 |
|
 |
||
|
||||
 |
אגב הרזיה, נתקלתי השנה מספר פעמים בתוצאה מחקרית מעניינת שמתיישבת עם הידע הקיים לפיו ספורט אינו מרזה. מדובר במחקר שלא חיפשתי עדיין את מקורו, ולפיו שריפת הקלוריות אינה מושפעת מסגנון החיים. כלומר, אתה יכול להתיש איילות כדי להניחן על שולחנך או לחילופין להשיג את כל ארוחותיך עתירות הקלוריות באמצעות שליחים של Wolt. בשני סגנונות חיים אלו, ידאג הגוף להביא את הגוף לקצב דומה של שריפת קלוריות. יש לכך כמובן הסברים אבולוציוניים, אבל מה שרואים בפועל הוא שבטלה פיזית מנתבת את הקלוריות העודפות לפעולות של המערכת החיסונית וההורמונלית. זה יכול להועיל לטווח הקצר, שכן הגוף מנצל את העודף התקציבי לטיפול בבעיות שהצטברו, אבל הופך הרסני בטווח הארוך עקב מה שנראה כמו תחזוקת יתר, ששומרת את הגוף במצב דלקתי תוך האצת מחלות ניווניות. אם לסכם את הנטען: פעילות גופנית אינה משנה את הקצב הכולל של שריפת הקלוריות, אבל היא גוזלת אותן מתהליכים ניווניים לטובת מערכות של שימור ובניה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. זה נהדר להרגעת תחושות האשמה. אבל האמת שאצלי כשאני עושה ספורט אני יורד במשקל, ומי שאשם שהוא חוזר זה אני כשנגמר לי הכוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן חשוב גם להגדיל את מסת השריר ולא לעסוק רק בשיפור סיבולת לב ריאה. מסת שריר גדולה יותר תמשיך לצרוך יותר קלוריות גם כשתפסיק לעשות ספורט, עד שהיא תחזור להתדלדל כמובן. כפועל יוצא- המשקל הוא לא חזות הכל כי הגדלת מסת שריר מעלה את המשקל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון אבל האפקט פחות משמעותי ממה שאנשים נוטים לחשוב (ידעתי פעם את המספרים אבל לא עוד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני צריך לזכור זה שאני כבר לא בן 18, ולכן ההשלכות של התנהגויות לא בריאות הרבה יותר רציניות. לדוגמה - בגיל 18 יכולתי לשתות 7 פחיות קולה ביום (כשני קרטונים בשבוע) ולא להשמין (גם עסקתי בעבודה פיזית). היום אני לא מעז להגיע לפחית ביום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ככה? כשאתה יורד במשקל זה בזכותך, כי אתה מתאמץ ועושה ספורט. כשאתה עולה בחזרה זה אשמת הספורט, שגמר לך את הכוח. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |