|
||||
|
||||
לא יודע, זה נשמע לי כמו הצלחה אבולוציונית מסחררת של הפרות, זה שמספרן גדול בהרבה מזה של התאויים. הדינוזאורים היו קונים את העסקה הזו בשנייה. ומה זה 'היונקים שאנחנו אוכלים' - אלף זה מטעה, כי לולא היינו חולבים אותם כנראה היינו מגדלים הרבה פחות (כבר סיפרתי כאן על הנתון המפתיע שהאדם הממוצע אוכל מספר חד ספרתי קטן של פרות לאורך כל חייו), ובית - גם את הזברות אוכלים בסוף, מה זה משנה? לו הצ'יטות היו הזן השליט, ומספר הזברות היה גדל פי עשר מזה של היום, זה היה נראה לך בעייה מצד הזברות? |
|
||||
|
||||
לפונז, גם התרבות תאים בדוד בבית חרושת יכולה להיחשב "הצלחה" גנטית, והגנים בדוד אולי מברכים על מזלם הטוב. זה נראה לקחת את רעיון ההצלחה הגנטית רחוק מדי. יתכן שאדם אוכל "פרה אחת" וירטואלית כל חייו, אבל זו לא אותה פרה או עגל. תעשיית החלב היא שלב ביניים של הפרות בדרך לתעשיית הבשר, אז כנראה הפסקה של צריכת חלב לא הייתה משנה הרבה את המספרים. מה פירוש הנימוק "אז מה זה משנה"? |
|
||||
|
||||
החלב איננו שלב ביניים, כי ללא הפקת חלב היתה האנושות צריכה הרבה פחות פרות עבור מזון (הרבה - כנראה פקטור 3 לפחות). אני אגב לא בעד צריכת חלב, אבל לי זה קל - אני רגיש ללקטוז. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |