה הודעה המקורית, למרות שכתבתי בסיומה שאני לא ממש נלהב לעסוק בזה. אז מה? אני ממשיך להתעסק גם עם הטחורים שלי2 וגם מזה אני לא ממש נלהב. ___________ 1- אין לראות בכך משום טענה לפיה אני פחות גס רוח ממנו. בדומה לספירלת המהלומות של ישראל-אירן גם אני נוהג לענות על גסות רוח בגסות רוח גדולה יותר - אם כי אי אפשר לטעון שזה אפקטיבי במיוחד. באתי כדי להנות, dammit, ואני לא אריק או ירדן ואפילו לא הפונז (לשמחת שלושתם). 2- ממש הרמה להנחתה לעוד קצת מאותה תשפוכת פסאודו פסיכולוגית שלך שלמען האמת קצת משעשעת אותי מדי פעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאמר לזכותך שסבלנותך לסובלים והסבלים הבלתי הנסבלים (כמוני ואחרים), היא מן המופלאות באייל הקורא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה? אתה הדוגמא האידיאלית למישהו שהגיע הנה עם מסכה דוחה, וכשהוא פשט אותה הפך להיות משהו אחר לגמרי. כמו אחרים באתר גם אני לומד ממך לא מעט, במיוחד בגלל שבקיאותך היא בדיוק באותם חורים שחורים בהשכלה שלי. עכשיו אני מציע לחזור לשידורינו הרגילים, ולכן אסיים בכך שאתה אידיוט חסר תקנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אני הדיוט שימושי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
++הערך המוסף של תלפיונית ממוצעת גבוה מזה של כמה וכמה לוחמים ביחד? כן." הריני מבהיר שהוא צודק ואני באמת לא עומד מאחריה++ זה היה יכול להספיק.. 😉 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה הצלחת להפיק תגובה נאה1. אתה רואה - כשאתה משתדל אתה יכול! ______________ 1- אבל נפש הנודניק (שאמא שלו היתה מורה) שבי לא יכולה לא להעיר שהאמוג'י מיותר, כי כל אחד מבין שזה נאמר בהומור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב טחורים - ההמלצה החדשה לבריאות הגוף היא ׳בול פגיעה׳ ללא סמארטפון או עיתוני סוף השבוע נוסח צה״ל שגורם לחיזוק השרירים ולא אסלות מרופדות עם אייפון 100% טעינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בצבא מישהו אחר ניקה את השרותים :-( | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה מראש על השיח המסריח. לא למדנו ולא לימדו אותנו ששירותי כריעה, מחזקים את שרירי האגן והירכיים ומסייעים לבריאות הגוף ואפילו לעגנו לבני הדור הקודם שהתעקשו לבצע כריעה גם על גבי אסלות שאפילו המלכים ויתרו על התענוג. וכך, בעוד שכולם התנחלנו בשירותים האסלה עם עיתונים, סגריות ואפילו רדיו - ולימים הסמארטפון - הם שכללו כל כניסה לשירותים לפעילות גופנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברשותך נעבור לנושאים נעימים יותר. אני מתנצל על שרבוב הטחורים, שהיו מטאפורה לא מוצלחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד היבט לשאלה זו. מלבד עניין התועלת שמביא חייל זה או אחר, ישנו גם התגמול. לא חסרים לצה"ל מועמדים לתלפיות (או איך שזה נקרא היום), לטיס, ליחידות מובחרות, להיות גנרל. אבל מי רוצה להיות ש"ג, עובד רס"ר, פקיד שלישות או חפ"ש? החייל שעושה את כל אלו, ממלא חובתו ועניין מיצוי התועלת הוא עניין של הארגון ולא שלו. לא זו בלבד שבתמורה לשרותו, הוא זוכה מן הצבא לסטירת לחי וציון שלילי, עכשיו גם באים אליו ב"טענות" שהוא לא תלפיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיקרון נכון גם אם מה שרשמת לא מדויק לדעתי. השאלה היא התרומה של החייל/לוחם.. לזה לדעתי אריק התייחס והתגמול כביכול פחות רלוונטי. לא כל אחד יכול להיות טייס, יש כישורים מינימליים נדרשים שאין לרבים באוכלוסיה. חפ"שים יהיו בלי קשר לרצון שלהם. אבל העיקרון רלוונטי כשזה מגיע למה שבאמת בר השוואה לשאלה שלנו, התגמול ללוחם ביחידת קומנדו, שייטת 13 למשל, לעומת הטייס. במקרה הזה התגמול הופך להיות הרבה יותר רלוונטי, היוקרה שיש הטייסים, ושממנה נובעות ההנחות השגויות לדעתי על עליונות התרומה שלהם,זו לא מייצגת נכון את ההבדל בכישורים הנדרשים בין הלוחם לטייס. יותר מזה, לטייס הממוצע יחסרו אלמנטים מסוימים שיש ללוחם קומנדו, הרבה יותר ממה שיחסר הפוך. לכן, יש ביקוש גדול הרבה יותר לטייס למרות שבפועל ללוחם הקומנדו הכישורים הנדרשים נדירים אפילו יותר. זאת אחת הסיבות שהיו לי בדיון חיצוני ללמה התרומה של לוחם הקומנדו לא פחותה משל הטייס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אבהיר פעם נוספת משהו שלכבר כתבתי כאן למעלה, אבל במלים אחרות. כשמדברים על תרומה, צריך להבדיל בין הצד התורם לצד המקבל. מבחינת הצד התורם, ברור שמי שמקלף תפוחי אדמה במשך שלוש שנים תורם יותר ממי שיושב במשרד ופותר מד"ח (ימח שמן וזכרן), ולוחמים שמסתכנים בתרומה האולטימטיבית של חייהם מגמדים מבחינה זאת את כל השאר. לצד הזה צריך גם להוסיף - ליתר דיוק להחסיר - את מה שהתורם עצמו מקבל, כמו רכישת מקצוע לעתיד וכדומה. משתי הסיבות האלה לכן הטייסים של השנים האחרונות זוכים אצלי לניקוד נמוך יחסית בצד התורם, בעוד שמבחינת טובת המדינה קשה להגזים בחשיבותם. אבל מהצד שמקבל את התרומה, עם כל הכבוד לש"ג ולעובדי הרס"ר, מוח מבריק1 אחד תורם יותר מאשר הרבה מאד עובדי רס"ר, וקשה לי להאמין שיש מישהו שמפקפק בכך. דוגמא טובה מהזמן האחרון: כמה גולנצ'יקים היה צריך כדי להשבית מכושר קרבי את כל החיזבאלונים שקיבלו הודעה בביפר (אגב, כתבנו הצבאי מוסר שההודעה היתה הכתובת של בית החולים הקרוב)? _____________ 1- וכן חסרים לצה"ל מועמדים *טובים* לתלפיות - מוחות מבריקים הם משאב שאף פעם אין יותר מדי ממנו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |