בתשובה להפונז, 11/05/21 6:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תיאוריות מהפכניות לרוב אינן צומחות על קרקע בתולה. הן מכות שורשים בקרקע שעברה תהליכי השבחה ועיבוד אינטלקטואליים וחברתיים עמוקים כדוגמת אותם פרצי סטקטו עיקרים שהתרחשו במאות ה-4/5 לפנה״ס באתונה ; הולנד ובאנגליה במאה ה-17; צרפת וגרמניה במאה ה-18. כך גם המהפכה הקופרניקאית הורתה של התיאוריה ההליוצנטרית, זאת שתשנה את השקפת האדם על הייקום, זאת שתהווה את הבסיס למהפכות המדעיות בהמשך - צמחה על קרקע עידית שהושבחה מארבעה מהפכות יסודיות ומהותיות שהזינו אחת השנייה במאות ה-15/16 ומכונה גם 'העת החדשה המוקדמת' באירופה המערבית. פריחת הרנסנס (איטליה) : מהפכת הדפוס (גרמניה): גילוי הארצות החדשות - המהפכה הגיאוגרפית (ספרד ופורטוגל) : הרפורמציה הפרוטסטנטית (גרמניה). א. פריחת הרנסנס - לידה מחדש - ראשיתה באיטליה והיא מתוארכת למאות ה-14-16. הרנסנס היא השתקפות של פרקטיקת 'החזרת העטרה ליושנה'. פרקטיקה זאת מיושמת כאשר המהפכה החדשה יש ביכולתה לערער תפיסות עמוקות ויסודיות של המחשבה האנושית ולשם כך יש לחזור שוב מחדש אל העבר כדי לקבל צידוק על העתיד. 'במקרים כאלו המהפכה עוטה על פניה מסכה המסתירה את השינוי העמוק שהיא מבקשת לחולל וטוענת בהיתממות - מודעת או לא מודעת - שהרעיונות המוצגים אינם חדשים ומהפכניים כפי שזה נראה במבט הראשון'. למבשרי הרנסנס היה תנא דמסייע בדמות התרבות היוונית והרומאית, זאת שנתנה לנצרות - והכנסייה הקתולית - את זכות הקיום. ראשיתה של הלידה מחדש עסקה בכתבים הישנים ומשם לתרבות היוונית והאומנות הקלאסית, גילוי החומר וגוף האדם החליף את ההתעסקות במלאכים וקדושים שמימיים ומשם קצרה הייתה הדרך למדעים ופריחת האוניברסיטאות. גם קורפינקוס בעצמו נקט - ללא הצלחה -בגישה זאת כשטען שהתיאוריה שהוא מציע לפיה מרכז הייקום הוא השמש ולא כדור הארץ היא לא שלו והיא שאולה מהיוונים 1. ב. המצאת הדפוס (1454) סייעה להפצת רעיונותיו של קופרניקוס, וכך תוך פחות מ-50 שנה מדענים בכל רחבי אירופה יכלו לעסוק בתיאוריה ההליוצנטרית, מה שלא היה אפשרי בזמנים טרום ההדפסות. ג. לגילוי אמריקה (1492) קדמו מסעות ימיים על חופה המערבי של אפריקה. מסעות אלו הבהירו לרבים שכל הסיפורים אודות הגיהנום שמעבר לקו המשווה, ויתר סיפורי 'נהר הסמבטיון' המחסום לממלכה יהודית אבודה לשם ברחו עשרת השבטים או אגדות המלך יוחנן על ממלכה נוצרית אבודה, הן בדיות שבעזרת הדפוס הופצו ברחבי אירופה. גילויים אלו סייעו לפיתוח ספינות עמידות להפלגות ארוכות ובניית מכשירי ניווט מדוייקים וגם בין היתר לבטל אגדות עתיקות יומין. ד. שלושת מסותיו של לותר (1517) היוו לימים את הבסיס לצמיחת הכניסה הלותרנית ובעקבותיה את קיום הזרם הפרוטסטנטי, שברו את המונופול הדתי וסייע לאחרים לקבל מוסכמות השנויות במחלוקת 2 2. המודל ההליוצנטרי א. התנועה המדומה של כיפת השמיים - 'מה שנראה כתנועה היומית של כיפת השמיים נובע מסיבובו היומי של כדור הארץ סביב צירו'. עפ"י מה שאנחנו רואים שהשמש והכוכבים זורחים במזרח ושוקעים במערב, הרי שזאת תנועה מדומה ולא אמיתית שכן שבפועל אנחנו אלו שזזים ולא הם. קופרניקוס משתמש כאן בעקרון 'היחסיות של התנועה' שהוא מושג חשוב בפיזיקה המודרנית ובכך הוא מקדים את תקופתו גם מבלי שהבין זאת. ב. השמש כמרכז התנועה של כדור הארץ - 'מה שנראה לנו הצופים כתנועה השנתית של השמש ביחס לכוכבי השבת נובע מתנועתו של כדור הארץ המסתובב סביב השמש' בעיקרון המרכזי השני שהוא הלב הפועל של התיאוריה, מסביר כי השמש עומדת ואנחנו נעים סביבה אחת לשנה וזאת בנוסף לסיבוב העצמי של כדור הארץ על סביב צירו אחת ליממה. ובכך קופרניקוס גם מבצע שיחלוף של כדור הארץ בשמש כמרכז היקום, דבר המערער את כתבי הקודש ואת 'היגיון העין הרואה' וגם נותן לכדור הארץ מהירות עצומה (100,000 קמ"ש) וזאת מבלי שנרגיש זאת. ג. חמישה כוכבי לכת נוספים, חמה, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי - נעים גם הם מסביב לשמש הנמצאת במרכז'. הנחה זאת מגבשת את 'מערכת השמש' והופכת את כדור הארץ שרק לפני זמן קצר היה מרכז הייקום כעוד כוכב שביחד עם כוכבים אחרים סובבים את השמש. ד. הירח אינו כוכב לכת. הוא נע סביב כדור הארץ ומשלים הקפה אחת פעם בחודש תוך שהוא משתתף יחד עם אדונו כדור הארץ בהקפת השמש. ------------------ 1 עוד במאה ה-3 לפנה"ס אריסטארכוס מסאמוס [ויקיפדיה] מציג מודל הליוצנטרי, שעל פיו השמש היא זאת העומדת במרכז היקום. קופרניקוס כותב בהקדמה לספרו כי התיאוריה ההליוצנטרית הישנה היא זאת שדחפה אותו להתמקד בניגון שנזנח לשווא. גם הוגים מהקבוצה הפיתגוראית שיערו תנועה של כדור הארץ בחלל. התפיסה ההליוצנטרית נזנחה לטובת המודל הגיאוצנטרי וזאת מכח סמכותו של אריסטו וההיגיון הנראה לעין. 2 למה הכנסיה הקתולית התנגדה לתיאוריה שקשורה לגרמי השמיים ולא לבסיס האמונה הנוצרית קתולית. המאבק בין הקתוליות לבין הפרוטסטנטיות העמידה את המודל באש צולבת. וכך שבעוד הקתוליות (בדומה ליהדות הפרושית) כן גורסת שיש ואפשר לפרשן טקסטים של כתבי הקודש בהתאם לעמדות בשר ודם, הרי שעמדתו של לותר הייתה קשיחה והפכוה והיא שאין לכנסיה את הזכות הזאת ויש לקרוא ולקבל את הטקסטים של כתבי הקודש בבחינת זה ראה וקדש. בעקבות כך בחרה הכנסייה הקתולית להיות יותר קתולים מהאפיפיור. במה דברים אמורים? בספר יהושע י'יב-יג השמש עוצרת ולא משלימה את סיבובה ומכאן מסיקים שאם היא עצרה וזהו נס, הרי שבשגרה היא תמיד נעה סביב כדור הארץ. כנ"ל גם לגבי האמור בתהילים יט. פרשנות קתולית מקלה הייתה מעמידה את הטקסט כמטאפורה ולא כמשהו שנוגד את עיקרי האמונה. המאבקים בין הזרמים כאמור סייעו להגדלת האיבה כלפי המודל ובגינו נשרפו אנשים חיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
3 ובהרחבה : ׳על הסיבובים של כדורי השמיים׳ גלגוליה של המהפכה הקופרניקאית. צבי מזא״ה, הוצ׳ מאגנס, 2022 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיכון מעניין, נהניתי לקרוא. שתי נקודות קטנות שקפצו לי לעין: א. קופרניקוס 'מקדים את תקופתו' בענין יחסיות התנועה - למעשה הוא כמעט מייסד את עקרון יחסיות התנועה, שגם גלילאו כנראה הבין אותו בתקופה דומה. בזאת הוא 'מייסד' את התקופה, שזה חזק הרבה יותר מלהקדים אותה. ב. לגבי ה'שמש בגבעון דום' - למרבה האירוניה, בהינתן מה שאנחנו יודעים על השמש והירח, דוקא לעצור את שניהם במסלולם סביב כדור הארץ זו משימה קשה הרבה יותר (ומכאן נס גדול יותר) מלעצור את סיבוב כדור הארץ עצמו. זה גם מצריך לשלוט בשני גופים בו זמנית, וגם מצריך אנרגיה גדולה הרבה יותר, בהינתן המסות ווהתנע הזויתי של שני הגופים האלה. יחסית לאלה, עצירת הסיבוב צורכת פחות אנרגיה 1. 1 מצד שני היא תחסל תוך דקות את החיים על פני כדור הארץ. אז אולי טוב שזה לא קרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם קרה, כשהשמש בזנית מעל גבעון והירח (במולדו) בזנית מעל עמק איילון השמש תאיר על קצת פחות מעשרים אלף ק''מ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי למה בתגובתי זה עונה, מצטער. בעצם לא הבנתי מה אומרים עשרים אלף הקילומטר לעצירת השמש, אשמח לפירוט עבור מוחי האיטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם השמש בזנית בגבעון לא יהיה חושך באיילון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם אני זוכר טוב את הסיפור (והלכתי לויקי לוודא), הפואנטה לא היתה שהיה חושך באיילון, אלא שהיום בגבעון התארך בגלל עצירת השמש בגבעון, מה שנתן לכוחותיו של יהושע עוד כמה שעות כדי להביא לנצחון המוחלט על אויביהם הנסים. לא נאמר שם להבנתי בשום מקום שהיה חושך באיילון או במקום אחר. והרי הירח יודע לזרוח גם ביום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, טעיתי (ובכ''ז התיאור מספר על שמש צהריים בגבעון וחרמש דקיק של הירח באיילון, מה שמייתר אותו בסיפור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא שם בשביל התקבולת הנרדפת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די לרדוף תקבולות! די לגזענות! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. תודה. ב. ישנה הנחה כלשהי שליקוי חמה שהתרחש ב-1207 לפנה״ס גרמה ללוחמים לחשוב שהשמש נעצרה. אני מעלה השערה - המבוססת על נסיוני האישי - שיתכן והלוחמים לקחו חומרים משני תודעה, דבר שגרם לזמן להתארך בתודעתם. מכל מקום, מנגנוני שסתום האמונה הדתית מתכווננים על מנת לתת למאמין ש׳דיברה תורה בלשון בני אדם׳ שהיא עדיפה מבחינתו על ׳דיברה תורה שטויות והבלים׳. גם כאן שפינוזה מוכיח את עובדת היותו היהודי החילוני הראשון בעמדתו המובהקת (הוא היה מלטש עדשות לטלסקופים) בעניין זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטוח יותר להשקיף על המרחב כשאתה נשען על הגבוה, יותר מהנמוך. כך עשה זאת תומס דיגס ואחריו הגדיל לעשות ג'ורדנו ברונו [ויקיפדיה]. הגבוה הוא קופרניקוס. בשנת 1576, תומס כתב נספח לספרו של אביו (1555) עם הכותרת הארוכה ׳ תיאור מושלם של גלגלי השמיים עפ״י התיאוריה העתיקה של הפיתגרואים, אשר שוחזרה לאחרונה ע״י קופרניקוס׳. התיאור הוא תיאור כסתח קלאסי על מנת להשליך את רעיונותיו על הפיתגרואים ולא עליו או על קופרניקוס ש- בסה״כ ׳שיחזר׳ את הישן. הנספח לראשונה בהיסטוריה הכתובה מציין את האינסופיות המרחבי של של החלל. אבל מושג זה נבלע במונחים תיאולוגיים כדוגמת המלאכים או בשבילים רוחניים שבו אלוהים צופה. מי שפיתח את הפילוסופיה אודות האין סופיות ושילם על כך במוות אכזרי היה ברונו, המרטיר הראשון אשר נעקד על קידוש המדע. בשנת 1584 יצא לאור בבלונדון ספרו של ברונו - ׳ על האינסוף, הייקום ועל העולמות׳ : ״לגוף אינסופי אי אפשר לייחס מרכז או גבולות. אי אפשר לחלק אותו לתחום עליון, תחתון או מרכזי…אפשר להניח כי בחלל האינסופי, קיימים אינסוף גופים כמו כדור הארץ וכוכבי לכת אחרים כמו השמש. כולם נעים בתוך אותו חלל אינסופי… אנחנו הנמצאים על כדור הארץ, מסתכלים סביבנו ומגיעים למסקנה שהארץ נמצאת במרכז העולם. בדיוק כמו שאנחנו בטוחים שאנחנו נמצאים במרכזו של העולם, כך ללא ספק חושבים התושבים של הירח, הרואים את עצמם במרכז היייקום…הארץ היא במרכז לא יותר מאשר כל עולם אחר הנמצא במרכז״. מה שעשה במילותיו ברונו הוא מן המעשים שאף אחד לא העז לחשוב, לדמות, להרהר ובוודאי שלא לכתוב בתחילת המאה ה-16. במילותיו לא רק שהוא מצדד בתיאוריה ההליוצנטרית שמכפיפה את כדור הארץ ואת משרתו הירח לשמש, הוא גורס שכוכבי השבת הם שמשות כמו השמש ומכאן שגם השמש הבוסית של כדור הארץ היא אחת מיני רבים שאין יכולת לספור אותן בתוך החלל האינסופי ומערכת השמש היא אחת מתוך אינסוף מערכות שמשיות אחרות, ועוד מוסיף ברונו בנועזות מחשבתית לטעון שגם בן האדם הוא לא כזה ייחודי ויש כמוהו בכוכבים אחרים שאולי אפילו טובים ממנו. הקוסמולוגיה האריסטוטלית רואה את הייקום כגן נעול, סגור וסופי, אבל אינסופי בזמן. לעומתה הקוסמולוגיה המודרנית - שנוסדה רעיונית ע״י קופרניקוס וברונו - היא האינסופיות של המרחב והחומר. כ-100 שנים לאחר הגותו של ברונו, כותב - 1686- מדען צרפתי בשם ברנאר את ספרו ׳שיחות על ריבוי העולמות׳ שנכתב בהשראת גילוי היבשות וגילויים של תרבויות כמו האינקה והמאיה את מחשבתו אודות התושבים של נוגה : ״ אני רואה בדיוק איך נראים תושביו של נוגה - הם דומים למורים של גרנדה, עם נמוך וכהה עור ששזפו השמש. מלאי רוח ותבונה ולהט, מאוהבים תמיד, כותבים חרוזים, אוהבי מוזיקה הממציאים מידי יום ביומו פסטיבלים, נשפי מחולות ותחרויות״ ברונו בניגוד לקופרניקוס וגליליאו לא רק שהתקרב לשמש אלא אחז בה ונשרף. בהיותו נזיר שהפר את שבועת הנזיר ולאור כתביו, נכלא בכלא האינקוויזיציה במשך 7 שנים, בהם סירב בעקשנות לחזור בו מהגותו, הורשע ובשנת 1600, לשונו מוסמר לצלב הקרב ונגרר לכיכר הפרחים - קמפו די פיורי - ברומא ושם נעקד על המוקד ונשרף חיים. בכיכר הפרחים ברומא בשנת 1553, ראש השנה שי״ד נשרפו כל ספרי התלמוד, וכך תחילה שורפים ספרים ואז שורפים בני אדם. בתלמוד הבבלי במס׳ עבודה זרה מסופר סיפורו של רבי חנינא בן תרדיון שהוצא להורג בשריפה ע״י הרומאים בשל עיסוקו בתורה. ׳הביאוהו לשריפה, וכרכוהו בספר תורה׳ . שאלו אותו בעת שריפתו תלמידיו מה הוא רואה והוא משיב להם ׳ גווילים נשרפים ואותיות פורחות אני רואה׳. אפשר לשרוף את האדם אבל לא את מילותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר היסטוריה אחרת בדבר פרסום ספרו של קופרניקוס. De_revolutionibus_orbium_coelestium - [Wikipedia] בהקדמה (שנוספה ע"י רטיקוס) נאמר שמדובר בתרגיל מתמטי ותו לא, כנראה בתקווה שהכנסיה תוכל לחיות עם זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכנסייה יכלה לחיות עם זה איך שהוא אם היו הבהרות מצד הסופר שזאת מטאפורה ואין אללה מלבד אללה. אבל קח בחשבון את המאבק בין האסכולות הנוצריות שהקצינו את העמדות. לותר בעצמו היה המתנגד הכי בולט של התיאוריה ההליוצנטרית ואפילו יותר מהקתולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין להשוות את ברונו וגלילאו עם בני זמנם ברהה וקפלר. הם היו אסטרונומים שהיו חייבים להתמודד עם נתוני התצפיות. הם הבינו שהמודל ההליוצנטרי הוא ההסבר הסביר היחיד. ברהה עוד ניסה להציע מודל שמסתדר עם התחושה האינטואיטיבית שהארץ היא המרכז: הוא הציע מודל שבו השמש והירח מסתובבים סביב הארץ וכל השאר מסתובב סביב השמש. קפלר השתמש בכל הנתונים שברהה אסף והציע להם חוקיות מוצלחת יותר: הכל מסתובב סביב השמש, והמסלולים הם אליפטיים ולא מעגליים. הוא לא סיפק הסברים. שניהם גדלו באזורים הלותרניים של צפון גרמניה ודנמרק. ולשניהם היה גם מזל גדול לראות כוכב חדש (סופרנובה) מופיע בשמי הלילה. הם הצליחו בסך הכל להימנע ממפגשים לא רצויים עם הכנסיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שסוד הצלחתם להשאר מחוץ למחלוקת דתית היה שבזמנם היתה סברה שהמסלולים שלהם יכולים להתיישב עם כל מיני מודלים קוסמולוגיים ולכן לא בהכרח מתנגשים עם אריסטו ותלמי. לקח לכנסיה הקתולית עוד מאתיים שנה כדי להבין מה שהרמב"ם הבין במאה ה-12: שלא כדאי לכנסיה להתעסק בעניינים שאינם מטאפיזיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערת אגב: את הלקח הזה הכנסיה לא ממש הפנימה גם עד אמצע המאה העשרים, כפי שהדיאלוג בין Lemaitre לאפיפיור הראה. ומה שהרמב"ם אולי הבין במאה ה 12 עדיין לא מקובל על חלק גדול מהיהודים, מגדולי הרבנים גדולים ועד קטני המאמינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שציינת, הגיאוגרפיה היא זאת שהבדילה בין כתיבה בין השורות המהולה בפחדים קיומיים לבין כתיבה פחות מאויימת, וכך זה בא לידי ביטוי במכתבו של קפלר לגליליאו מ-1597 , 3 שנים לפני הוצאתו להורג של ברונו : ״ הייתי חפץ כי אדם בעל שכל מצוין כשלך ינקוט עמדה אחרת. בחשאיות שכזאת על עצמך אתה מחזק בדוגמא אישית את הגישה שלפיה צריך אדם להיסוג מפני מפני הבערות השלטת בעולם ולא לעורר על עצמו… את זעם הפרופסורים הנבערים. אולם אם נזכור כי בתקופתנו החל קופרניקוס להרים את המשא העצום ואחריו הולכים מתמטיקאים מלומדים רבים מאוד, עד כי היום שוב אין עניין תנועת כדור הארץ בבחינת חידוש… כי אכן, לא רק בני ארצך האיטלקים ממאנים להאמין שהם חיים על ארץ נעה מפני שאינם חשים בזאת, גם כאן בגרמניה אין השקפות כאלו מקנות לו לאדם שם טוב בציבור…. התחזק באמונתך גליליי וצעד קדימה!״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב, הערה צדדית: אני מוצא את אמירתו של ויטגנשטיין על הנושא מחכימה וראויה לקצת יותר תשומת לב ממה שהיא מקבלת. (מי שלא הכיר אותה ירים בבקשה את היד. הו, שום יד לא מורמת?! אני רואה שבויטגנשטיין אתם מבינים יותר מאשר בבארסה. בושה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא מחכימה אבל מתחכמת. כי התשובה ה"אינטואיטיבית" היא שאם הארץ היתה מסתובבת היינו מרגישים את זה. _____ אני לא הכרתי את התשובה הזו ספציפית. מצד שני, לקח לי כמה שניות להבין מה זה בארסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארור. הנקודה המעניינת לטעמי היא שאנשים חכמים - חלקם חכמים מאד - לאורך הדורות לא הבינו שהאינטואיציה הזאת לא בהכרח נכונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אנשים חכמים מאד, אוהבים לראות את עצמם במרכז. לפעמים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |