 |
|
 |
||
|
||||
 |
אהלן לכולם, להלן ניסיון נוסף לעורר דיון בנושאים שאינם בקונצנזוס בדיון הציבורי בישראל. אשמח לדיון פורה ולא אלים. נניח ומחר בבוקר קמה ממשלת קנדה ומחליטה כי היא מכריזה מלחמה על ארצות הברית. הצבא הקנדי כבר ערוך בגבול (הארוך מאוד) ומתחיל לירות טילים לעבר ערי הגבול האמריקאיות. אנשי מחוז אונטריו משתמשים במנהרות שחפרו כדי להגיע לערים מרכזיות בארה"ב ולקחת בני ערובה ולוחמי נובה סקוטיה מתחילים במתקפה ימית על החוף המזרחי של ארה"ב. מה, לדעתכם, יקרה יום למחרת? טוב, זו כנראה שאלה רטורית לכולם. נדמה לי שכאן אין מחלוקת. אבל מה שיותר מעניין זה: מה קרה ביום שלפני? למה קנדה פתחה במלחמה? הנחה ראשונה: מדובר בארגון טרור אינואיטי שהשתלט על קנדה ומעוניין בעימות מזוין למען השגת מטרותיו. הנחה שניה: קנדה מעוניינת להרחיב את שטחה הקטנטן, להשתלט על משאבים ולהגדיל את עוצמתה הגיאופוליטית. הנחה שלישית: קנדה מגיבה כך עקב מתקפה מוקדמת מצד ארה"ב, כלכלית, דיפלומטית, צבאית או אחרת. אחת משלוש ההנחות האלו היא (אולי) סיבה לגיטימית להכריז מלחמה ולפתוח בעימות מזוין. שתי סיבות אחרות כמובן שלא. פשוט תלכו עם תחושת הבטן שלכם ותחשבו מה ההנחה שנראית לכם לגיטימית. קחו את כל הסיטואציה הזו ותשוו אותה למצב במדינת ישראל. יש שוני הכרחי, כמובן: רצועת עזה אינה מדינה, כיבוש, רש"פ, אנטישמיות, כל מה שאנחנו מכירים ושומעים. עכשיו דמיינו שמחר בבוקר יש הסכם שלום ורצועת עזה הופכת להיות מדינה. עם יו"ש או בלי יו"ש, עם נמל או בלי נמל, עם ירושלים או בלי, יש מדינה, יש גבולות, יש צבא, יש דרכונים ויש ראש ממשלה ובחירות דמוקרטיות. התהליך יקח כנראה כמה שנים ולא "מחר בבוקר", כמובן. ואז, בוקר אחר לאחר מספר שנים שאותה מדינה חיה בשלום וברווחה כלכלית, היא מחליטה להכריז מלחמה על ישראל. אותו תרחיש בדיוק כפי שתיארתי מעלה, במקרה של קנדה-ארה"ב. שאלות לדיון: האם אחת מההנחות מעלה יהיו לגיטימיות במקרה של מדינת עזה? כיצד ישראל צריכה לנהוג ביום למחרת? מה עליה לעשות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא מבין לאילו פואנטות אפשריות אתה חותר, ואני אפילו לא ממש מבין את השאלות. אנסה לעזור בלענות בכל זאת. 1. למיטב הבנתי, במערכת היחסים הבינ"ל היום, שום מלחמה יזומה לא תיחשב מוצדקת אלא אם היא כדי לעצור פעולה אלימה מהצד השני (ולצורך העניין מצור כלכלי הוא אלימות), או כדי לעצור פעולה אלימה בתוך הצד השני (מלחמת אזרחים, הפרת זכויות אדם). אבל המצאתי את הכלל הזה עכשיו, אני לא יודע אם הוא מקובל ואשמח לדעת. זה נראה לי גם נכון מוסרית. 2. כיצד על ישראל לנהוג ביום למחרת? כמו שהיה עלינו לנהוג ב-8 באוקטובר. (אתם יודעים מה יבוא עכשיו, נכון? איך היה עלינו לנהוג ב-8 באוקטובר? כמו שהיה עלינו לנהוג כשהתחילו לירות עלינו רקטות. איך היה עלינו לנהוג...? X שנה, לך תזכור.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמוסכם בינלאומית שמדינות הן סוברייניות. על כן הן גם סוברייניות לפתוח במלחמה על כל מה שבזין שלהן. האו''ם יכול לגנות עד שתצא נשמתו, אבל הוא לא יבטל למשל את החברות של עיראק באו''ם רק כי החליטה לכבוש את כווית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, אין משטרה בינלאומית - אבל אתה בדיוק מחזק את תגובתי, עם זה שהאו"ם מגנה. למה הוא מגנה? כי זה נחשב לא לגיטימי, הלא כך? האם ייתכן מצב שמדינה פותחת במלחמה "בלי סיבה" (לפי הפירוט בתגובתי הקודמת) והאו"ם לא מגנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מגנה אם יש קואליציה בינלאומית מספיק חזקה שאומרת שהמדינה לא פעלה כראוי. בגלל זה חטפנו גינויים על ימין ועל שמאל כאשר היתה באו"ם קואליציה נגדנו. אבל כאשר ההוטו עשו רצח עם בטוטסי: (מתוך רצח העם ברואנדה [ויקיפדיה]) "קיים הבדל בין המניעים של ארצות הברית לאי-התערבות לעומת סין ורוסיה. ארצות הברית ניסתה ככל יכולתה להשפיע על מועצת הביטחון של האו"ם כדי שלא יגדירו את הנעשה ברואנדה "רצח עם" מכיוון שהחלטה שכזו הייתה מחייבת אותה לשלוח כוח צבאי לרואנדה. צרפת, סין ורוסיה התנגדו להתערב במה שנתפס כ"עניינים פנימיים" של רואנדה, בעיניהן המתרחש ברואנדה היה תוצאה של מלחמת אזרחים ולא יותר. רק בלגיה ביקשה להרחיב את המנדט של כוח האו"ם ברואנדה, אולם לאחר הרצח של עשרת החיילים הבלגיים שהגנו על ראש ממשלת רואנדה בראשית אפריל, החליטה בלגיה להפסיק את השתתפותה בכוח האו"ם. בעקבות זאת נסוגו הכוחות הבלגיים מבית ספר טכני שבו הסתתרו 2,000 פליטים. לאחר עזיבת החיילים הבלגים, נכנסו אנשי המיליציות לבית הספר וטבחו בפליטים, ובהם מאות ילדים. לאחר ארבעה ימים החליטה מועצת הביטחון של האו"ם לצמצם את כוח האו"ם ברואנדה ל-260 איש מקנדה, גאנה והולנד. כוח האו"ם התרכז באזורים מוגנים יחסית ולזכותו נזקפת הצלתם של כ-20 אלף בני טוטסי. נציג רואנדה במועצת הביטחון של האו"ם אמר אז שהטענות על רצח עם מוגזמות ושממשלתו עושה ככל יכולתה להפסיק את האלימות. לבסוף, ב-29 באפריל 1994 הודה האו"ם ש"ייתכן שברואנדה בוצעו מעשים של רצח עם". על פי הערכות של הצלב האדום, כ-500 אלף רואנדים כבר נרצחו עד אז. האו"ם הסכים לשלוח לרואנדה 5,500 חיילים, רובם ממדינות אפריקה. אולם הצבת הכוחות התעכבה בגלל ויכוחים על מימונם. כך למשל, ארצות הברית דרשה שהאו"ם יממן את הטסתם של נגמ"שים לרואנדה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רואנדה היא מקרה שבו מדינות נדרשו להתערב בענייניה הפרטיים של מדינה אחרת. כאן זה לא בדיוק עניינים פרטיים (גם לפי ישראל). כמוכן בינתיים לא דורשים מהן לשלוח כוחות. אם כבר, מעניין יותר להשוות למלחמת האזרחים בסוריה שהייתה על מספיק לא נידחת כדי להיות על הרדאר (להבדיל ממלחמות האזרחים בסודאן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי סדאם כווית היתה עניין פנימי ולפי פוטין קרים. נגד סדאם הקימו קואליציה בינלאומית מרשימה, אבל לא נגד פוטין. עניין של כח יחסי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז הקמת ה-UNHRC (מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם) בשנת 2006, מעל 45% מההחלטות שהעבירה המועצה נגד מדינות ספציפיות היו נגד מדינת ישראל. הכל משיקולים לחלוטין ענייניים ועפ״י החוק הבינלאומי בלבד. אין שום שיקול אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 713920 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת ש"מעל 45% מההחלטות שהעבירה המועצה נגד מדינות ספציפיות היו נגד מדינת ישראל", ואחר כך ציינת ש"הכל משיקולים לחלוטין ענייניים ועפ״י החוק הבינלאומי בלבד", כאילו הגוף הזה חסר פניות ואין בהחלטותיו שום בעיה. האם הייתה החלטה של הגוף הזה כנגד פוטין ואסד שהפציצו אוכלוסייה אזרחית בסוריה גם תוך שימוש בנשק כמי, וגרשו מסורי עשרות אלפים? האם הייתה החלטה כנגד סין המחזיקה אזרחים במחנות ריכוז? האם הייתה החלטה כנגד איראן זו שמענה ואף ממיתה נשים בגלל שאינן לובשות חיג'אב? אני מקווה שהבנת עכשיו את הקשר למה שסיפר דרשוביץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני, אביב דיבר בלשון סגי נהור כשהוא אמר ''שיקולים ענייניים בלבד ועל פי החוק הבינלאומי בלבד, אין שום שיקול אחר''.... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי אחות וגם אם היתה לי, בניגוד למה שסביר להניח שהיית אומר עליה, היא לא קוראת את ״הארץ״. טעית בכוונתי. כתבתי בלשון סגי נהור. האום הוא לדעתי גוף לא פחות מאשר מתועב ואני לא כותב כל מה שאני חושב עליו כדי לא להשחיר את דפי האייל הקורא בשלל קללות ומילים לא נאותות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתנצל. אני עצל מכדי לקרוא פתילים שלמים. לפעמים אני קורא במקרה איזו תגובה קצרה, והפעם פרשתיה מן הסתם לא נכון, דבר שכנראה לא היה קורה לו קראתי את כל מה שמקודם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב (ללא קשר לאו''ם), לעניין אותו סיפור שהביא דרשוביץ, זה היה הרבה לפני פרשת השימוע של נשיאות האוניברסיטאות הגדולות האלה בקונגרס, ומן הסתם לפני שהתחילו לקבל כסף מקטאר. נראה שהמסורת האנטישמית בהראוורד היא כנראה מעל ומעבר לכל מיני עניינים כספיים קטנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. במאה הקודמת היא היתה ממובילות הנומרוס קלאוזוס של יהודים באקדמיה בארה"ב: Harvard, introduced policies which effectively placed a quota on the number of Jews admitted to the university. The president of Harvard University raised the alarm about a ‘Jewish problem’. He then proceeded to argue in favor of a "limit be placed on the number of them who later be admitted to the university" - Jewish quota [Wikipedia] בעקבות הרווארד, התפשטה הפרקטיקה אל אוניברסיטאות פרטיות אחרות כדוגמת ייל.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בארה"ב שאסר ביוני 2023 על אוניברסיטאות לקחת בחשבון את גזע המועמד לצורך קבלתו, השתנו בהתאם יחסי הגזעים בקרב המתקבלים ל-MIT. בעוד ששיעור האסייתים עלה מ-40% ל-47%, ירד שיעור השחורים בשני שליש מ-15% ל-5%, וכך גם שיעור הילידיים מכל המדינות מ-3% ל-1%. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שמדובר בחוק פו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי מטה, האו"ם לא מגנה בגלל הפעולה, אלא בגלל הפועל. אתה ודאי יודע שארה"ב פתחה ב2-3-40 מלחמות מאז מלחמת העולם השניה. סליחה, "עימות מזוין", "מבצע סופה במדבר", "מבצע חירות" או איך שלא תרצה לקרוא לזה. כמובן, מה שמותר ליופיטר אסור לשור. אבל יש עוד דוגמאות. אפילו בפוקלנד היה ניסיון לאיזושהי דיפלומטיה עד שצוללת בריטית הטביעה (ליטרלי) את מאמצי השלום. שורה תחתונה, יתכנו הרבה מצבים שמדינות פותחות במלחמה בלי סיבה והאו"ם לא מגנה.1 1 אני גם מקווה שכולנו יודעים ומבינים מה המשמעות של "גינוי" מצד האו"ם. אפסית. למועצת הבטחון של האו"ם יש יותר כלים, והם גם לפעמים מופעלים. אבל אנחנו עוד משוחחים ברמה המוסרית כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חן חן, בהמשך לדיון שהתפתח, אריק ייצג נאמנה את הרעיונות שרציתי להעביר ואת העקרונות. בקצרה, "מערכת היחסים הבינ"ל" היא דבר עם מיליארד ניואנסים ומושתת בעיקר על פוליטיקה. הפעולה תיחשב "מוצדקת" לא בעקבות מה שנעשה אלא בעקבות מי שעשה, קרי, מי המדינה מאחורי הפעולות שהתבצעו. הרעיון הוא שאם כרגע יש על ישראל ביקורת ותהודה בינלאומית בעקבות פעולותיה, הכיבוש, הגירה מרצון, כל דבר אפשרי, אני לא כל כך בטוח (או יותר נכון - בטוח שלא) שהן יפסקו ברגע שלעזה תהיה מדינה ריבונית, שלמה, עם גבולות ברורים, צבא וכו'. נכון, אפשר לנסות, לפעמים אני אפילו בעד, אבל השאלה היא מה הסיכון שאנחנו לוקחים. דוגמה חלופית שגם העליתי כאן בדיון: לבנון. לבנון היא מדינה ריבונית, עם צבא, בלי דרישות גבול מישראל, וישראל לא מבצעת פעולות אלימות (כלכליות או צבאיות) כמול לבנון. ההיפך, לפני חצי שנה אפילו היה הסכם גז... כיום, יש מתקפה מצד מדינת לבנון הריבונית כנגד מדינת ישראל בחודשים האחרונים. זה לא מוצדק, זה לא מוסרי, אבל... למי איכפת? האם יש קואליציה בינלאומית כנגד לבנון? האם יש איזושהי החלטה חדשה של מועצת הבטחון של האו"ם שתמשיך את החלטה 1701? (זו ש"סגרה" את מלחמת לבנון השניה, ומופרת בכל שניה וכל רגע מצד לבנון) אגב, מה שמעניין כאן הוא שדה-יורה, בין ישראל לסוריה/לבנון יש מצב מלחמה מוכרז עוד מ-48. אז אין ספק שבמקרה הזה, פרנסי האו"ם יכולים להיעזר באותיות הקטנות כדי לצאת "צודקים" ;-) ולענייננו: זו שאלת "היום למחרת". כפי שהיטיבו לכתוב כאן בדיון, יש הבדל בין סובייקטיבי לאובייקטיבי. ישראל מסתכלת על העימות מול עזה כעימות בין שתי יישויות. מבחינת העולם, זה עימות פנימי, כי כיבוש, כי רצח עם, כי אין באמת מדינה בעזה וכו'. אז מה נעשה ביום שאחרי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, נראה לי שאני מבין למה אתה חותר. אתה מתווכח עם הטענה: "עכשיו העולם כועס עלינו כשאנחנו מתקיפים את עזה. אנחנו צריכים שתהיה שם מדינה עצמאית; אם היא תתקוף אותנו, העולם ייתן לנו לתקוף אותה כדי להתגונן". אני בכיוון? אני מסכים איתך שהטענה במרכאות לא סבירה בכלל. אני לא בטוח למה אתה עובד כל כך קשה להפריך אותה - מישהו טוען אותה? (והאם בעולם מגנים את ישראל על פעולותיה בלבנון, בסבב הנוכחי?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעריך שאתה מנסה ממש קשה להבין את כוונותי במקום פשוט לשוחח. אין פה איזה נסיון מטריקסי להיכנס לראש שלך, בסך הכל שיחה. לגבי שאלתך האם מישהו טוען את הטענה במרכאות: לפחות 30-40 הודעות בדיון הנוכחי טוענים שמדינה בעזה היא הפתרון. מאז 2005, אני מעריך שלפחות 10-15% מחברי הכנסת דוחפים לפתרון הזה. אני לא שולל אותו, אגב. אני רוצה לבדוק את מידת ההיתכנות שלו, לכן העליתי את הנושא לדיון. לגבי שאלתך האם בעולם מגנים את ישראל על פעולותיה בלבנון בסבב הנוכחי (איזה Wording זהיר):מגנים על ימין ועל שמאל, אך יותר גרוע מזה: לא מגנים את לבנון. זו הבעיה העיקרית. לא רק שלא מגנים, גם לא מבצעים שום פעולה אקטיבית כדי להפסיק מתקפה מצד מדינה ריבונית על מדינה ריבונית אחרת ללא פרובוקציה. למה, לדעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באייל אני בדרך כלל משתדל להימנע מלנחש מה עומד מאחורי מה שאחרים כותבים, אלא כמו שאתה מבקש, לשוחח איתם בפשטות. הבעיה היא שבשני הפתילים שפתחת אתה שואל שאלות שמאוד לא ברורות לי, ומשתמש במושגים מאוד רב-משמעיים (כאן, "לגיטימי" בהקשר לפעולות של מדינות), ולא ברור לי למה אתה חותר; אז אני מתפתה לעשות קיצור דרך כזה בתקווה לייעל את הדיון. לא הצליח? אז לא. כן, המון בישראל רוצים ודוחפים למדינה פלסטינית. אבל לא מהנימוק של לגיטימציה בינלאומית להפעיל נגדה כוח (נדמה לי שבפעם באמת היתה טענה כזו, אבל מזמן לא). לכן אני מתקשה להבין מה מטרת הדיון על לגיטימציה. אשמח לדוגמה לגינוי של ישראל על לבנון. למה לא עושים פעולה אקטיבית לעצור את זה? לא יודע, זו לא ברירת המחדל בעולם לא לעשות פעולה אקטיבית? אולי יש כאן גם אנטי-ישראליות (אולי גם בגלל עזה), אולי משחקת כאן העובדה שישראל נתפסת כחזקה בהרבה (ומצד שני עדיין אין אסון הומניטרי בשום צד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אח, הזמנים היפים האלה שבהם מאה אלף מפונים מביתם - aka פליטים - אינם אסון הומניטרי עדיין). סתם ניטפוקון לזנב התגובה, לא יותר מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב לומר שבהקשר זה ישראל עשתה עבודה נוראית, גם פנימית וגם חיצונית. טילים נוחתים על עוטף עזה עוד משנת 2000. לעולם ומעולם לא נשקל פינוי, ההיפך, הפתרונות היו מיגון מיגון ומיגון. ב7.10 לא היו רק טילים אלא גם פלישה אקטיבית לשטח מדינת ישראל. בהתאם לכך, בימים שלאחר מכן הוחלט על פינוי. ראשית, הפינוי פנימית נוהל לא טוב. אני מבין שאין לזה פרוטוקולים ולא כלום, אבל מילא. שנית, חיצונית, צריך היה לתקשר שהפינוי היה עקב העובדה שכל עוטף עזה עבר להיות איזור מלחמה. למשל, *לאסור* על אנשים להיכנס לשם. לא לתת "בחירה" (=מי שרוצה שיחזור לקיבוץ, מי שלא - יקבל פיצויים). זו גישה מפא"יניקית שמשדרת לעולם שאולי הפינוי לא היה הכרחי. בקיצור, אם פיניתם 100 אלף תושבים מהצפון והדרום וקיוויתם שמישהו בעולם יבין שישראל בעקבות כך במצב מצוקה, אז לא ככה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני חייב לומר שאני מסכים (בייחוד כי זה לא קורה לנו הרבה :-) ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנטי ישראליות והתפיסה (השגויה) שישראל חזקה יותר הן הבעיה העיקרית. הבעיה הזו לא תשתנה בעזה, בלבנון, ביו"ש או אפילו אם אנחנו מתנקשים (לפי פרסומים זרים) בטרוריסטים במדינות רחוקות מישראל. התפיסה של ישראל כחזקה היא כחרב פיפיות - מחד, היא מאיימת מאוד על המדינות הסובבות אותנו, מנגד, היא לא מאפשרת לנו מרחב דיפלומטי לעשות את מה שבאמת אנחנו צריכים לעשות. התפיסה האנטי הישראלית מוזנת מכך: לפעמים זו פשוט אנטישמיות, לפעמים אנטיציונות, לפעמים קנאה (בכל זאת, ישראל הוקמה ב-48, איפה אנחנו ואיפה הפלסטינים...) ועוד ועוד. בשולי הדברים, המון רוצים ודוחפים למדינה פלסטינית (שים לב שאני דיברתי על מדינה בעזה והחל מ2005) מאיזו סיבה? כלומר, למה אתה למשל מעוניין במדינה פלסטינית? איך זה ישרת ספציפית אותך? כמובן שאני לא רוצה להפעיל נגדם כח סתם ככה, אגב. אני רוצה שתהיה לי אפשרות לעשות זאת. כיום, מבחינה משפטית ומוסרית, האפשרות שלי מצומצמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אני, אגב, אני מנסה כינוי חדש וטהרני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנטישמיות מסוג הפרוטוקולים של זקני ציון, ממנה סובל חצי העולם, מזינה את התחושה שישראל חזקה, כי היא נהנית מתמיכת יהודי העולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, זה כמו אלה שמאמינים שהשמאל בישראל חזק (למרות שיש לו 4 מנדטים), כי הוא נהנה מתמיכת הדיפ סטייט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ... ככה באמת קל יותר להבין את הלך המחשבה הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"למה אתה למשל מעוניין במדינה פלסטינית?" אני לא יודע אם אני מעוניין בה. כרגע רוב הישראלים שוברים את הראש מה הם מעוניינים אצל הפלסטינים (חוץ מהמעטים שברור להם מה, טרנספר בכוח). במרחב האפשרויות, אחד המימדים הוא מדינה (ולא מדובר על תשובה שלמה, הרי אפשר לשאול על גבולות המדינה, על תנאי הביטחון שלה וכו'). אני יכול להגיד שיתרון אפשרי אחד במדינה פלסטינית על-פני אי-מדינה פלסטינית הוא אם זה ייתן מענה לשאיפות העצמאות של הפלסטינים, ובכך יפחית את המוטיבציה שלהם להילחם נגד ישראל. אבל זה רחוק מלהיות שיקןל מכריע. האם אתה חושב שנגד מדינה פלסטינית ישראל יכולה, משפטית ומוסרית, להפעיל כוח יותר בקלות מאשר מול לא-מדינה פלסטינית? למה? (כמו שכתבתי, נדמה לי שפעם באמת זו היתה תפיסה פופולרית, אבל אני חושב שהיא התנפצה מזמן אל סלעי המציאות.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לגבי מדינה פלסטינית אפשר לסכם שהתשובה שלך היא: לא. אוקי. לגבי שאלתך, ברמה משפטית, בהחלט, אפשר להפעיל יותר כח נגד מדינה עם גבולות, צבא ובעיקר כזאת שיש לה מה להפסיד. זה לא משנה אם היא דמוקרטית או דיקטטורית, למדינה יש אחריות, יש מחוייבות, היא מצטרפת לאמנות בינלאומיות, לאו"ם, ויש לה Accountability. ברמה מוסרית, קל וחומר. אם נאמין לעובדה שישראל רעה וחזקה וכיבוש וכו', אז כרגע קשה לנו מאוד מבחינה מוסרית להפעיל כח כנגד עזה. אנחנו הרי אלה שגרמנו למצב שם, אז איך אנחנו יכולים להפעיל כנגדם כח? צריכים להפעיל רוך, צריך לתת סיוע הומניטרי, צריך להזרים כספים. כפי שנכתב בדיון קודם לכן, מדינות בעולם אכן חיות בקונספציה הזו, בין אם מטעמי אנטי-ישראליות או מכל טעם אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועם כל זה, לצערי, אני לא מרגיש שההרתעה (עאלק) שלנו מול חיזבאללה גדלה בכלל שלבנון היא מדינה ריבונית (עאלק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל יחסי. יחסית לרצונות של חיזבאללה (שקרובים פי שניים לאיראן מאשר חיזבאללה) אנחנו עומדים מולם נפלא. הם לא רוצים רק לשבש את החיים שלנו ולשלוח כמה טילים לישראל. הם רוצים למחוק. יחסית לזה, אנחנו מסתדרים לא רע. מבחינה טקטית, ובכן, כתבתי כאן במספר הזדמנויות שצריך פתרונות יצירתיים, וזה לא מדלג גם על אופציות צבאיות. לאחרונה אני שומע שוב ושוב את הרעיון של יצירת רצועת בטחון בדרום לבנון, עומק אסטרטגי והכל. זה לא רעיון רע. אולי היום, עם הרבה יותר מכשור טכנולוגי מלפני 40 שנה, זה גם יצמצם את האבידות בנפש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, זה נשמע לי שאנחנו 'מסתדרים לא רע' בדומה לכך שהסתדרנו לא רע בדרום עד ה-7 באוקטובר. וחמור מזה, זה שלוקח לנו שלושה חודשים לחסל חצי-עזה בקושי, מגביר מאד את החשש מהיכולת מול צבא מאומן פי עשרה בלבנון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבדיחה על ''בינתיים הכל בסדר'' קיבלה ממדים מבעיתים בז' באוקטובר. או כמו ששותף שלי היה אומר- הנפילה היא לא מה שהורג אותך, זה העצירה הפתאומית... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי השאלות לא כל כך ברורות לי - 1. "האם אחת מההנחות מעלה יהיו לגיטימיות במקרה של מדינת עזה?" לגיטימיות למה? 2. "כיצד ישראל צריכה לנהוג ביום למחרת? מה עליה לעשות?" ביום למחרת (כמו ביום שלפניו וכמו בכל יום) ישראל צריכה לפעול בהתאם לאינטרסים של אזרחיה תוך כדי שמירה על זכויתיהם של שכניה. איך הסיטואציה הזאת אמורה לשנות את התשובה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |