בתשובה לשוקי שמאל, 02/07/24 10:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רוזוולט, שמקובל כאחד מגדולי נשיאי ארה"ב, היה חולה בשנותיו האחרונות. בוועידת יאלטה, חודש לפני מותו, הוא כבר גסס. יש שאומרים שסטאלין ניצל את מצבו הבריאותי הירוד של רוזוולט להגיע להישגים עבור בריה"מ למרות רוחו של צ'רצ'יל, מה שהוביל לשליטה הנרחבת של בריה"מ במזרח אירופה, למסך הברזל ולמלחמה הקרה. מאידך, יש עדויות שרוזוולט כבר היה חולה ב 1940, לפני שנבחר בפעם השלישית, ועדיין הוא הנהיג היטב את ארה"ב כמעט עד סוף מלח"ע. ותכלס, בוועידת פוטסדאם זה כבר היה טרומן שוויתר לסטאלין, והוא אולי יותר אחראי להתבססות "אימפריית הרשע" במדינות הלווין של רוסיה. אגב טרומן- כשרוזוולט התמודד בפעם הרביעית להיות מועמד מפלגתו מצבו כבר היה ידוע היטב במפלגתו, ולכן דחקו בו להחליף את סגנו וואלאס הליברלי מדי בטרומן המתון, למרות התמיכה הנרחבת שהיתה לוואלאס. טרומן אכן הפך לנשיא מספר חודשים אחרי שרוזוולט נבחר בפעם הרביעית. אני מכיר מילדות את התמונה המשולשת מועידת יאלטה והופתעתי לגלות שהקשיש החייכן במרכז היה רק בן 63 במותו. אבל אנחנו חיים בעולם אחר. מחלתו של FDR הוסתרה מהציבור במשך שנים, אבל היום אנחנו בעולם של נראות. מאז שקנדי ניצח את ניקסון בעימות הטלוויזיוני בזכות הנראות (מי שהאזין לעימות ברדיו נטה יותר לחשוב שניקסון ניצח) זה מה שקובע, ועל אחת כמה וכמה בעשור האחרון של אינסטגרם וטיק טוק. ובשורה התחתונה, מה שדי מייתר את הכברת מילותי הקודמות - ביידן הוא לא רוזוולט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואנקדוטה- יאלטה היא בחצי האי קרים. סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ושנינו בעלי עניין חריג בהיסטוריה, הרשה לי לדקדק בקוצי היודים. ללא בדיקה יסודית, הייתי אומר שאתה טועה בשתי נקודות. רוזבלט לא היה חולה אלא נכה. זה אכן קוצו של יוד מאחר ומצבו של פד"ר הלך והוחמר באופן הדרגתי במשך כל חייו. הייתי מתאר מצבו כך: פד"ר בצעירותו נדבק בשיתוק ילדים או בתסמונת גייאן-בארה ואבד כמעט מייד את היכולת להשתמש ברגליו. מאז חייו היו מאבק בנכות הרגליים אך לא חיים של חולה. מצבו הרפואי של פד"ר התדרדר ממש רק בראשית 1945. יש לנו על כך רשמים אישיים גם של צ'רצ'יל וגם של סטלין שהופתעו מהופעתו וחולשתו של פד"ר ביאלטה. בניגוד למה שכתבת, בועידת פוטסדאם שהיתה רק כחצי שנה לאחר יאלטה לאחר כניעת גרמניה, לא היו ויתורים חדשים לסטלין אלא אישור הסכמות יאלטה. יש הרבה ויכוח על מה שקרה ביאלטה. אינספק שמצבו הרפואי של רוזבלט ניכר. על מידת ההשפעה על ההסכמות הסופיות יש ספק גדול. צ'רצ'יל לאחר מותו של פד"ר ניסה להפיל את כל האחריות על חולשת פד"ר. אישית, אין לי ספק שזה לא נכון. א. חלק גדול מהסכמות יאלטה הוסכמו בשנה שלפני כן בשיחות מוסקבה בין צ'רצ'יל לסטלין, כאשר שליחו האישי של פד"ר השגריר הרימן אינו נוכח. ב. הסכמות יאלטה התבססו על טעויות איסטרטגיות של צ'רצ'יל ופד"ר ולא על מצבו האישי של פד"ר. רוזבלט פעל במטרה לערב את בריה"מ במלחמה ביפאן, כאשר בדיעבד אמו יודעים שהאינטרס האמריקני היה הפוך. צ'רצ'יל הזה מהרהורי לבו הקמה מחודשת של פדרציה אוסטרו-הונגרית כמשקל נגד לגרמניה ובריה"מ במז' אירופה. בפועל הפדרציה הזו היתה שכיב מרע עוד לפני פרוץ מלה"ע ה-1 ואוסטריה היתה במהלך מלה"ע השנייה חלק בלתי נפרד מגרמניה הגדולה. לסיכום אומר שיש מחלוקת כדולה מאד עד כמה השפיעה מחלתו של רוזבלט על תוצאות מדיניותו.לשם דוגמה אספר שפד"ר שנא את הגרמנים עוד מבחרותו אבל בפועל מדיניותו הושפעה בעיקר מסלידת האלקטורט ממלחמה נוספת באירופה. בעובדה לא היתה זו ארה"ב שהכריזה מלחמה על גרמניה אלא להיפך. אלמלא הכריז היטלר מלחמה על ארה"ב ללא שום צורך, קשה לדעת אם פד"ר היה מצליח לערב את ארה"ב במלחמה באירופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> אלמלא הכריז היטלר מלחמה על ארה"ב ללא שום צורך. המלחמה בין גרמניה לארה"ב הייתה דה פקטו וזאת בטרם הכרזתו של היטלר על מלחמה. הכרזתו של היטלר על מלחמה אישררה רק את המצב בפועל והיא התאימה לו מבחינה ציבורית לאור הצטרפותו למלחמה עם קולגה שמעולם לא נוצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי של הגדרה "טרומן המתון", שבמתינותו הרבה הטיל שתי פצצות אטום על יפן. אני רק מדמיין מה נשיא קיצוני יותר היה עושה1. 1 פחחח, כנראה אותו דבר, באותו זמן לא היו להם עוד פצצות כמדומני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 לא היו אחרות מוכנות כשהפילו את השתיים, אבל פס היצור היה כבר קיים. פצצה שלישית היתה מתוכננת כבר ל-19 לאוגוסט 1945, רק עשרה ימים אחרי השמנדריק. היתה להם היכולת ליצר שלוש פצצות נוספות כל חודש. Third_Shot [Wikipedia] יפן נכנעה ב-15 לחודש. נראה לי סביר להניח שהיו מפילים עוד, אם יפן לא היתה נכנעת מיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, קצב של כמה ימים לייצור פצצה בטכנולוגיה חדשה לחלוטין זה מאד מאד מרשים. ועוד כשנדרש חומר חדש לחלוטין (פלוטוניום). לא יאומן מה שמהנדסים ומדענים עשו בימים ההם. כשקוראים את זה, קצת לא ברור (וקצת מפחיד) למה זה לוקח למדינות בימינו כל כך הרבה זמן ומאמץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדור ההוא היה ונגמר. בדור הבא הם הצליחו לרסק חללית בגלל אטם הגומי שאיבד את גמישותו בבוקר קר מהרגיל בפלורידה. (פיינמן היה בלוס אלמוס) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכן לומר שמעבורת חלל היא בכל זאת מכונה הרבה יותר מורכבת מפצצה, בארבעה-חמישה סדרי גודל. כשאותה אמריקה התחילה לשלוח לווינים לחלל עשור ומשהו אחרי האיש השמן ההוא, לקח לה 21 שיגורים לא מוצלחים לפני שהצליחה לשים לווין קטן במסלול. ומצד שני, מה שסטיב בושמי אמר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |