|
||||
|
||||
אין זכויות יוצרים וקניין רוחני על התנ"ך, לכן אני מרשה לעצמי לסרס לעוות לשבש את התוכן כאוות נפשי, כתבתי מעין נבואת זעם:לנצח תאכל חרב. |
|
||||
|
||||
סבבה. זכותך. רק שזה כמו לצטט משהו מ-1984 של ג׳ורג׳ אורוול, להכניס שינוי קטן ולתת לזה משמעות שתומכת בסטליניזם או משהו. שזה מותר, אבל משאיר טעם לוואי של אירוניה. מה שמנחם בכל הסיפור הזה שלבטח לא לנצח נאכל חרב. כעבור זמן סופי, ננוח בקבר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |