|
||||
|
||||
אני יודע ש"בסבירות גבוה" שדובר צה"ל לא ידע כלום לגבי הסבירות. הבעיה בהשהיית התגובות קיימת רק כשאתה לא אמין (בגלל שאז כולם יחשבו שאתה משהה את התגובה בגלל שאתה לא רוצה לומר את האמת ומקווה שהסערה תחלוף). לגורמים אמינים לא צריכה להיות בעיה להגיד: אני לא יודע את כל העובדות, אני לומד אותן וכשאדע אותן אפרסם תגובה מסודרת. אין שום בעיה "להפקיר" את הזירה לתעמולה של הצד השני כשהאמינות שלך לא מוטלת בספק. הבעיה נוצרת רק בגלל חוסר האמינות הלא פוסק של דובר צה"ל (ובכלל, דוברי ומסבירי מדינת ישראל1). למשל, האמינות של דוברי ישראל בנוגע למספר אזרחים ישראלים הרוגים לא מוטלת בספק, לכן כשביום שבת הנורא אף אחד לא אמר מספר (ועד היום אין לנו מספר סופי, ואף אחד לא מרגיש צורך לפברק מספרים), לא היה אחד בעולם שלא הבין שיש לישראל הרבה הרוגים אזרחיים, להבדיל, לפלשתינאים יש בעיית אמינות בנושא, לכן כשדוברי הפלשתינאים מיהרו לומר 500 הרוגים אחרי הפיצוץ בבית החולים, כל העולם הבין מיד שמדובר במספר לא אמין. 1 כמו גם של הפלשתינאים. |
|
||||
|
||||
ואני יודע בסבירות גבוהה שאתה לא יודע בסבירות גבוהה מה דובר צה"ל ידע, או לא ידע, בסבירות כשלהי. מן הסתם עפ"י דיווחים ראשונים של החיילים לא נורו יריות לכיוון העיתונאית (אין לי ספק שחיילים אכן משקרים לא פעם כדי לא להסתבך בחקירות מצ"ח) וזה מקור ההודעה של הדובר. מכל מקום תסכים איתי שטענה לגבי "סבירות גבוהה", גם אם היא שקר, היא ברף התחתון של המושג הזה. והשווה, למשל, לטענה שישראל הפציצה בית חולים וגרמה לכמעט 500 הרוגים. אני חושב שאתה ממעיט מאד בחשיבות התגובה בפרק הזמן בו הידיעה חמה. הרושם הראשוני לא נמחק בקלות, ואחרי שאדם כבר "יודע" מה קרה, גם החלק הקטן יחסית שעוד ישוב להתעניין בנושא יפקפק באמיתותה, כשאלטרנטיבה היא שדו"צ היה זקוק לזמן כדי לפברק את העדויות כביכול. |
|
||||
|
||||
לקחת את תשובות של נערים בני 19 שיש להם אינרס מובהק כ"בסבירות גבוהה" של אמת זה שקר. יש חשיבות להתגובה מהירה, אבל תגובה מהירה יכולה לכלול גם דברים כמו: "אני בודק את הפרטים, אחזור אליך מאוחר יותר". אם אתה אמין (וכאן יש חשיבות למוניטין) אז הרושם הראשוני לא יהיה שלא נתת תשובה אלא שהתשובה שלך בדרך. אם האדם שקיבל את הרושם הראשוני הפסיק להתעניין בנושא, מן הסתם הנושא לא היה חשוב מספיק על מנת שתסכן את המוניטין שלך (ועל אחת כמה וכמה, המוניטין של הארגון אותו אתה מייצג) רק בשביל לנצח בקרב חסר חשיבות. אם הוא ימשיך להתעניין בנושא, הוא יזכור אותך כגורם אמין שכדאי לחכות לתשובה שלו. |
|
||||
|
||||
הנושא יכול להיות חשוב מאד, אבל הקשב האנושי מוגבל בזמן. לו התקשורת העולמית (וקהל לקוחותיה) היו נוהגים בהגינות, למשל היו מצמידים לכל סימטריה מזויפת בסגנון "חמאס אומר... ישראל אומרת..." את מקדם האמינות של שני הגורמים האלה (כולל אותם "שקרים" בענייני סבירות) היה הגיון באותה צבירת אמינות עליה אתה ממליץ. במצב העניינים הקיים צריך למצוא את הנקודה האופטמלית לאיזון בין הדרישות להיות מדוייק ומהיר, וזה מה שדו"צ מנסה לעשות. לא תמיד אני מסכים עם מה שהוא עושה אבל השיקולים שלו נראים לי נכונים. אני יודע בסבירות גבוהה שמסתובבים היום בעולם מליוני אנשים שמה שהם זוכרים מארוע בית החולים הוא שישראל הפציצה בית חולים והרגה 470 פלשתינאים, מה שמתיישב טוב עם הברבריות של ההם שביצעו את טבח ג'נין המפורסם. |
|
||||
|
||||
אני חושב שרוב התקשורת העולמית נוהגת בהרבה יותר הגינות ממה שזה נראה בישראל. הקשב האנושי מוגבל בזמן, וככל שמשהו יותר חשוב, אנשים מקדישים לו יותר זמן. לא צריך למצוא נקודת איזון בין דיוק למהירות, צריך רק להשתחרר מהתחושה שתגובה ראיוה להיות תגובה רק אם היא תואמת לאינטרסים שלך ולא כוללת סימני שאלה. תגובה מהירה כמו "לא יודע" היא מדוייקת ומהירה ועדיפה על פני תגובה מהירה כמו "מה פתאום" שמבוססת על תקוה. ישראל הגיבה לפיצוץ בבית החולים חמש דקות (?) אחרי הדיווח הראשוני, אם יש אנשים שזוכרים מזזה "שישראל הפציצה בית חולים והרגה 470 פלשתינאים" אז תגובה מהירה מלאת ביטחון עצמי לא עזרה בכלום (ולהפך, אני רוצה לטעון שמוניטין טוב היה פועל טוב יותר, ותגובה ראשונית כמו: "ישראל כמדיניות לא מכוונת לפגיעה בבתי חולים. נבדוק את פרטי המקרה ואם אכן מדובר בפגיעה שנעשתה במכוון על ידי חיילים ישראלים נדאג שהאשמים יועמדו לדין" ואחריה התחקיר שבוצע ופרסום ההוכחות שפורסמו לא היו מזיקים לישראל). את המשוכנעים אי אפשר לשכנע, את הלא משוכנעים אי אפשר לשכנע על ידי דמגגוגיה מלאת ביטחון עצמי (כן, אני יודע שזה לא נכון, אבל בעולם טוב יותר...). |
|
||||
|
||||
כפי שכתבתי למעלה אני מסכים עם האופן בו צה״ל בחר להתנהל במקרה זה ושהוא לא קפץ עם הצהרות מהר מן הראוי ולקח את הזמן לבצע בדיקות יותר יסודיות, אבל העיתונות העולמית? הגינות? נו באמת. "אני חושב שרוב התקשורת העולמית נוהגת בהרבה יותר הגינות ממה שזה נראה בישראל". ממש לא. האמת היא שזה אפילו גרוע יותר מ״אי הגינות״. לא נראה לי ש״האם זה טוב/רע לישראל״ זה אפילו השיקול המרכזי. התופעה היא בעיקר תוצאה של תאוות בצע ואי נאמנות בוטה למושג האמת. זלזול באידאלים שנחשבו פעם לערכים בסיסיים בעבודה עיתונאית. לפרסם על אוטומט את הטענות של אירגון טירור חולני (המפורסם בשקרים הבוטים שלו, אפילו במקרים בהם מדובר בעובדות מוסכמות1 והוא מפורסם בדו-חושב שלו) ולשים מהר ככותרת ראשית ״Airstrike At Gaza Hospital Kills Hundreds״ (כשהרמז הברור לכולם שהמילה Airstrike מיוחסת לתקיפה מהאוויר של ישראל) ולשים באותיות הקטנות את זה שזה עפ״י דובר החמאס ובאותיות עוד יותר קטנות שהישראלים מכחישים ואמרו שהעניין בבדיקה זה גם בושה למקצוע העיתונות וגם די הנורמה. נכון, לאט לאט הם מתחילים לשזור את ההסתיגויות כשמתחילים להתברר יותר פרטים וראיות שקשה להתוכח איתם, אבל את הנזק הם עשו. זאת מחלה בחדרי העריכה / החלטות המערכת. מה לשים ככותרת ראשית. צהובונים. באופן טבעי כותרת ״ישראל הפציצה בית חולים והרגה 470 פלשתינאים״ תקבל הרבה יותר חשיפה ותציג ב-Analytics הרבה יותר קליקים/Conversion + תופץ יותר ברשתות החברתיות, אז ברור שאנשים ששכחו את ערכי המקצוע שלהם קופצים על כך כמוצאי שלל רב. ______________ 1 את הבלטה האנושית באסם נעים כבר יצא לכם להכיר? תגובה 762959 |
|
||||
|
||||
התקשורת העולמית זה דבר ענק. אני לא חושב שכמה ציטוטים בטמקא1 נותנים לך נקודת מבט אובייקטיבית לשפוט את מידת ההגינות שלה (בגלל שאני קורא ומאזין בעיקר לתקשורת זרה, ומנסה לשומע כלי תקשורת מדעות שונות, אני חושב שיש לי נקודת מבט קצת יותר אובייקטיבית). אני מסכים שההתמכרות לכותרות מרעישות וההעדפה של פרסום מהיר על פני פרסום מדוייק (כמו גם הנסיון למצוא חן בעיני הקוראים) הן מחלות של התקשורת (העולמית והישראלית). אבל זה לא באמת קשור, לא באמת חדש ולא באמת הופך אותה לפחות הגונה. 1 שכמובן מאד הגון ולא נוטה לבחור כותרות מרעישות ולהתחנף לקוראיו. |
|
||||
|
||||
טמקא זה אחד הזבלונים האיומים אם לא ה. למה אתה מניח שמה שאני כותב מבוסס על ציטוטים בטמקא ולא כתבתי את שכתבתי כי אני קורא עיתונות זרה? אני אף פעם לא לומד מה קורה במציאות על בסיס העיתונות הישראלית בלבד. מי שעושה את זה, כאילו הכניס את הראש שלו לתוך קסדת VR. אם אתה מתכוון שאפשר למצוא עיתונות זרה סבירה (שהיא יותר בשוליים), עם ניתוחים מעניינים ושקולים, אתה מתפרץ לדלת פתוחה. אני כמובן התכוונתי לדברים הפופולריים מהמיינסטרים כמו bbc, CNN ועוד רשימה של זבלונים בסגנון, שלפעמים מתפלק להם להשמע (בכוונה או שלא בכוונה) כמו שופרים של החמאס ו/או הנרטיב הפלסטינאי. נ.ב. ״אני חושב שיש לי נקודת מבט קצת יותר אובייקטיבית״ אין הנחתום וכל הג׳אז הזה. |
|
||||
|
||||
בארוע בית החולים גם ה-NYT כיכב ב"נייטרליות" מרשימה. |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים שטמקא, ה-BBC או ה-CNN הם זבלונים. הם מקורות תקשורת פגומים (כל אחד עם הפגמים שלו), אבל זבלונים? אתמול, במקרה שהידיעה הזאת פוספסה, סידני פאוול - עורכת הדין שהבטיחה לשחרר את הקראקן - הודתה באשמה. לכלי התקשורת שראיין אותה בידיעה שהיא משקרת ולא עשה (ולא יעשה) שום תחקיר בדיעבד אפשר אולי לקרוא זבלון. מצטער שהנחתי שאתה מתבסס על התקשורת הישראלית. אני מתכוון שגם מחוץ לשוליים יש תקשורת סבירה והגונה (אם כי, כאמור, פגומה). (אין הנחתום - נכון, בגלל זה הסתייגתי - "אני חושב" - לא בלתי סביר שאני טועה) |
|
||||
|
||||
עם כל הצער, אני מוכרח להסכים עם שכ"ג. עקבתי (כמו רוב הקוראים כאן, אני מניח?) אחרי התקשורת בזמן באמת, החל מהידיעה הראשונית בה לאיש לא היו פרטים על האירוע מלבד הודעת חמאס. והופתעתי. הנחתי עד אתמול שלפחות גופי התקשורת הוותיקים ובעלי המוניטין אמנם עשויים לסבול מהטיות מערכתיות, אך אולטימטיבית מטרתם היא אכן לשקף לקוראיהם את המציאות. מה שקרה בפועל הוא שה-BBC, ה-CNN והניו-יורק טיימס (ובהחלט לא רק הם) התנהלו כמו פמפלט סובייטי, ולא כמו עיתון. אין שום אפשרות לפרש את התנהלותם בתום לב, זו לא הייתה טעות, וזו לא הייתה סתם "הטייה". זו הייתה תעמולה. אין לי מושג מה מתרחש מאחורי הקלעים ומה הוביל לזה, אבל כך היה. למען הסר ספק, אני לא בא אליהם בטענות לגבי כך שהם פרסמו ידיעה מוטעית. טעויות קורות. אבל חוסר הנכונות הבולט לתקן את הטעויות, מהירות התגובה האיטית בעדכונים "פרו ישראלים" לעומת מהירות התגובה הזריזה בעדכונים "פרו חמאסניקים", ניסוח הכותרות הנחרץ, הפומפוזי הדרמטי כאשר הידיעות שרתו את הנארטיב של החמאס לעומת הניסוחים הרכים, המסוייגים ומהקטינים כאשר הנארטיב התאים לעמדת ישראל, אופן העריכה (למשל: תמונה של בית חולים מופגז, כמובן ממקום אחר וזמן אחר כי שום בית חולים לא הופגז, על השער של ה-NYT, דיווחי ווידאו קורעי לב מהשטח - בדיעבד ללא שום אחיזה במציאות - שנותרו באוויר ללא שום שינוי גם כשהכותרות השתנו לאט לאט, וזמן רב אח"כ), והדרישה הא-סימטרית הבוטה לריגורזיות (הודעות מהחמאס מפורסמות ללא סייג כעובדה, הודעות מישראל עם אזהרות על כך שאין להן ביסוס ומקור אחר) - כל אלה לא הותירו בי מקום בספק. השווה "500 הרוגים בהפצצה מזעזעת של ישראל על בית חולים, לפי מקורות רישמיים!" בלי שום סייג בהתחלה עם "פיצוץ בבית חולים בעזה לאחר הפצצה ישראלית. הישראלים מכחישים, אבל אנו מדגישים שוב ושוב שאין לנו שוב יכולת עצמאית לוודא מה באמת קרה שם" בסוף. גם לאחר שכבר היה ברור לכולם שהודעת החמאס הייתה שיקרית, אף כלי תקשורת לא פקפק במאות ההרוגים שדווחו והזוועה ההומניטרית (שככל הנראה לא הייתה) תפסה עדיין את מרכז הבמה, כאשר ההאשמות הישירות נגד ישראל הפכו להאשמות עקיפות נגד ישראל. וכמובן שבשום מקום לא תקפו את החמאס לאחר שהיה ברור שהם אשמים, באותו אופן בו הם תקפו את ישראל רגע קודם כשהם חשבו שהיא אשמה. צפיתי בכל זה בזמן אמת, וזה היה כל כך בוטה וכל כך בולט שזה היה יותר מצחיק ומכמיר לב מאשר מרגיז ומקומם. וזה היה מאד מרגיז ומקומם (ועשה נזק אמיתי! מהומות, פינוי שגרירויות, ביטול פגישה דיפלומטית ככל הנראה חשובה של ביידן עם עבדאללה ואבו-מאזן וכו'). |
|
||||
|
||||
שלא תדע עוד... |
|
||||
|
||||
הבהרת מערכת: הצער הוא מהמסקנה, לא מעצם ההסכמה איתך. |
|
||||
|
||||
העיקר שאתה מעז לבוא בטענות לניסוח ב NYT :-) |
|
||||
|
||||
אני אחראי. אך אחריות אין פירושה אשמה. |
|
||||
|
||||
אבל הנה (בעיקר כי אחרי החלפת הדברים הנ״ל האירוניה משעשעת אותי) טור דעה בזבלון טמקא. טור דעה של נדב אייל שמנקה את העיתונות הזרה מרוב האחריות של ההרגל המגונה להתיחס ברצינות לציטוטי אנשי החמאס. הנרמול של אירגון הטירור הזה - לא הם המציאו את זה. הטענה של נדב אייל היא שזה לא אנטישמיות ושנאת ישראל. זו תוצאה של המדיניות הישראלית המעוותת מול החמאס, בשנים האחרונות, שפשוט בילבלה את העולם. מה מתלוננים הישראלים שהעיתונות הזרה מקשיבה לחמאס כאל ספק אינפורמציה וכאל מעין ישות מדינית לגיטימית/״צד בסכסוך״? הרי היו אלה הישראלים עצמם וממשלות ישראל שדואגים כבר שנים לטפח את אירגון החמאס כישות מולה ״עובדים״, מנהלים פגישות (ביי פרוקסי עם דיפולומטיה בינלאומית), דנים בתקציבים, מנהלים משא ומתן, מתאמים את המדיניות מול אוכלוסית עזה... אני הייתי מסכם את זה בשאלה הרטורית: אתם דואגים להלביש טירוריסט בחליפה ועניבה, מציגים אותו בפני המי ומי ואז גם מתלוננים/מופתעים שמישהו לוקח אותו ואת מה שיש לו להגיד ברצינות? מה שהוא כותב זה בעצם הרחבה של הטיעון שלי שיחסי התן/קח של הפוליטיקאים הישראלים עם אנשי החמאס הוא (בלשון המעטה) מעוות ומשחית. העולם אומנם זרם, אבל הביוב הזה הוא לגמרי שלנו. |
|
||||
|
||||
אני לא לגמרי מסכים עם נדב אייל (או - אם איך שאני מבין את הטענה ששמת בפיו). אחת הסיבות להבדל בין היחס של התקשורת העולמית לסכסוך בין ישראל לפלשתינאים ליחס לסכסוך בין רוסיה לאוקראינה הוא שאוקראינה נכנסה לסכסוך בידיים נקיות (יחסית) וישראל נכנסה לסכסוך הנוכחי עם מממשלה שכוללת את סטרוק כשרה בממשלה, ושגרירת ישראל בבריטניה, האדם שאמור לייצג את ישראל מול העולם דובר האנגלית היא ציפי חוטבלי. העולם לא מטומטם, ושישראל הרשמית לא מסתירה את השאיפות הטריטוריליות שלה בעזה, לא פלא שהעולם חושד במניעים של ישראל. |
|
||||
|
||||
זה נכון. לעולם יש סיבות טובות לחשוד בישראל. אני חושד בישראל! ישראלים רבים היו שמחים לגרום בכוונה לאסונות הומניטרים בעזה. אולי אפילו מדובר ברוב הישראלים בשבועיים האחרונים, ואין לי ספק שהדבר נכון לחברי כנסת רבים, לשרים רבים לבטחון פנים, ולשרים רבים במשרד הבטחון. במובן הזה, הזעזוע של ישראלים מכך שייחסו להם בתקשורת העולמית את מה שהם אכן היה מעוניינים לעשות הוא צבוע ונלעג. עם זאת, לא די בכך כדי להסביר את מה שהתרחש בתקרית בית החולים. זה היה עד כדי כך קיצוני. |
|
||||
|
||||
(אני לא רוצה ללעוג לאף אחד. רוב הישראלים, מן הסתם כולל אותי, נמצאים בסוג של טראומה) ממה שאני ראיתי, הידיעה הראשונה היתה עם מעט הסתייגויות, וככל שעבר הזמן (דקות?) הוסיפו עוד ועוד הסתייגויות. (אגב, לפי ערוץ 4 הבריטי1 יש סיכוי שההקלטה שפרסם דובר צה"ל מפוברקת. אם זה נכון, זה עוד שקר) 1 לא כתבה מומלצת לפטריוטים |
|
||||
|
||||
הקטע הזה "מאוזן" לטעמך? הוא מוטה בקיצוניות, לטעמי. הם נאחזים בכל שביב תקווה, מופרך ככל שיהיה, לכך שישראל בכל זאת אשמה, ומציגים זאת כאילו יש טיעונים לכאן או לכאן ואולי לעולם לא נוכל לדעת את האמת, על אף שהראיות מצביעות overwhelmingly לכך שזו תאונת טרור. ספציפית לעניין הטענות לזיוף: הן אבסורדיות ומובאות עם גיבוי נלעג (להם מותר לי ללעוג?). בקצרה, "דיברתי עם איזה מכר, לא חשוב מי, והוא אמר שיש בשיחה טעויות תחביר". אולי אותו מישהו לא דובר את הניב העזתי? אולי אנשים מדברים עם טעויות תחביר מידי פעם? אולי טןעה? מקשקש? משקר? מי זה? מה בדיוק הוא אומר? מה הוא יודע, ועל מה נסמך? מה זה הסטנדרט העיתונאי הנמוך הזה? ובכלל, התזה לפיה צה"ל עשה משהו כה עז מצח ושחרר הקלטה מזוייפת היא ללא ספק "extraordinary claim". איפה ה-extraordinary evidence? אין כלום. הם אשכרה רק "שואלים שאלות". אולי. אולי זה זיוף. ואולי השד של דקארט גרם לנו לדמיין את כל האירוע. כל כך הרבה שאלות פתוחות. זאת ועוד, הטענה שצה"ל בחר לזייף כזו שיחה מבלי להשתמש בדוברי ערבית שוטפת שמן הסתם עומדים לרשותו בשפע, ומבלי להסתמך אל המאגר ההקלטות האותנטיות שאין עוררין שנמצא ברשותו, דורשת ממני לוליינות מחשבתית מוגזמת. זו טענה ברמה המתאימה לסרטוני יוטיוב של מתנגדי חיסונים, לא לערוץ חדשות. |
|
||||
|
||||
אני לא מחפש ''איזון'' ואני בטוח שאין לי את נקודת המבט המתאימה לשפוט ''איזון''. מתור לך ללעוג לכולם. |
|
||||
|
||||
שיא הטרלול של ה-HASBARA הישראלית נרשם אתמול כשמשוחררת משבי החמאס סיפרה במסיבת עיתונאים על הסיוט שהיא עברה, וכל מגיני ה-HASBARA הישראלית נזעקו על זה שהרשו לה להגיד שלא הרעיבו אותה - רק בשביל לקום בבוקר ולגלות שהעולם לא מטומטם כל כך. אני הולך ומשתכנע - כשאתה צודק, הדרך הטובה ביותר לשכנע את הלא משוכנעים היא פשוט לספר את האמת. |
|
||||
|
||||
לא רק זה - אלא שכל האחראים על ההסברה - האירוע הזה היה אמור להיות תחת אחריותם, לטוב ולרע. אבל למה שהם יהיו היחידים בממשלה הזו שעושים את תפקידם כהלכה? הם הולכים לפי השורה ורוח המפקד - להיכשל בעליבות גדולה, ואז להשליך את האשמה על אחרים. |
|
||||
|
||||
שתי הערות: 1. אתה לא יותר טוב מה BBC מבחינת האמינות: השד הוא של מקסוול ולא דקארט (אלא אם כן גם לו היו שדים במרתף). 2. אולי ההמצאה הזאת נסמכת על מה שפורסם בשעתו עם החוליה שכמעט נתפסה בעזה שם היו שמועות, שהוכחשו אח"כ, שמישהו מהלוחמים טעה בדיאלקט כשהחמאס התחיל לשאול מי הם ומה הם עושים. |
|
||||
|
||||
השד של דקארט הוא ״השד המתעתע״ והוא חלק מהטיעון שלו ב ״הגיונות״ (הטלת ספק במידע החושי במסע להגעה אל משהו שניתן בכל זאת לדעת בודאות עד להגעה אל הקוגיטו המפורסם). על פי הקונטקסט של מה שעומר אמר, זה דווקא כן השד המתאים. השד של מקסוול זה השד מהניסוי המחשבתי שקשור לדיון על החוק השני של התרמודינמיקה והוא לא רלבנטי להקשר של מה שעומר אמר. |
|
||||
|
||||
תודה. דומני שקראתי לפחות חלקית את "הגיונות" לפני משהו כמו 50 שנה... |
|
||||
|
||||
אם צה"ל לא מסוגל לפברק הקלטה עם מבטא וסינטקס עזתי, אפשר להתחיל לארוז. רק לי זה מזכיר את השידור שנקלט מהמרמרה? |
|
||||
|
||||
לא שאני אומר שאלו היו חיזרים, אבל עפ״י ערוץ 4 הבריטי יש סיכוי שאלו היו חיזרים. אם זה נכון, זה עוד שקר של ה-Deepstate וה-Big pharma. רק טראמפ! |
|
||||
|
||||
"המכון לאסטרטגיה ציונית" (עוד "מכון מרכז", שלא באמת עוסק במחקר) פרסם "נייר עמדה". נייר העמדה הזה כבר תורגם (אם כי, למיטב ידיעתי, עבר ללא התייחסות בתקשורת בעברית, תקציר, למי שאין כח לקרוא - טראנספר עם נספח שכולל את טבלת מחירי הנדל"ן במצרים). מישהו עדיין לא מבין למה הלא משוכנעים לא משתכנעים מההסברה הישראלית? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |