 |
מן המקובלות כאן הוא שהמגיב יותר משהוא רוצה להגיב, רוצה לומר את שלו. במקרה זה יש בעיה שאנו יותר מדי מתרחקים ומדברים במישורים שאינם נחתכים.
אחד מעמודי התווך שניסיתי להציב הוא שאיני מתווכח או מחנך את החרדים. אני לא רוצה לכפות עליהם דבר. אני לא פותר את הבעיות של מדינת ישראל ולא מקים קנטונים.
הסיבה כפולה: אני לא חושב שהחרדים מתחשבים בדעתי ואני לא מזהה עצמי עם מדינת ישראל (יותר מן החרדים למשל).
אני רואה סיטואציה של סחטנות ופרוטקשן שבה המדינה סוחטת ממני כספים ומשתמשת בהם כדי לממן אירדנטה הפועלת נגד המדינה. אני רוצה לעשות ככל יכולתי להתנגד לסחיטה הזו.
מדוע אני חושב שהאסטרטגיה שלי היא בעלת סיכוי יותר משלך? משום שאני לא מנסה לכפות או להוציא מאחרים משהו. אני מנסה לשמור על מה שהוא שלי ומתנגד לניסיון לכפות עליי. אני רוצה שהממשלה תצטרך להתאמץ כדי לסחוט ממני מיסים. אני רוצה שיהיה צורך לכלוא אלפי משתמטים ומעלימי מס. כמו בכדורגל, בפוליטיקה השבטית של ישראל, שם המשחק הוא הגנה ולא התקפה.
הבעיה האמיתית של עמדתי היא השאלה המוסרית. האם אני רוצה להרעיב את ילדי החרדים בגלל טעויות של ממשלת ישראל? האמת היא שאני קצת עושה לי את המלאכה קלה. החרדים אינה קבוצה מונוליטית ואני לא באמת חושב שמדובר בקהילה טפילית מיסודה. ביום שתפסיק העברת המזומנים מן השבט שלי אל השבט שלהם, יהיה להם קשה וכואב מאד. אבל, אני לא חושב שילדיהם ירעבו ללחם ומים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש