בתשובה להפונז, 10/10/24 11:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סליחה שאני מתקטנן, אבל גישתך לא מובנת לי. קודם לא הסכמת עם משהו שכנראה לא כתבתי (?). ועכשיו אתה מסתייג מאבחנה די פשוטה שלפנינו עניין (תקיפת מתקני הנפט) בו האינטרסים של נתניהו שונים מאלו של מדינת ישראל. איזה אינטרס יש לנתניהו להחריף את המצב עם הממשל הדמוקרטי? לגופו של עניין, אתה צודק, אבל לא בעניין האינטרסים של נתניהו, אלא בעניין האינטרסים של ישראל. פשוט חשבתי בקול שאולי יש כאן (כמו בעניין רפיח) משהו שבו כדאי לא לשמוע ל"עצותיה" של ארה"ב. בכל מקרה, אם להאמין לממלא המקום הזמני במשרד הביטחון, באמתחתה של ישראל אפשרות מפתיעה ומכריעה, כך שכולנו נתבדה. אשרי המאמין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איזה אינטרס יש לנתניהו להסתכסך עם הממשל הדמוקרטי? א. הבייס שלו אוהב את זה. ב. הבייס שלו אוהב את זה. ג. הבייס שלו... ד. נתניהו רוצה הרבה יותר את טראמפ בתור נשיא. הוא לא רוצה נשיא שקשוב לרחשי השמאל האמריקאי שחס פה ושם על חיי פלשתינאים ולבנונים (וגם ישראלים לפעמים). נשיא שיש סיכוי, רחמנא ליצלן, שילחץ עליו לסיים את המלחמה. וזה כידוע וטחון כאן על כלות, הדבר האחרון שנתניהו רוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. כל זה ידוע. הנקודה היא שbb לא צריך לתת לממשל הדמוקרטי מיזמתו סיבות נוספות להעניש אותו (אותנו). מדינת ישראל לעומת זאת, האינטרסים שלה לא תמיד עולים בקנה אחד עם אלו של ביידן-האריס. תקיפת מתקני נפט באיראן היא חדשות רעות בשבילם. בשביל ישראל המצב הרבה יותר מסובך. יש בתקיפה כזאת מספר לא מבוטל של יתרונות עבור ישראל. אני נוטה לחשוב שעבור ישראל היתרונות מכריעים את החסרונות. והופס הנה לך מבחן בו bb נדרש לבחור בין טובתו לטובת המדינה. אם אתה טוען, שמארג האינטרסים כאן מסובך מדי מכדי ליצור מבחן מובהק, לא אתווכח אתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במידה ותקיפת מתקני הנפט באיראן לא טובה לארהב זה נכון. יש מצב שזה רק מה שהם רוצים שנחשוב, אני ממש לא בטוח בזה. בלי קשר, תאורטית זה כן בסיס לחוסר הפרכה של התאוריה, לפחות בהקשר היחסים עם ארהב וההשפעה שלהם על האינטרסים של מושא המחקר שלכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסי ורטר כותב היום ב'הארץ' שמבחינת הבייס העמקת הקרע עם ארה"ב היא הפגנת כוח. ביתר פירוט בכתבה: "עם קצת רצון טוב, והעדפת האינטרס הלאומי והביטחוני של ישראל על פני יצר הנקם והשנאה, הנסיעה היתה יכולה לצאת לפועל, למשל, שעות לאחר שיחת ביידן־נתניהו: להמריא בין רביעי לחמישי, לנחות בארץ בשישי אחה"צ. אך בלשכת רה"מ רוחשת המזימות, רצו למנוע מגלנט לטוס לפני יום כיפור. אז דחפו את ישיבת הקבינט כמקל נוסף בגלגלי מטוס אל על. מטורף לחשוב שנשיא ארה"ב נאנס ממש לדבר עם ראש ממשלת ישראל, בתום חודשיים של "גוסטינג" מצדו, כמאמר התקופה. חודשיים שבהם השיח על עסקת החטופים קרס, רוב צמרת חיזבאללה נהרגה, כולל מנהיג הארגון, צה"ל נכנס קרקעית ללבנון, ואיראן תקפה בעוצמה את ישראל. מבחינת הבייס של נתניהו, דווקא העמקת הקרע הזה מעידה על כוח. התבדלות והתרסה הם ערכים עליונים אצל הקהל הזה. אבל התבדלות במלחמה היא פסע מהתאבדות. זו אינה קורית ברגע, אלא טיפין־טיפין, משבר אחר משבר. עד שזה הופך מאוחר מדי לתיקון." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו הייתי נשיא ארה''ב (בהנחה הדמיונית שהעולם היה ממשיך להתקיים איכשהו) הייתי קורא הביתה להתייעצויות נושאת מטוסים אחת או שתיים. אני בטוח שעוד לפני שהפקודה היתה מגיעה גלנט כבר היה על המטוס. כשהזנב מנסה לכשכש בכלב יותר מדי פעמים הוא עלול לחטוף נשיכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שאני אפילו בזה לא בטוח. נושאת מטוסים אחת פחות מהווה כרגע איום על נתניהו לדעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשיא ארה״ב יודע שיש הבדל בין לאיים על ישראל לבין לאיים על ביבי. ביבי הוא לא המדינה והמדינה היא לא ביבי. האינטרסים לא חופפים. איך נושאת המטוסים רלבנטית לאיום על ביבי? ברוך / כשלון בפעולה של צה״ל תעזור לביבי לצבור עוד כוח פוליטי ולא להיפך. הממשל האמריקני לא עוסק בניהול המזרח התיכון. הוא עסוק בללכת בין הטיפות במזרח התיכון כי יש קמפיין בחירות והנושאים שמעניינים את רוב האמריקנים זה לא ״מה קורה בישראל״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהדעה המקובלת היא שתקיפת מתקני הנפט תעלה את מחירו, וזה יעלה מאוד את סיכויי טראמפ לנצח בבחירות, ולכן ביבי דווקא כן רוצה אותה, ואם זה לא נעשה זה רק כי לביידן-האריס יש מנופי לחץ חזקים מספיק עליו. מה הנימוקים שלך לחשוב ההפך? בזווית אחרת - אתה אומר שאם נתקוף את הנפט אז ביידן-האריס יכעסו עלינו - זה מוסכם. אבל אתה גם אומר שזה מחיר שכדאי לישראל אבל לא כדאי לביבי. רוצה לחדד למה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית כל תודה על ההתייחסות. שנית, כפי שהעיר הפונז, סבך האינטרסים כאן כל כך מורכב, שראוי לסייג ולומר שעסקינן בהשערות והערכות. מבחינת ההעדפה של BB בין האריס לטראמפ, הוא כבר עשה מספיק כדי להבהיר היכן הוא עומד. החרפת היחסים עם הדמוקרטים רק תזיק לו. ראינו כבר שהוא מוכן גם לדרוס את גנץ וגלנט ובלבד שיאלץ את הבית הלבן לנהוג כאילו היחסים תקינים. וצריך תמיד לזכור את האפשרות שהאריס תיבחר. היתרונות שישראל תפיק ממהלומה כלכלית מוצלחת הם במקום אחר. אם אפשר לערער את המצב הכלכלי באיראן עוד יותר, זה עשוי לקדם את האפשרות של התמוטטות השלטון האיראני מבפנים. שנית האיראנים איימו להגיב במתקפה על מתקני נפט של המפרציות וסעודיה. אם הם מספיק טפשים לעשות זאת, זה עשוי לשחק לידינו. בטווח הקצר כולם יכעסו עלינו. אבל בטווח היותר רחוק זה עשוי להעביר את המותקפות לצידנו, באופן סופי. בטווח הרחוק, פגיעה בכלכלה של איראן, עשוייה להניב פירות יותר מבטיחים מאשר פגיעה ביכולת הצבאית או בסמלי שלטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה חושב שהמותקפות (קרי מדינות המערב) יעברו לצידנו בטווח הרחוק? לדעתי זה עלול רק להיות קש אחד יותר מדי למעט הסובלנות שהמערב עוד מגלה. לטעמי תקיפה כזאת היא בעצם הימור נועז על כך שטראמפ ינצח בבחירות, ואם ההימור הזה ייכשל מצבה של ישראל יהיה באמת על הפנים. מה שכן, הסמוטריצ'ים ודומיהם עם מלחמת גוג ומגוג שהם מיייחלים לה כנראה ירוו הרבה נחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חושב. המותקפות הן סעודיה והמפרציות. גם הם יכעסו עלינו בטווח הקצר, אבל אני חושב שמעבר לטווח הקצר, תקיפה איראנית על מדינות ערביות תפתח חשבון שיהיה קשה לסגור אותו. ברור שביידן-האריס לא יאהבו. כל מה שמעלה את מחיר הדלק בשנת בחירות הוא NO מבחינתם. ביידן קצת מקלקל את התאוריה על יחסי אימפריה ולקוחות. יחסית, ביידן סייע לישראל ככל יכולתו ובפרט שזו שנת בחירות. אבל בסה"כ הסיוע האמריקאי הוא סמלי. ישראל אפילו תקפה בתימן במקום סנטקום, כאשר מסיבה כלשהי הם לא רצו לעשות זאת. וזוהי התאוריה של יחסי אימפריום- לקוחות. האימפריה אינה מחפשת לקוחות כדי לסייע להם. אלא להיפך, כדי שהם יסייעו לה. הדרך לפעול במציאות הזאת מבלי להפוך לגרורה וקורבן, היא להבין שלפעמים צריך לפעול בניגוד לרצון הפטרון. השאלה הגדולה היא מתי. באשר למדינות אירופה, אנו חיים בתחתית אוקיינוס השקרים ודברי ההבל של הימין בישראל וקשה להתנער מן המושגים האבסורדיים שלהם. ישראל לא נלחמת עבור אפאחד. לאיראן, חזבאללה והחמאס אין שום אסטרטגיה לפעול כרגע נגד אירופה והאינטרס האירופאי הוא לא להרגיז אותם ולדחוק אותם לשת"פ עם רוסיה של פוטין. נראה לי שבהנהגות האירופאיות יש הרבה סימפטיה לישראל. מהלכים שפוגעים בישראל יוכשלו בסופו של דבר, אבל היחסים הרעועים בין ישראל ואירופה לא ישתנו בטווח הקרוב. גם לא עבור לפיד או גנץ. בכל מקרה, לפי הצהרות הרהב של ממלא המקום הזמני במשרד הביטחון, לישראל יש אופציות טובות לפגוע באיראן ולא במשק הנפט. ככל שהזמן חולף, אפילו האופציה של לא לעשות כלום ולהמשיך להלום בחזבאללה (בדיוק כפי שעשו הרוסים בקורסק), נראית יותר טוב. הנקודה היא שאילו היתה לישראל איסטרטגיה ארוכת טווח וזו היתה להפיל את שלטון האיאתולות באיראן, פגיעה משמעותית בייצוא הנפט האיראני היתה הצעד הנכון. ביידן והאריס יצטרכו לשכנע את בוחריהם שמחירי הבנזין אצל טראמפ לא יהיו זולים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עם עליית מחירי הנפט היא שלא רק ביידן-האריס יכעסו עלינו אלא העולם המערבי כולו, במיוחד אם האיראנים ישחקו על כל הקופה ויחסמו את מיצרי הורמוז או יתקפו את מדינות המפרץ (כבר כתבתי יותר מדי פעמים על הטמטום בנסיון לשחק צ'יקן עם חבורת פנאטים). ראיתי כמה סרטונים שדי שכנעו אותי בכך שזאת תהיה טעות גדולה. מצד שני אני לא לגמרי מבין1 את הפחד של הדמוקרטים מניצול ההזדמנות והצטרפות לתקיפה מסיבית על מתקני הגרעין. אמנם החלק הג'יהאדיסטי במפלגה מאד לא יאהב את זה, אבל לדעתי זה עשוי דווקא לחזק אותם בבחירות. אבל מה אני מבין? ____________ 1- למרות עם קצת ספקולציות קוספירטיביות אפשר למצוא הסברים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |