|
||||
|
||||
הפגיעה בבסיס הבקרה של חיל האוויר בהר מירון חושפת עוד מחדל חמור שלנו. איך זה שעם כל "שכבות ההגנה" אין אנו מסוגלים להגן על מטרה נקודתית? אם הם פגעו בבסיס הזה הם יכולים, לכאורה, לשתק גם תחנת ייצור חשמל. אסור לסמוך על גורם ההרתעה, גם אם אני מאמין שבגזרת לבנון הוא אכן קיים. |
|
||||
|
||||
פריט מידע אחד שנאמר בתקשורת אולי קצת ''מרגיע'' - שהם השתמשו בטילי נ''ט מוגדלי טווח. זה אומר שהם אכן הצליחו לטווח איתם מטרה נקודתית, אבל רק בגדלל שהמטרה הזו היתה קרובה לגבול. לפחות באמצעים האלה קשה יהיה לשתק תחנות חשמל. אבל מצד שני, מן הסתם יש להם טילים לטווח ארוך יותר שנזקם גבוה. |
|
||||
|
||||
חשבתי שבשביל איומים כאלה קיימת מערכת "מעיל רוח" ואני מקווה שבדיעבד זאת תתברר כשגיאה של נאסראללה, שאולי חשף מוקדם מדי יכולת שלא ידענו עליה או לפחות לא התכוננו אליה במידה מספקת (רוויה של מערכת ההגנה מפני נשק במסלול שטוח? לפי כמות הנמרים והטנקים עם המעיל ההוא לא נראה קשה מדי לצייד אתרים בעלי חשיבות גדולה שנמצאים ליד הגבול בכמות גדולה של מעילים, וזה בכלל מומלץ בתקופה הקרה הזאת). |
|
||||
|
||||
מעיל רוח מתאים לרכב. לבסיס שלם צריך משהו כמו אוהל רוח. |
|
||||
|
||||
החלק הקריטי של הבסיס, ה"עיניים" של הגבול הצפוני, הן כמה כיפות (שזה בעצם המצב בכל בסיסי צה"ל). |
|
||||
|
||||
ממה שאני מבין, זה לא רק עניין של גודל. הרעיון במעיל רוח הוא ספצפי נגד נשק חודר שריון. בנשק כזה יש שני מטענים, הראשון נועד רק לחדור את השריון, והשני לעשות את הנזק בפנים. מעיל רוח מפעיל את הראשון מחוץ לשריון. השני פוגע ברכב המשוריין, אבל לא חודר את השריון. האם הכיפות שמדובר עליהן כאן דומות מבחינה זו לשריון של רק"מ? האם המטען השני בטיל, אם הוא פוגע בהן, לא עושה כבר נזק? |
|
||||
|
||||
אגב עניין זה: https://youtu.be/wnfD8n_qeyY?si=xKryArojFd66KVd5 |
|
||||
|
||||
אלה לא שני מטענים, זה ''מטען חלול''. וזה דוקא מנגנון מעניין. אבל אם הסרטון שקושר כאן כבר מסביר את זה, אחסוך את כפל ההסבר. אם לא - אשמח לפרט. |
|
||||
|
||||
התבלבתי ובלבלתי קצת. הסרטון הזכיר מטען חלול, יותר מדי בחטף. מטען_חלול [ויקיפדיה] מסבירה יותר טוב, והסרטון הזה עוד יותר טוב. אני מתקן: על סתם "מטען חלול" כבר יודעים להתגבר, בעזרת שיריון ריקאטיבי. על שיריון ריאקטיבי התגברו בעזרת מטען טנדם, שהוא מה שתיארתי (שני שלבים, אחד להפעיל את השיריון הריאקטיבי ו"לבזבז" אותו, השני כדי לחדור כמו מטען חלול רגיל. על מטען טנדם נועד מעיל רוח להתגבר, על-ידי פיצוץ רחוק מהמטרה של השלב הראשון. די סביר שאני עדיין מבלבל, אתה מוזמן לתקן ולפרט. |
|
||||
|
||||
השכלתי הצבאית העיקרית רלבנטית לסוף המילניום הקודם, בקושי, אז מנגנוני הטנדם שהזכרת הם מעבר לה ולכן אין לי ידע מעניין להוסיף. |
|
||||
|
||||
השאלה היא אם פרט המידע הזה אמין. המרחק לגבול יותר מעשרה קילומטר. |
|
||||
|
||||
7 ק"מ. |
|
||||
|
||||
ייתכן, אבל אני מניח שבימים אלה חוליות כאלה לא ממש מתקרבות לגדר. חוץ מזה לפי איזה דיון שראיתי כרגע בטלוויזיה אכן מדובר בטילי נ.ט. וגם למדתי שישנו כלי טוב ויחסית זול להגנה מפני טילים כאלה - גדר העשויה ממוטות ברזל, שבמקרה של יחידת הבקרה הוא קצת בעייתי בגלל שהגדר יכולה לשבש את פעולת המכ''מ, וצריך לבנות אותה כך שיהיה מענה לבעיה הזאת. |
|
||||
|
||||
זו צריכה להיות גדר מאד גבוהה, ולכן נראה שזה לא ישים בלי להפריע. אבל כבר הזכרנו פה את הפלנקס? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |