|
||||
|
||||
ראשית כל תודה על ההתייחסות. שנית, כפי שהעיר הפונז, סבך האינטרסים כאן כל כך מורכב, שראוי לסייג ולומר שעסקינן בהשערות והערכות. מבחינת ההעדפה של BB בין האריס לטראמפ, הוא כבר עשה מספיק כדי להבהיר היכן הוא עומד. החרפת היחסים עם הדמוקרטים רק תזיק לו. ראינו כבר שהוא מוכן גם לדרוס את גנץ וגלנט ובלבד שיאלץ את הבית הלבן לנהוג כאילו היחסים תקינים. וצריך תמיד לזכור את האפשרות שהאריס תיבחר. היתרונות שישראל תפיק ממהלומה כלכלית מוצלחת הם במקום אחר. אם אפשר לערער את המצב הכלכלי באיראן עוד יותר, זה עשוי לקדם את האפשרות של התמוטטות השלטון האיראני מבפנים. שנית האיראנים איימו להגיב במתקפה על מתקני נפט של המפרציות וסעודיה. אם הם מספיק טפשים לעשות זאת, זה עשוי לשחק לידינו. בטווח הקצר כולם יכעסו עלינו. אבל בטווח היותר רחוק זה עשוי להעביר את המותקפות לצידנו, באופן סופי. בטווח הרחוק, פגיעה בכלכלה של איראן, עשוייה להניב פירות יותר מבטיחים מאשר פגיעה ביכולת הצבאית או בסמלי שלטון. |
|
||||
|
||||
למה אתה חושב שהמותקפות (קרי מדינות המערב) יעברו לצידנו בטווח הרחוק? לדעתי זה עלול רק להיות קש אחד יותר מדי למעט הסובלנות שהמערב עוד מגלה. לטעמי תקיפה כזאת היא בעצם הימור נועז על כך שטראמפ ינצח בבחירות, ואם ההימור הזה ייכשל מצבה של ישראל יהיה באמת על הפנים. מה שכן, הסמוטריצ'ים ודומיהם עם מלחמת גוג ומגוג שהם מיייחלים לה כנראה ירוו הרבה נחת. |
|
||||
|
||||
לא חושב. המותקפות הן סעודיה והמפרציות. גם הם יכעסו עלינו בטווח הקצר, אבל אני חושב שמעבר לטווח הקצר, תקיפה איראנית על מדינות ערביות תפתח חשבון שיהיה קשה לסגור אותו. ברור שביידן-האריס לא יאהבו. כל מה שמעלה את מחיר הדלק בשנת בחירות הוא NO מבחינתם. ביידן קצת מקלקל את התאוריה על יחסי אימפריה ולקוחות. יחסית, ביידן סייע לישראל ככל יכולתו ובפרט שזו שנת בחירות. אבל בסה"כ הסיוע האמריקאי הוא סמלי. ישראל אפילו תקפה בתימן במקום סנטקום, כאשר מסיבה כלשהי הם לא רצו לעשות זאת. וזוהי התאוריה של יחסי אימפריום- לקוחות. האימפריה אינה מחפשת לקוחות כדי לסייע להם. אלא להיפך, כדי שהם יסייעו לה. הדרך לפעול במציאות הזאת מבלי להפוך לגרורה וקורבן, היא להבין שלפעמים צריך לפעול בניגוד לרצון הפטרון. השאלה הגדולה היא מתי. באשר למדינות אירופה, אנו חיים בתחתית אוקיינוס השקרים ודברי ההבל של הימין בישראל וקשה להתנער מן המושגים האבסורדיים שלהם. ישראל לא נלחמת עבור אפאחד. לאיראן, חזבאללה והחמאס אין שום אסטרטגיה לפעול כרגע נגד אירופה והאינטרס האירופאי הוא לא להרגיז אותם ולדחוק אותם לשת"פ עם רוסיה של פוטין. נראה לי שבהנהגות האירופאיות יש הרבה סימפטיה לישראל. מהלכים שפוגעים בישראל יוכשלו בסופו של דבר, אבל היחסים הרעועים בין ישראל ואירופה לא ישתנו בטווח הקרוב. גם לא עבור לפיד או גנץ. בכל מקרה, לפי הצהרות הרהב של ממלא המקום הזמני במשרד הביטחון, לישראל יש אופציות טובות לפגוע באיראן ולא במשק הנפט. ככל שהזמן חולף, אפילו האופציה של לא לעשות כלום ולהמשיך להלום בחזבאללה (בדיוק כפי שעשו הרוסים בקורסק), נראית יותר טוב. הנקודה היא שאילו היתה לישראל איסטרטגיה ארוכת טווח וזו היתה להפיל את שלטון האיאתולות באיראן, פגיעה משמעותית בייצוא הנפט האיראני היתה הצעד הנכון. ביידן והאריס יצטרכו לשכנע את בוחריהם שמחירי הבנזין אצל טראמפ לא יהיו זולים יותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |