 |
זה שכתוב לפני שם של אדם "הרב" זה לא עושה אותו חכם גדול יותר (כמו פרופ').
אנשלוביץ הזכיר כאן את ליבוביץ, אבל הוא היה רציונליסט קיצוני יותר מכל מה שהיה לפניו ולכן נשמור את עמדתו לסוף. עמדת ליבוביץ ניצבת על פסגת הר של דיונים דתיים-פילוסופיים שראשיתה בספר איוב - "צדיק ורע לו". רבנים ומורי הלכה גדולים טענו שהתמורה היא בעולם הבא ולא בעולם הזה. הרמב"ם (שבכלל היתה לו בעיה עם העולם הבא) התנגד לכך בנחרצות (לפחות במורה נבוכים). הוא טען טענה שפינוזיסטית שעצם לימוד התורה בעולם הזה היא היא שכרה של תורה (שפינוזה אימץ טיעון זה ממנו). רבנים רבים התנגדו לעמדת הרמב"ם וטענו טענות מורכבות יותר על שכר קולקטיבי. התמורה בעולם הזה תבוא רק אם עם ישראל באופן קולקטיבי ילך בדרך התורה והבדילו בין שכר קולקטיבי בעולם הזה ושכר אישי בעולם הבא.
ליבוביץ שהקצין את הרציונליזם הרמב"מי לא רק שלא האמין בשכר אישי, הוא דבר במונחים של "אלוהים אינו רוה"מ ולא קופת חולים". זכורני התגוללותו על הורים שות"מ שדברו על נס שנעשה לבנם שניצל יחיד מתוך קבוצה. ליבוביץ הזכיר להם שאלוהים שהציל את בנם הוא אלוהים שהרג את כל היתר.
ליבוביץ דיבר על אמונה כאקט בלתי רציונלי של בחירה בקיום אורח חיים של שמירת תורה ומצוות. כאשר נשאל מדוע הוא בוחר כך אם אינו מאמין בשכר ועונש. הוא השיב שבחר באורח החיים האמוני היהודי מתוך אנוכיות. הוא מאמין שחייו יהיו טובים יותר במובן של הרגשתו הסובייקטיבית באורח החיים היהודי.
בהקשר הזה מעניינת תפישתו של ליבוביץ בשאלת המדינה היהודית, מהי? לטענתו מדינה יהודית, היא מדינה בה יהודי שות"מ משולב באופן מלא בכל פן של החיים החברתיים והמדיניים. למשל יהודי שות"מ לא יכול להיות אזרח במלוא מובן המילה בממשלה שעשוייה לקיים פעילויות ביום השבת, שהוא לא יוכל ליטול בהן את חלקו.
הזכרתי עניין זה משום שיש כאן טרנספורמציה של שאלת הפטור משירות צבא לבני ישיבות. אצל ליבוביץ, שאלת השירות מתרגמת לשאלה מעשית. מאחר ואין כאן שאלה של שכר ועונש בכלל, השאלה היא: האם יהודי שות"מ יכול לקיים את כל הציוויים ולשרת בצבא. היות ואנשים שות"מ משרתים בצבא (דתיים לאומיים), הסירוב החרדי הוא חילול שם שמים. לא פחות. הפטור לבני הישיבות החרדיות הוא השתמטות של החרדים מחובותיהם האזרחיות. השתמטות זו מרוקנת מתוכן את מושג המדינה היהודית, מפני שהיהודי הדתי משתמט מן החובות הכלולות בחיים האזרחיים ומטיל אותן על זולתו.
בתקופת המצור על ירושלים במלחמת השחרור, ליבוביץ חרף וגידף את הרב מימון, הרב הראשי, שביקש מן ההגנה ליחד את מעט הבשר הכשר שהגיע לעיר הנצורה לתושבים שות"מ. ליבוביץ ראה בסקטוריאליזם הזה, רב המאכיל יהודים בבשר טרף.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש