בתשובה לרק לדקה, 06/07/24 19:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שווה לבדוק את זה. ניסיתי, אבל זה דורש מאמץ נוסף. ספרד, יש לציין החלה לנקוט בצעדים נחרצים לצמצום התיירות בחלק מן הערים. אחת הסיבות לכך היא האמרת מחירי הדיור, אבל לא ברור תרומת התיירות לכך, במיוחד מאחר ובחלק גדול מן הערים המרכזיות בעולם זינקו מחירי הדיור בשנים האחרונות. אבל זו לא הסיבה היחידה. במדריד בכל אופן, לא נתקלנו במחאות נגד תיירים, ולמעשה גם לא ביותר מדי תיירים. זה כולל במוזיאונים מובילים וובחזיתותיהם המצודדות של משרדים ממשלתיים1. כן היו שם במידה מורגשת במשך כל הביקור להטב"ים מוחצנים מרחבי ספרד ואולי מעבר לזה, שהגיעו לאירועי הגאווה שערכה העיריה. בנושא הישראלי, למרות שהוזהרנו, דיברנו בעברית מבלי ללחוש, וכששאלו אותנו ענינו שאנחנו מישראל. נתקלנו רק בשיוויון נפש או באהדה, כולל מתיירים מוסלמים (כנראה) שפגשנו שהרעיפו עלינו אהבה. עניין אחר: אחת מאיתנו כויסה מתוך תיקה. הנזק היה קטן אבל עוגמת הנפש - תחושה של חוסר אונים אל מול רוע, היתה משמעותית. כדאי להיות מודע. 1 בראותי את הכיתוב על הבניין, תהיתי כיצד אם כך נראה מיניסטריון המלחמה שלהם... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני תושב צפון הארץ ובעבר בקרתי בחנויות ומסעדות ביישובים ערביים כדי ליהנות מן המחירים הנוחים יותר. התרשמתי שרוב רובם של התושבים שם אינם עוינים או זוממי רע. חדלתי מכך מפני שהבנתי שאין צורך שכל הכפר או היישוב ישנא יהודים. די בכך שיהיה אחד או אחדים כאלו. המגזר הימני-שמרני אוהב להגזים מאוד בסכנה עד כדי כיבוש של המערב ע''י המהגרים המוסלמים. אני מניח שהמציאות רחוקה מאפוקליפסת המהגרים והפליטים בנוסח טראמפ ולה פן. אבל במציאות יש די הרבה תושבים, מהגרים ופליטים מוסלמים בכל מקום במערב. ויש ביניהם לא מעטים השוטמים את ישראל ויהודים בכלל. הרעיון של לא להתבלט ולהצניע סממנים ישראליים הוא רעיון נכון. בכלל לא כדאי לבלוט כתייר באתרים מתויירים. יש שם ''בעלי מקצוע'' האורבים לתיירים ולא בהכרח ישראלים. טיול נעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאלו שאוהבים להסביר ש”אירופה אבודה” ושבקרוב יחולו בה חוקי השריעה וכנסיות יהפכו למסגדים, אני מזכיר שבאף מדינה מערב אירופית אין אחוז מוסלמים גדול כמו בישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה שישראל אבודה כבר ידוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הצדקה לגיטימית לזהירות, אבל צריך להזהר גם מזהירות שמבוססת רק על "הסיכון אינו אפס" כי אין לה גבולות, והיא לא מועילה כדי להפריד בין מה שכדאי ולא כדאי לעשות. תרומתי לדיווחים האישיים: אני לא מסתיר את המבטא או נמנע כששואלים מאיפה אני, פה בניו ג'רזי (בקמפוס ומחוצה), למרות שיש לי חרדה קלה תמיד כשאני מדבר עם ערבים, טורקים ובמיוחד סטודנטים אמריקאים, ואני לא מצליח להתנער ממנה. בינתיים כל התגובות שקיבלתי פנים מול פנים הן בין אדישות להתלהבות (ואולי הכי כיף - "איפה\מה זה ישראל?" מדי פעם). אני אוהב שמדי פעם יוצא לי לדבר על הבדלי תרבויות ותפיסת המציאות הישראלית, ואני חושב שיש ערך בזה שאנשים אחרים יכולים לדבר עם ישראלי ולעדכן את הייצוג שלהם בראש למשהו יותר מורכב. חוץ מזה, אני משווה ומוסיף מ"לא כדאי לבלוט כתייר באתרים מתויירים" ל"לא כדאי לתייר באתרים מתויירים". אולי לא עצה אוניברסלית, אבל אישית אני נהנה הרבה יותר לבלוט כתייר במקומות לא תיירותיים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |