 |
אני גם מסכים עם זה שסינוואר קורא את הדברים ומחכך את ידיו (למרות שהחיים הם לא סרט הוליוודי זה לא יהיה לגמרי מופרך אם יש שם לכל הפחות איזה חיוך ציני אם לא צחקוק מרושע). אבל זו האשמה די מטופשת/לא הוגנת כלפי כותבי המאמרים הללו משום שסינוואר קורא גם את המאמרים של אנשים איתם דב לגמרי מסכים (חייבים לכבוש את הרצועה, צה״ל ימשיך עד הסוף ובכל הכוח, אין להכניס סיוע הומניטרי וכו׳) או כאלה עם עמדות אפילו לוחמניות-עד-רמת-צעקת-אני-ספרטה יותר מאלה של דב (צריך לשטח את עזה, להרוג בלי חשבון או אפילו להפיל פצצת אטום קטנה) וגם כשהוא קורא מאמרים שכאלה סינוואר מחכך את ידיו בהנאה ומעודד מהתוצאות זורעות הכאוס של מעשיו.
האיש הוא טירוריסט פסיכופט וסוכן כאוס. לא גנרל בצבא או מנהיג שאכפת לו מגורל העזתים. המחשבה הזאת שאם כל העתונות הישראלית היתה מגויסת לדעתו של דב (או דעה אחידה כלשהי) - שזה מה שהיה מרתיע אויבים מהסוג הג׳יהאדיסטי1 היא מחשבה שאין שום סימן במציאות שתומך בה.
ישראל היא מדינה דמוקרטית ובמדינה דמוקרטית טוב ונכון שיש דיון על מה כדאי לעשות. אירגונים ג׳יהאדיסטיים/קולקטיביסטיים/פשיסטיים כמו החמאס תמיד יצביעו על דיון פנימי שיתרחש בישראל ויפרשו כל אי הסכמה כחולשה. אנחנו צריכים להמשיך להתנהל כמו חברה דמוקרטית (כי זה הכוח שלנו ולא חולשה) ולא להתרגש מהפרשנות (הלא נכונה) שיש לאירגונים כאלה לגבי המציאות של החברה שלנו.
אני לא מאמין שהביקורת של דב ושל חבר "רעיו" על מה שכותבים אנשים כמו נחום ברנע וחבר ״רעיו״ היא ביקורת שמגיעה באמת ממקום בו הם מאמינים שמה שהאנשים הללו כותבים מעודד את האויב. הביקורת שלהם מגיעה ממקום אחר לחלוטין והיא הרצון לסמן את האנשים שלא מסכימים איתם מבחינה פוליטית כגייס חמישי ולכן כלא לגיטימיים (בטח שלא בזמן מלחמה). מנקודת מבטי (קיצוני יותר אפילו מדב - אני חושב שאסור לישראל לנהל משא ומתן עם ארגון החמאס), ההבדל בין דעתו של דב לבין דעתו של נחום ברנע בנושא זה הוא לא יותר מניואנס (איזו עיסקה). יש מקום לנהל ויכוח בנושא בלי לסמן זה את זה כגייס חמישי או לסמן זה את זה כאידיאולוגים בשירות האויב. זה מהלך, איך להגיד בעדינות, שאין לו מקום בשיח פוליטי תקין. לאף אחד מאיתנו אין מונופול על האמת.
____________
1 צורת החשיבה והלחימה שלהם היא לא מכוונת תוצאות אלא מכוונת כוונות. אביר השחור של מונטי פייטון סטייל. משהו שישראלים גם מימין וגם משמאל צריכים להבין הוא זה - החמאס, מנקודת מבטו של החמאס, ינצח את המלחמה הזאת (בעיני עצמו) בכל התסריטים האפשריים. לכן, כדאי לנתח את המציאות רק על פי מה כדאי ומה עדיף לאנשים (בעיקר לנו) בלי קשר לאיך יפרש זאת החמאס.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש