בתשובה לשוקי שמאל, 19/01/24 16:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית ברצוני להתנצל על שגיאה שגיליתי רק עכשיו בזיכרוני שבגללה פרט מסוים מדבריי לא הובן נכון. משום מה (וזה די מוזר) זכרתי בטעות ש"רעי איוב" נקראו "מרעי איוב" במקור. אבל כשחיפשתי עכשיו במקור גיליתי שהרעים היו אכן פשוט רעים ולא מרעים. כשהשתמשתי במילה "מרעים" לא התכוונתי לשום דבר רע אלא לשותפים לדעה בלבד. מה שאני טוען שאותה קבוצה של "רעים" (ולא מרעים) העריכה בפרקי זמן מסוימים במהלך המלחמה שהיא עומדת להסתיים וטעו, ולדעתי הם גם רצו בכך שתסתיים וקראו לסיומה. גם נחום ברנע וגם שלי יחימוביץ קוראים היום בפירוש לסיום המלחמה ולהשלים עם הפסד. זו דעה, ואין לי שום הוכחה נחרצת שהמלצתם אינה הדרך הנכונה, אלא שאני חושב שצריך להמשיך במלחמה עד להבסת החמאס ובמיוחד עד השתלטות מלאה על השטח גם אם הדבר יערך זמן רב. איני מבין כלל מה הקשר כאן לרעל. פשוט מציגים את עמדתם ומתווכחים עמה. מה שאומר אייזנקוט לפי מה שאתה מספר "הדרך היחידה לשחרר את החטופים זו עסקה וכל השאר זה לוקשים", ייתכן מאד שזה נכון. אבל השאלה היא גם אם זה נכון כיצד עלינו לפעול בימים שבהם גורל כולנו לא ברור. אכן ישנה סכנה שצריך להיות מודעים לה שאם נמשיך ליעד המוצהר החמאס ירצח את כל החטופים. בשבעה באוקטובר הוא רצח למעלה מאלף ואין לו בעיה להוסיף עוד מאה ושלושים. אני חושב שהאיטיות בלחימה בתוך חאן יונס נובעת בעיקר מכך שהצבא מבין זאת ומנסה ככל יכולתו שזה לא יקרה. וצריך להבין עוד משהו חשוב. אין וויכוח על כך שהחמאס רוצה בהפסקת הלחימה. הרי הוא מתנה אפילו מו"מ על החזרת בהפסקת הלחימה. כמו כן די סביר שבשבתו בתוך המנהרות שלו כשבחוץ מסתובבים טנקים שלנו, הוא נמצא במצב די לחוץ, ובמלחמות ישנן נקודות שבירה. איך יכולות הדעות של אותם רעים להשפיע על נקודת השבירה של מנהיגי החמאס ובכך על אופן סיום הלחימה? הרי אין ספק שיחיא סנואר קורא הכול. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איך איטיות הפעולות וזהירות אמורות למנוע את רציחת החטופים, במקרה בו לא מתכוונים להגיע להסכם עם סנוואר והכוונה היא לנצח אותו? (אני מניח ש) יחיא סנוואר יושב באיזה חלל מתחת לאדמה ובסביבתו הקרובה לא מעט חטופים, בהם הוא משתמש כעוד שכבה של מגן אנושי. אם וכאשר ידעו איפה הוא נמצא זה משאיר שתי ברירות - לתפוס/להרוג את יחיא סנוואר במחיר חיי החטופים (החלטה לרצוח חטופים זה תהליך שלוקח שניות ונראה לי שאין אפילו צורך בהחלטה/פקודה אלא ניתנה הוראה מראש לרצוח במקרה של פעולת צה״ל במתחם) או להגיע לעיסקה עם יחיא סנוואר. אני לא מבין את המנגנון ואיך אופציה שלישית שיש בה ״איטיות של פעולות״ אמורה לתת לנו גם את סינוואר וגם את החטופים סביבו. מה הרעיון פה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה כבר שחרור בכוח של אחת החטופות ובאנטבה שוחררו רבים. אבל אני מסכים שהסיכוי לכך בנתונים של היום די קטן. אני מניח שהצבא שנמצא שם יודע יותר טוב משנינו מה שקורה שם. מכל מקום מנגנון הצלחת שחרור שאני חושב עליו הוא הגברת הלחץ על ההנהגה והגעה לנקודה שבה הם יסכימו להסכם סביר, שלא יכריח אותנו לסיים את הלחימה. וכפי שאמרתי קודם פרסום מאמרים כמו זה של שלי יחימוביץ לא תורם להצלחתנו. אם שואפים לסיום כזה האיטיות די מובנת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באנטבה היה הנתניהו שהיה מוכן להקריב את חייו כדי לשחרר את החטופים. היום אנחנו עם הנתניהו שמוכן להקריב אלפי אזרחים וחיילים, וגם מאות חטופים, רק כדי לשמור על כסאו המרופד ושלמות הקואליציה שלו. ואידך זיל גמור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 752496 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כל מה שהיה לך לתקן בתגובתי זה שיוני "סיכן" את חייו ולא "הקריב", ועם כל השאר אתה מסכים - דיינו. _______ מישהו אחר יכול היה לתמוה כמה רחוק הגענו אם הסנגוריה על בנימין נתניהו נוקטת בעמדה "נו, וגם יוני לא היה כזה גיבור". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. מה שכתבתי הוא שכל האנשים שהוזכרו בתגובתי היו גיבורים משום שמי שמסכן את חייו למען המדינה הוא גיבור. אני בטוח שמיותר להסביר לך זאת, כי הבנת את כוונתי זו גם ללא ההסבר, ולכן תמוה בעיני מאד הצורך שלך לצאת עם תגובה מוזרה כזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מצליח להבין איך זה יעבוד, הגברת את הלחץ - הצלחת להקיף את מקום המסתור של סנוואר ושלושת החטופים האחרונים עם 20 טנקים. יש לו דילמה, או להכנע לשחרר את החטופים בעודם בחיים ולתת לצה"ל להרוג אותו, או להרוג את החטופים ולנסות להרוג כמה שיותר חיילים ברגעיו האחרונים. מישהו באמת חושב שזה הרגע בו הוא יחליט לעשות לעשות את הדבר הנכון ולהקריב את חייו להצלת חייהם של ישראלים?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שאיני חושב על עסקה שבה נקבל את החטופים ותמורת זה נהרוג את הנהגת חמאס. אני מתכוון לעסקה שבה יינתנו להם חייהם (עד להודעה חדשה) והם יוגלו מרצועת עזה. ישנה איזו קצינת מודיעין לשעבר בשבס (בטי להט), שהכירה את סינואר בהיותו בכלא וטוענת כל הזמן שמדובר בפחדן שחייו מאד חשובים לו. איני יודע עד כמה מה שאולי היה נכון אז נכון היום. אני בוודאי הייתי מסכים לעסקה שבה הנהגת חמס תצא לגולה ללא פגע1 תמורת החזרת כל החטופים בחיים. ואם אני מסכים, אני מניח שרובנו ככולנו מסכימים. אז אולי אפשר על ידי לחץ להגיע למצב שבו יתאפשר הסכם כזה. זכור שאנחנו מקלידים כאן בשלווה בתנאים מאד משופרים, ואילו סינואר מן הסתם לא ראה אור שמש זמן רב, וממש לא ייתכן שהוא נשאר חזק מבחינה רגשית כל הזמן בתנאים אלה. לנו ממקומנו קשה בכלל לתאר מצב כזה. בגלל זה, כפי שכבר אמרתי, אני גם חושב שפרסום רעיונותיהם של ברנע ו"רעיו" מאד מזיקים. 1 אמרתי מספר פעמים שמה שחשוב לדעתי הוא השתלטות על השטח, ופגיעה בהנהגת חמס לא צריכה להיות המטרה העליונה, אלא רק אמצעי לשבירת חמאס כדי שאפשר יהיה להשתלט על השטח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם הלוגיקה שלך, אבל מה עושים עם זה חוץ מלצקצק? אני מוכן להלחם על זכותו של ברנע להשמיע את דעתו גם אם היא מזיקה. אחרת על מה אנחנו נלחמים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא קורא לתפוס את ברנע ויחימוביץ ולשימם במנהרה חמאסית. בסך הכול אני שומר על זכותי להשמיע את דעתי ולומר שהפרסומים שלהם עלולים לפגוע בנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכותך וזכותנו להצביע על דעתך ולהראות מה פגום בה. האויב הג׳יהאדיסטי משתמש במה שכותבים בעיתוני ישראל מימין ומשמאל. לא כדאי להתרגש מהעובדה הזאת. ככה זה כשאירגון טירור איסלאמיסטי מנהל אינטראקציה עם חברה דמוקרטית. סה לה וי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם מסכים עם זה שסינוואר קורא את הדברים ומחכך את ידיו (למרות שהחיים הם לא סרט הוליוודי זה לא יהיה לגמרי מופרך אם יש שם לכל הפחות איזה חיוך ציני אם לא צחקוק מרושע). אבל זו האשמה די מטופשת/לא הוגנת כלפי כותבי המאמרים הללו משום שסינוואר קורא גם את המאמרים של אנשים איתם דב לגמרי מסכים (חייבים לכבוש את הרצועה, צה״ל ימשיך עד הסוף ובכל הכוח, אין להכניס סיוע הומניטרי וכו׳) או כאלה עם עמדות אפילו לוחמניות-עד-רמת-צעקת-אני-ספרטה יותר מאלה של דב (צריך לשטח את עזה, להרוג בלי חשבון או אפילו להפיל פצצת אטום קטנה) וגם כשהוא קורא מאמרים שכאלה סינוואר מחכך את ידיו בהנאה ומעודד מהתוצאות זורעות הכאוס של מעשיו. האיש הוא טירוריסט פסיכופט וסוכן כאוס. לא גנרל בצבא או מנהיג שאכפת לו מגורל העזתים. המחשבה הזאת שאם כל העתונות הישראלית היתה מגויסת לדעתו של דב (או דעה אחידה כלשהי) - שזה מה שהיה מרתיע אויבים מהסוג הג׳יהאדיסטי1 היא מחשבה שאין שום סימן במציאות שתומך בה. ישראל היא מדינה דמוקרטית ובמדינה דמוקרטית טוב ונכון שיש דיון על מה כדאי לעשות. אירגונים ג׳יהאדיסטיים/קולקטיביסטיים/פשיסטיים כמו החמאס תמיד יצביעו על דיון פנימי שיתרחש בישראל ויפרשו כל אי הסכמה כחולשה. אנחנו צריכים להמשיך להתנהל כמו חברה דמוקרטית (כי זה הכוח שלנו ולא חולשה) ולא להתרגש מהפרשנות (הלא נכונה) שיש לאירגונים כאלה לגבי המציאות של החברה שלנו. אני לא מאמין שהביקורת של דב ושל חבר "רעיו" על מה שכותבים אנשים כמו נחום ברנע וחבר ״רעיו״ היא ביקורת שמגיעה באמת ממקום בו הם מאמינים שמה שהאנשים הללו כותבים מעודד את האויב. הביקורת שלהם מגיעה ממקום אחר לחלוטין והיא הרצון לסמן את האנשים שלא מסכימים איתם מבחינה פוליטית כגייס חמישי ולכן כלא לגיטימיים (בטח שלא בזמן מלחמה). מנקודת מבטי (קיצוני יותר אפילו מדב - אני חושב שאסור לישראל לנהל משא ומתן עם ארגון החמאס), ההבדל בין דעתו של דב לבין דעתו של נחום ברנע בנושא זה הוא לא יותר מניואנס (איזו עיסקה). יש מקום לנהל ויכוח בנושא בלי לסמן זה את זה כגייס חמישי או לסמן זה את זה כאידיאולוגים בשירות האויב. זה מהלך, איך להגיד בעדינות, שאין לו מקום בשיח פוליטי תקין. לאף אחד מאיתנו אין מונופול על האמת. ____________ 1 צורת החשיבה והלחימה שלהם היא לא מכוונת תוצאות אלא מכוונת כוונות. אביר השחור של מונטי פייטון סטייל. משהו שישראלים גם מימין וגם משמאל צריכים להבין הוא זה - החמאס, מנקודת מבטו של החמאס, ינצח את המלחמה הזאת (בעיני עצמו) בכל התסריטים האפשריים. לכן, כדאי לנתח את המציאות רק על פי מה כדאי ומה עדיף לאנשים (בעיקר לנו) בלי קשר לאיך יפרש זאת החמאס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתברר שגם המציאות לא מצליחה להבין איך זה יעבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. תודה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |