בתשובה לאביב, 28/01/24 12:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כאוס הוא לא תוכנית, ומן הסתם, כל דבר, לא רק במזה"ת, אלא בעולמנו, תלוי בתגובות. אם הגעתי למצב כפאי בשחמט והמתמודד פתאום בורח מהאולם החוצה, אז ניצחתי. לא בשונה משאר המגיבים ששוחחתי איתם כאן, המשפט האחרון שלך מצביע גם הוא על ייאוש. אני שואל באמת ובתמים, האם כולם עד כדי כך מיואשים? שום נקודת אור? גם אצלי יש מנגנון הגנה שאומר שהכל חרא, כדי לקוות שמכאן ישתפר. אבל אפילו בהודעה הזו אתה כותב שיהיה חייב להיות הרבה יותר גרוע. לא גרוע מספיק מה שהיה כאן ב7.10?? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע עם מי אתה מתווכח ועל מה. בשום שלב לא כתבתי שמה שיקרה במזרח התיכון לא תלוי (גם) במה שאנחנו נעשה. הכרה במה שיש במציאות ואיך שהמציאות עובדת זה לא ייאוש. הדעות שלי לא כוללות בכלל ייאוש או הטענה שלא צריך לעשות שום דבר. שאלות רטוריות כמו ״לא גרוע מספיק מה שהיה כאן ב-7.10?״ זו שאלה של ילדים קטנים. מה הקשר בין המציאות לבין מונח כמו ״מספיק״? מה זה אומר ״מספיק גרוע״? אם אתה מרגיש שהיה לך ״מספיק״ רע, אז המציאות מחויבת לדאוג שלא יהיה לך יותר רע? כי מה, יש איזה מנהל עליון שדואג שתסבול, אבל יש בו בכל זאת איזו תחושה פנימית של מידתיות והוא דואג לא להגזים? ברור שיכול להיות גרוע יותר מה-7.10. כאילו דה?! אף אחד לא מיואש. יש המון נקודות אור. כל הפתיל הזה נולד רק מביקורת על ההנחה שהרש"פ תשתנה לטובה כשאבו מאזן ימות ולא ברור לי מאיפה הבאת את זה מעבר למשאלת לב. המציאות ברחוב הפלסטיני לא תומכת בתחזית המשונה הזאת. גם את הטענה שאנשים לא יעשו משהו (ממניעים אידיאולוגיים או אחרים) שיפגע באינטרסים שלהם / ירע את מצבם זו טענה שאין לי מושג מאיפה היא מגיעה (ולדעתי היא מנותקת לחלוטין מאיך שקוף האדם הפסיכי המכונה הומו ספיאנס מתנהג והתנהג לאורך ההיסטוריה שלו). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |