|
אני לא יודע עם מי אתה מתווכח ועל מה. בשום שלב לא כתבתי שמה שיקרה במזרח התיכון לא תלוי (גם) במה שאנחנו נעשה.
הכרה במה שיש במציאות ואיך שהמציאות עובדת זה לא ייאוש. הדעות שלי לא כוללות בכלל ייאוש או הטענה שלא צריך לעשות שום דבר.
שאלות רטוריות כמו ״לא גרוע מספיק מה שהיה כאן ב-7.10?״ זו שאלה של ילדים קטנים. מה הקשר בין המציאות לבין מונח כמו ״מספיק״? מה זה אומר ״מספיק גרוע״? אם אתה מרגיש שהיה לך ״מספיק״ רע, אז המציאות מחויבת לדאוג שלא יהיה לך יותר רע? כי מה, יש איזה מנהל עליון שדואג שתסבול, אבל יש בו בכל זאת איזו תחושה פנימית של מידתיות והוא דואג לא להגזים? ברור שיכול להיות גרוע יותר מה-7.10. כאילו דה?!
אף אחד לא מיואש. יש המון נקודות אור. כל הפתיל הזה נולד רק מביקורת על ההנחה שהרש"פ תשתנה לטובה כשאבו מאזן ימות ולא ברור לי מאיפה הבאת את זה מעבר למשאלת לב. המציאות ברחוב הפלסטיני לא תומכת בתחזית המשונה הזאת. גם את הטענה שאנשים לא יעשו משהו (ממניעים אידיאולוגיים או אחרים) שיפגע באינטרסים שלהם / ירע את מצבם זו טענה שאין לי מושג מאיפה היא מגיעה (ולדעתי היא מנותקת לחלוטין מאיך שקוף האדם הפסיכי המכונה הומו ספיאנס מתנהג והתנהג לאורך ההיסטוריה שלו).
|
|