בתשובה לשוקי שמאל, 07/03/24 20:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
״אני לא רואה שום אפשרות של שיח ומרחב משותף עם החרדים ולמען האמת, מי שרואה למה הם מחנכים את ילדיהם (התנשאות וטפילות), אין לי גם שום חשק להתווכח איתם.״ גם אני אדלג לסוף. כשלא יהיה לנו שום חשק להתווכח איתם, להתעניין מה קורה אצלהם, להאבק על הצורך להתערב בחינוך ילדיהם, לקרב חברים באותו ציבור לשוק העבודה או להמשיך להאבק על קיומה של מדינת ישראל כמדינת חוק בה כולם שווים בפני החוק, הפסדנו וישראל תפסיק להתקיים כמדינה. הנסיגה החד צדדית שלך אל תוך טריטוריה תרבותית/פוליטית באיזו ״מדינת תל אביב״ מטאפורית ובניית מכשול נגד מנהרות כדי להשאיר אותם מחוץ לחייך, לא באמת ישאיר אותם הרחק מחייך לאורך זמן. את הדיקטטורה של מנהיגי הציבור החרדי על החרדים צריך להחליש, לא לחזק. ״הטיעון שלך כלפיי הוא שכרגע אין גורם פוליטי שמייצג את הסנטימנט הזה.״ זה ממש לא היה הטיעון שלי. לגמרי סביר לתאר את הראוי בעיניך (גם אם אין מסגרת פוליטית שתצליח לקדם את הראוי בעיניך כרגע). קרא שוב את מה שכתבתי - הטיעון שלי היה ביקורת על המשפט ״זו התעקשות על עקרונות שאינה עומדת במבחן המציאות״ כאשר מה שאתה עצמך מציע הוא ״התעקשות על עקרונות שאינה עומדת במבחן המציאות״. לא אני זה שהיה לו בעיה עקרונית עם טיעונים עקרוניים או דיון על הראוי. בתגובתי אמרתי: 1) מה שאתה אומר הוא לא ראוי ולא אסטרטגיה מוצלחת. 2) מה שאתה אומר הוא לא יותר ריאלי או אפשרי ממה שאחרים אמרו שהוא ראוי, אלא יותר סביר שלהיפך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מן המקובלות כאן הוא שהמגיב יותר משהוא רוצה להגיב, רוצה לומר את שלו. במקרה זה יש בעיה שאנו יותר מדי מתרחקים ומדברים במישורים שאינם נחתכים. אחד מעמודי התווך שניסיתי להציב הוא שאיני מתווכח או מחנך את החרדים. אני לא רוצה לכפות עליהם דבר. אני לא פותר את הבעיות של מדינת ישראל ולא מקים קנטונים. הסיבה כפולה: אני לא חושב שהחרדים מתחשבים בדעתי ואני לא מזהה עצמי עם מדינת ישראל (יותר מן החרדים למשל). אני רואה סיטואציה של סחטנות ופרוטקשן שבה המדינה סוחטת ממני כספים ומשתמשת בהם כדי לממן אירדנטה הפועלת נגד המדינה. אני רוצה לעשות ככל יכולתי להתנגד לסחיטה הזו. מדוע אני חושב שהאסטרטגיה שלי היא בעלת סיכוי יותר משלך? משום שאני לא מנסה לכפות או להוציא מאחרים משהו. אני מנסה לשמור על מה שהוא שלי ומתנגד לניסיון לכפות עליי. אני רוצה שהממשלה תצטרך להתאמץ כדי לסחוט ממני מיסים. אני רוצה שיהיה צורך לכלוא אלפי משתמטים ומעלימי מס. כמו בכדורגל, בפוליטיקה השבטית של ישראל, שם המשחק הוא הגנה ולא התקפה. הבעיה האמיתית של עמדתי היא השאלה המוסרית. האם אני רוצה להרעיב את ילדי החרדים בגלל טעויות של ממשלת ישראל? האמת היא שאני קצת עושה לי את המלאכה קלה. החרדים אינה קבוצה מונוליטית ואני לא באמת חושב שמדובר בקהילה טפילית מיסודה. ביום שתפסיק העברת המזומנים מן השבט שלי אל השבט שלהם, יהיה להם קשה וכואב מאד. אבל, אני לא חושב שילדיהם ירעבו ללחם ומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אוסף של בעיות אמיתיות בעמדתך. במישור המוסרי, אבל לא רק. אתה אומר את עמדתך ואני אומר את עמדתי על עמדתך. לא הבנתי מה הבעיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״כמו בכדורגל, בפוליטיקה השבטית של ישראל, שם המשחק הוא הגנה ולא התקפה.״ כבר הבנתי שזאת עמדתך. אני לא מסכים. אני טוען שמי שמשחק בונקר, הוא הצד שיפסיד במשחק. אנחנו צריכים לשחק התקפי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |