|
||||
|
||||
בקריאה שנייה של השיר של גרוסמן, אני חושב שהחמרת איתו יתר על המידה. גרוסמן לא קרא לצאת לרחוב ולא הבטיח למפגינים דבר. באותה מידה אפשר לנחש שהוא קרא להתקוממות נוסח קניה. לעומת זאת הוא היטיב לתאר את רגש המצוקה ואת הרגשת הדחיפות וההזדמנות האחרונה. למרבה הצער, גרוסמן לא יהיה זה שיאמר לנו, מה צריך לעשות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |