|
||||
|
||||
בבקשה, מפי הרב ישעיהו הרצל: "אותם אנשים שלומדים תורה, בנוסף לקיום מצוות לימוד תורה הם מגנים על החיילים ועל עם ישראל ובכך ממשיכים את עזרת השם מלמעלה. בעזרת לימוד התורה הם שומרים שלא תפרוץ מלחמה ואם יש מלחמה אז שנצליח לעמוד בה, זה עניין שמלווה אותנו לאורך כל הדורות." |
|
||||
|
||||
זו אכן אמירה לא חכמה ואפילו מקוממת הדורשת הסבר. אבל אני מניח שהיא לא ממש רווחת בציבור החרדי. היא נאמרה לפני 7 שנים, לו הייתה זו העמדה המקובלת בקרב החרדים, בוודאי היה אפשר למצוא הרבה דוגמאות כאלה במרוצת 7 השנים האחרונות. |
|
||||
|
||||
אז הנה ציטוט מדבריו של הרב משה שטרנבוך (ראב"ד העדה החרדית בירושלים) לתלמידיו, מה-8 באוקטובר, בעקבות מתקפת חמאס: “שכל אחד יילך ללמוד כי כל מעט שלומדים הוא מציל. הסכנה גדולה מאוד לא רק עליהם [על הנמצאים בקו החזית] אלא עלינו. הסכנה מתקדמת עוד ועוד ואי אפשר עוד לידע מה יהא כאן. צריך אמונה שהקב”ה יעזור אבל כדי שהקב”ה יעזור צריכים אנו להראות שאנחנו מסכימים לעשות גם משהו קשה במסירות נפש עבור הקב”ה, ולכן כל אחד יקבל על עצמו עכשיו שילמד גם בזמני קשיים ויראה נפלאות בעזרת השם”. |
|
||||
|
||||
נו טוב. אז אולי אני צריך לעשות בדק בית במה שאני חושב על מה שהם חושבים. אבל מאידך גיסא הייתה תופעה של התנדבות אלפי חרדים לשירות בצבא בעקבות האירוע. והתחיל מחזור של טירונות עבור המתנדבים האלה. |
|
||||
|
||||
תופעה שהיא סנונית קטנה שבכלל לא ברור שמבשרת איזה אביב (למשל כנראה לא מדובר בכאלה בני 18-25, אלא בכאלה שכבר עברו את גיל הפטור, וזה משהו מאד נקודתי). החרדים החמיצו הזדמנות פז של לעלות לדוכן הכנסת ולהצהיר שהם מוכנים להעביר את כל הכספים הקואליציונים שקיבלו לטובת המאמץ המלחמתי, זה היה מראה שהם מעונינים לנשוא ולו בחלק קטן מאד מהנטל של כל המדינה (וכמובן רק בקטע הכלכלי). הם לא רק החמיצו, אלא ללא בושה עשו הדיוק ההיפך והם עוד מצווחים על הסיכוי שחלק מהכספים שהובטחו להם ילכו למטרות המאמץ המלחמתי. אין יותר מהמקפצה מזה. (והוא גם לא מתבייש לשקר שם במצח נחושה, כי אף אחד לא מדבר על מניעת משכורות, אלא אולי רק על מניעת *ההגדלה* של המשכורות שהוסכמה בהסכמים הקואליציוניים). |
|
||||
|
||||
הערה לסדר: אולי מוטב להתרכז כאן רק בספק שדב העלה בקשר להגנה השמימית עליה מופקדים, אליבא דמנהיגי הציבור החרדי, שומרי מצוות בכלל ותלמידי ישיבות בפרט. זאת היתה פינתנו "מי שמך" (aka: סתום, נודניק) |
|
||||
|
||||
מאחר ודב טרח להוסיף את ההערה המסיטה (מבסיס הדיון) על החרדים המתגייסים, נסחפתי הצידה. סליחה ומחילה ואחזור למחילה. |
|
||||
|
||||
את ה"מאידך גיסא" שהזכרת ציין כבר "האייל שלא מבין" בתגובה 763690 (שבעקבותיה הצטרפת לדיון על החרדים, אם אני עוקב נכון). |
|
||||
|
||||
אתה מוזמן לראות ולשמוע את הרב דוב לנדו (ממנהיגי הציבור הליטאי, ע"פ ויקיפדיה) מסביר לאלוף משנה מצה"ל מדוע אסור לתלמידי הישיבות לעצור אפילו לרגע את לימוד התורה, גם לא בשביל ללכת ללוויה של חלל צה"ל או לבקר פצועים. לדברי הרב, תלמידי הישיבות "הם המגינים, אתה המוגן, לא המגן". |
|
||||
|
||||
ושוב צפה פה השאלה המתבקשת - אם לשיטתם הם המגינים, כמה מראשיהם הולכים להתפטר בעקבות המחדל של ה-7.10? |
|
||||
|
||||
תשובתם, מן הסתם, היא שהם מוותרים על 10% משכרם. לא בעולם הזה, שהוא ממילא פרוטות, אלא על זה שבעולם הבא כלומר על אינסוף הנאות ורווחים. Beat that, bastard! |
|
||||
|
||||
שכרם לא מעניין לי את קצה הזרת, אבל כאן ועכשיו צריך להחליף אותם במתפללים טובים יותר וישא''ק. |
|
||||
|
||||
תתפלא, אבל... |
|
||||
|
||||
אוה! אם האביב לא מגיע גם סנונית זה משהו. |
|
||||
|
||||
הודעת ספאם שקיבלתי אתמול לטלפון: "סמח"ט גבעתי מתחנן שתניח תפילין לזכותו ולזכות חייליו. מסכים?" |
|
||||
|
||||
באמת חיזיון משובב נפש: סמח"ט גבעתי מתחנן. |
|
||||
|
||||
זו עמדה כל כך לא מקובלת, שאפילוהראשון לציון מצדד בה. |
|
||||
|
||||
האמירה הזאת נכנסה לספרי הרטוריקה בפרק ''סרק, סרק''. |
|
||||
|
||||
והנה הראשון לציון, דמות אזוטרית שמחזיקה < קישור https://www.ynet.co.il/judaism/article/rjpflxp11a#aut... באותה גישה בדיוק>. בקיצור - זו הגישה הרווחת (והמרתיחה) הסופר מקובלת אצל החרדים. והוא הולך לקבל את פרס ישראל עוד שבועיים. איזה בושה. |
|
||||
|
||||
סליחה, התכוונתי לבאותה גישה בדיוק. |
|
||||
|
||||
זה שכתוב לפני שם של אדם "הרב" זה לא עושה אותו חכם גדול יותר (כמו פרופ'). אנשלוביץ הזכיר כאן את ליבוביץ, אבל הוא היה רציונליסט קיצוני יותר מכל מה שהיה לפניו ולכן נשמור את עמדתו לסוף. עמדת ליבוביץ ניצבת על פסגת הר של דיונים דתיים-פילוסופיים שראשיתה בספר איוב - "צדיק ורע לו". רבנים ומורי הלכה גדולים טענו שהתמורה היא בעולם הבא ולא בעולם הזה. הרמב"ם (שבכלל היתה לו בעיה עם העולם הבא) התנגד לכך בנחרצות (לפחות במורה נבוכים). הוא טען טענה שפינוזיסטית שעצם לימוד התורה בעולם הזה היא היא שכרה של תורה (שפינוזה אימץ טיעון זה ממנו). רבנים רבים התנגדו לעמדת הרמב"ם וטענו טענות מורכבות יותר על שכר קולקטיבי. התמורה בעולם הזה תבוא רק אם עם ישראל באופן קולקטיבי ילך בדרך התורה והבדילו בין שכר קולקטיבי בעולם הזה ושכר אישי בעולם הבא. ליבוביץ שהקצין את הרציונליזם הרמב"מי לא רק שלא האמין בשכר אישי, הוא דבר במונחים של "אלוהים אינו רוה"מ ולא קופת חולים". זכורני התגוללותו על הורים שות"מ שדברו על נס שנעשה לבנם שניצל יחיד מתוך קבוצה. ליבוביץ הזכיר להם שאלוהים שהציל את בנם הוא אלוהים שהרג את כל היתר. ליבוביץ דיבר על אמונה כאקט בלתי רציונלי של בחירה בקיום אורח חיים של שמירת תורה ומצוות. כאשר נשאל מדוע הוא בוחר כך אם אינו מאמין בשכר ועונש. הוא השיב שבחר באורח החיים האמוני היהודי מתוך אנוכיות. הוא מאמין שחייו יהיו טובים יותר במובן של הרגשתו הסובייקטיבית באורח החיים היהודי. בהקשר הזה מעניינת תפישתו של ליבוביץ בשאלת המדינה היהודית, מהי? לטענתו מדינה יהודית, היא מדינה בה יהודי שות"מ משולב באופן מלא בכל פן של החיים החברתיים והמדיניים. למשל יהודי שות"מ לא יכול להיות אזרח במלוא מובן המילה בממשלה שעשוייה לקיים פעילויות ביום השבת, שהוא לא יוכל ליטול בהן את חלקו. הזכרתי עניין זה משום שיש כאן טרנספורמציה של שאלת הפטור משירות צבא לבני ישיבות. אצל ליבוביץ, שאלת השירות מתרגמת לשאלה מעשית. מאחר ואין כאן שאלה של שכר ועונש בכלל, השאלה היא: האם יהודי שות"מ יכול לקיים את כל הציוויים ולשרת בצבא. היות ואנשים שות"מ משרתים בצבא (דתיים לאומיים), הסירוב החרדי הוא חילול שם שמים. לא פחות. הפטור לבני הישיבות החרדיות הוא השתמטות של החרדים מחובותיהם האזרחיות. השתמטות זו מרוקנת מתוכן את מושג המדינה היהודית, מפני שהיהודי הדתי משתמט מן החובות הכלולות בחיים האזרחיים ומטיל אותן על זולתו. בתקופת המצור על ירושלים במלחמת השחרור, ליבוביץ חרף וגידף את הרב מימון, הרב הראשי, שביקש מן ההגנה ליחד את מעט הבשר הכשר שהגיע לעיר הנצורה לתושבים שות"מ. ליבוביץ ראה בסקטוריאליזם הזה, רב המאכיל יהודים בבשר טרף. |
|
||||
|
||||
"אלוהים שהציל את בנם הוא אלוהים שהרג את כל היתר" - מזכיר לי את: "נס הוא ההסבר הנפוץ להתפלגות נורמלית אצל מי שלא למד הסתברות" ("נסים גלויים ונסים ואטורי", בקונטרס "שלא תדעו", התשכ"ג). |
|
||||
|
||||
אותו נס כמו הפרשת החלה שהעלתה על נס שרת ההסברה לשעבר והמטיפה הדתית בהווה גד"א. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |