|
||||
|
||||
אני חושב שהחריג היחידי מתוך אנשי הצבא והביטחון היה האלוף בריק, ורק הוא. אבל הוא צדק רק בעניין מוכנות הצבא, ולא בדברים אחרים חשובים לא פחות. אגב, גם הוא היה מהתומכים בהתנתקות. מה הייתה דעתו של לפיד? אני מניח שלמוכנות הצבא שעליה "נדנד" לנו בריק כל הזמן, הוא לא התייחס. האם קרא לכיבוש רצועת עזה טרם השבעה באוקטובר? אופתע מאד אם כן. במה, אם כך, צדק? |
|
||||
|
||||
בכך שהוא לא היה שבוי בקונספציה ש"חמאס מורתע". אבל עזוב את לפיד, אני מצטער שהנוקדנות שלי הכניסה אותו לדיון. אני שואל על מה הדיון? אם השאלה מי ראה נכוחה ומי לא, אז תכלס אף אחד בצמרת לא ראה נכוחה, גם לא בריק1. היחידות שראו נכוחה, מסתבר, היו התצפיתניות ומפקדותיהן הישירות, ואותן קצינות זוטרות במודיעין. כלומר שכל מי שמעל הדרג הצבאי הזוטר טחו עיניו מלראות. לא הקצינים הבכירים ולא המדינאים. ואם אתה זקוק לפן האישי- גם לי לא היה מושג. אם על זה אתה רוצה לערוך דיון אז יש הגיון בכך שהתגובה המקורית שלך נותרה מיותמת מתגובות, כי אין מה להתנגד לה או להוסיף עליה. מה רצית שיכתבו- נכון? __________ 1 אגב- בריק שמח להודות שהוא טעה לגבי הכושר המבצעי של צה"ל, שבחודשיים האחרונים היה גבוה בהרבה מהציפיות שלו. אמנם היו חוסרים אדירים בציוד (בשבוע שעבר שמעתי ממילואימניק שחזר מעזה שבהתחלה הם נלחמו בנעלי התעמלות ועם כוונות ברזל2) אבל הללו הושלמו מהר. רוח הקרב של החיילים היא מעל ומעבר לכל הציפיות המוקדמות, וגם היכולות המבצעיות הזימו את החששות. 2 לא שאני מבין בזה משהו, אבל המחסור בכוונות איכותיות הטריד אותו הרבה יותר מהמחסור בנעליים. |
|
||||
|
||||
לגבי מה שאמר בריק, הוא דיבר על אי המוכנות של צה"ל אל מול האתגרים העומדים בפניו. לדעתי האתגר שעמד בפני צה"ל היה שילוב של מתקפה מצפון מדרום וקצת מהמרכז בתוספת עימות עם ערביי ישראל כל זה סימולטנית. על אפשרות כזאת דיבר כל הזמן בריק. אני חושב שלנוכח מה שאנו רואים היום ממש אפילו עד רגעים אלה ברור שהצבא בפירוש לא היה מוכן לתרחיש כזה, ולמזלנו, אולי בגלל טעות של האויב, האתגר הזה לא מומש. וללא קשר לבריק לדעתי אין שום אפשרות לעמוד מול אתגר כזה בגבולות הנוכחיים בצפון ובדרום, ואני מקווה שהלקח הזה נלמד. לגבי התנצלותו, מה ששמעתי הוא שהוא לא העריך נכונה את רוח הקרב של הדור הנוכחי ובכך טעה. אבל כיוון שאת הערכתו הזאת מאז ממילא לא שמעתי, לפחות עבורי ההתנצלות הזאת לא משנה דבר. זה בפרוש לא עיקר התזה שלו כפי שהבנתיה. הראיה "הנכוחה" של התצפיתניות והקצינות הזוטרות (בעצם, עד כמה שזכור לי, דובר על נגדית בכירה מ 8200) קשורה בעניין ההפתעה. ולדעתי כל עניין ההפתעה הוא חלק שולי של המחדל. הפתעות היו ויהיו, וצריך להכין כוחות ולאחוז בשטחים שיוכלו לעמוד גם בפני הפתעה. הדבר שעליו רציתי לדבר הוא מדיניות ה"שפיות" עליה דיבר עמוס גלעד. ה"שפיות" הייתה הבעיה. היא החלה בנסיגות אוסלו, ומאז ככל שעבר זמן היה יותר ויותר קשה עד כמעט בלתי ריאלי לתקן את המצב. |
|
||||
|
||||
===> "הוא חלק שולי של המחדל" 1. אריק ודב - כן 2. חלק שולי - קרוב מספיק 3. פתיל מתאים - לא 4. תוך 4 הודעות - טעיתי בפקטור אני רושם את זה בתור כשלון, בהצלחה בפעם הבאה. |
|
||||
|
||||
קטונתי מהבין את כוונתך, אבל אני שמח שישנם הטורחים לקרוא גם תגובות שלי שאינן מופנות אליהם (לפחות כמעט) עד סופן. |
|
||||
|
||||
הפגיעה בבסיס הבקרה של חיל האוויר בהר מירון חושפת עוד מחדל חמור שלנו. איך זה שעם כל "שכבות ההגנה" אין אנו מסוגלים להגן על מטרה נקודתית? אם הם פגעו בבסיס הזה הם יכולים, לכאורה, לשתק גם תחנת ייצור חשמל. אסור לסמוך על גורם ההרתעה, גם אם אני מאמין שבגזרת לבנון הוא אכן קיים. |
|
||||
|
||||
פריט מידע אחד שנאמר בתקשורת אולי קצת ''מרגיע'' - שהם השתמשו בטילי נ''ט מוגדלי טווח. זה אומר שהם אכן הצליחו לטווח איתם מטרה נקודתית, אבל רק בגדלל שהמטרה הזו היתה קרובה לגבול. לפחות באמצעים האלה קשה יהיה לשתק תחנות חשמל. אבל מצד שני, מן הסתם יש להם טילים לטווח ארוך יותר שנזקם גבוה. |
|
||||
|
||||
חשבתי שבשביל איומים כאלה קיימת מערכת "מעיל רוח" ואני מקווה שבדיעבד זאת תתברר כשגיאה של נאסראללה, שאולי חשף מוקדם מדי יכולת שלא ידענו עליה או לפחות לא התכוננו אליה במידה מספקת (רוויה של מערכת ההגנה מפני נשק במסלול שטוח? לפי כמות הנמרים והטנקים עם המעיל ההוא לא נראה קשה מדי לצייד אתרים בעלי חשיבות גדולה שנמצאים ליד הגבול בכמות גדולה של מעילים, וזה בכלל מומלץ בתקופה הקרה הזאת). |
|
||||
|
||||
מעיל רוח מתאים לרכב. לבסיס שלם צריך משהו כמו אוהל רוח. |
|
||||
|
||||
החלק הקריטי של הבסיס, ה"עיניים" של הגבול הצפוני, הן כמה כיפות (שזה בעצם המצב בכל בסיסי צה"ל). |
|
||||
|
||||
ממה שאני מבין, זה לא רק עניין של גודל. הרעיון במעיל רוח הוא ספצפי נגד נשק חודר שריון. בנשק כזה יש שני מטענים, הראשון נועד רק לחדור את השריון, והשני לעשות את הנזק בפנים. מעיל רוח מפעיל את הראשון מחוץ לשריון. השני פוגע ברכב המשוריין, אבל לא חודר את השריון. האם הכיפות שמדובר עליהן כאן דומות מבחינה זו לשריון של רק"מ? האם המטען השני בטיל, אם הוא פוגע בהן, לא עושה כבר נזק? |
|
||||
|
||||
אגב עניין זה: https://youtu.be/wnfD8n_qeyY?si=xKryArojFd66KVd5 |
|
||||
|
||||
אלה לא שני מטענים, זה ''מטען חלול''. וזה דוקא מנגנון מעניין. אבל אם הסרטון שקושר כאן כבר מסביר את זה, אחסוך את כפל ההסבר. אם לא - אשמח לפרט. |
|
||||
|
||||
התבלבתי ובלבלתי קצת. הסרטון הזכיר מטען חלול, יותר מדי בחטף. מטען_חלול [ויקיפדיה] מסבירה יותר טוב, והסרטון הזה עוד יותר טוב. אני מתקן: על סתם "מטען חלול" כבר יודעים להתגבר, בעזרת שיריון ריקאטיבי. על שיריון ריאקטיבי התגברו בעזרת מטען טנדם, שהוא מה שתיארתי (שני שלבים, אחד להפעיל את השיריון הריאקטיבי ו"לבזבז" אותו, השני כדי לחדור כמו מטען חלול רגיל. על מטען טנדם נועד מעיל רוח להתגבר, על-ידי פיצוץ רחוק מהמטרה של השלב הראשון. די סביר שאני עדיין מבלבל, אתה מוזמן לתקן ולפרט. |
|
||||
|
||||
השכלתי הצבאית העיקרית רלבנטית לסוף המילניום הקודם, בקושי, אז מנגנוני הטנדם שהזכרת הם מעבר לה ולכן אין לי ידע מעניין להוסיף. |
|
||||
|
||||
השאלה היא אם פרט המידע הזה אמין. המרחק לגבול יותר מעשרה קילומטר. |
|
||||
|
||||
7 ק"מ. |
|
||||
|
||||
ייתכן, אבל אני מניח שבימים אלה חוליות כאלה לא ממש מתקרבות לגדר. חוץ מזה לפי איזה דיון שראיתי כרגע בטלוויזיה אכן מדובר בטילי נ.ט. וגם למדתי שישנו כלי טוב ויחסית זול להגנה מפני טילים כאלה - גדר העשויה ממוטות ברזל, שבמקרה של יחידת הבקרה הוא קצת בעייתי בגלל שהגדר יכולה לשבש את פעולת המכ''מ, וצריך לבנות אותה כך שיהיה מענה לבעיה הזאת. |
|
||||
|
||||
זו צריכה להיות גדר מאד גבוהה, ולכן נראה שזה לא ישים בלי להפריע. אבל כבר הזכרנו פה את הפלנקס? |
|
||||
|
||||
ערב יום הכיפורים לפיד הזהיר שאנחנו מתקרבים "קרבה מסוכנת לעימות אלים" מקור. אני מניח שלזה אריק התכוון. אגב, עוד לפני זה, בראשון לספטמבר, כתב יגאל כרמון ש"לאחרונה הצטברו סימנים המעידים על אפשרות של התלקחות מלחמה נגד ישראל בחודשים ספטמבר - אוקטובר" מקור. |
|
||||
|
||||
לפיד מאמץ כאן את שיטת ה''שפיות'' עליה דיבר עמוס גלעד. הוא קורא להקשבה לכל ''גורמי הביטחון'' שפיתחו את השיטה הזאת. אין זו הראייה הנכונה של המצב, אלא בדיוק ההפך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |