|
אולי אבהיר פעם נוספת משהו שלכבר כתבתי כאן למעלה, אבל במלים אחרות.
כשמדברים על תרומה, צריך להבדיל בין הצד התורם לצד המקבל. מבחינת הצד התורם, ברור שמי שמקלף תפוחי אדמה במשך שלוש שנים תורם יותר ממי שיושב במשרד ופותר מד"ח (ימח שמן וזכרן), ולוחמים שמסתכנים בתרומה האולטימטיבית של חייהם מגמדים מבחינה זאת את כל השאר. לצד הזה צריך גם להוסיף - ליתר דיוק להחסיר - את מה שהתורם עצמו מקבל, כמו רכישת מקצוע לעתיד וכדומה. משתי הסיבות האלה לכן הטייסים של השנים האחרונות זוכים אצלי לניקוד נמוך יחסית בצד התורם, בעוד שמבחינת טובת המדינה קשה להגזים בחשיבותם.
אבל מהצד שמקבל את התרומה, עם כל הכבוד לש"ג ולעובדי הרס"ר, מוח מבריק1 אחד תורם יותר מאשר הרבה מאד עובדי רס"ר, וקשה לי להאמין שיש מישהו שמפקפק בכך. דוגמא טובה מהזמן האחרון: כמה גולנצ'יקים היה צריך כדי להשבית מכושר קרבי את כל החיזבאלונים שקיבלו הודעה בביפר (אגב, כתבנו הצבאי מוסר שההודעה היתה הכתובת של בית החולים הקרוב)? _____________ 1- וכן חסרים לצה"ל מועמדים *טובים* לתלפיות - מוחות מבריקים הם משאב שאף פעם אין יותר מדי ממנו.
|
|